קודש הקדשים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קישורים פנימיים)
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
החדר הקדוש ביותר ב[[בית המקדש]] וב[[משכן]], ולמעשה גם בעולם כולו.
{{פירוש נוסף|נוכחי=קודש הקדשים|עע=[[מילון הראי"ה:קודש הקדשים (פירושונים)]]}}
'''(בבית המקדש) ''' - ע' במדור משכן ומקדש, בית קודש הקדשים.


קודש הקודשים נקרא גם ה"דביר" - משום שהיה הדיבור (דיבורו של הקב"ה) נשמע ל[[משה רבינו]] ממנו.
[[קטגוריה:מילון הראי:פסוקים ובטויי חזל|קודש]]
 
לקודש הקודשים אסור לכל אדם להכנס, מלבד ל[[כהן גדול|כהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]], כשהוא מכניס את מחתת ה[[קטורת]], ופעם שניה כשהוא מוציא אותה. לפני כניסתו של הכהן הגדול אל קוה"ק הוא טובל ולובש [[בגדי לבן]].
 
מקרים נוספים שמותר בהם להיכנס לקוה"ק הם בשעת שאילה ב[[אורים ותומים]], וכן העובדים המנקים או משפצים אותו, שאותם היו משלשלין בתוך ארון כדי שלא יזונו את עיניהם מן קוה"ק.
 
בתוך קוה"ק היה מונח [[ארון הברית]] שעליו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]], ובתוכו [[ספר תורה]], וכן [[לוחות הברית]] השבורים והשלמים (ראשונים ושניים), צנצנת ה[[מן]], מטה [[אהרן]] שפרח, טחורי ועכברי הזהב ששלחו ה[[פלשתים]] יחד עם הארון.
 
ב[[בית ראשון]] העמיד [[שלמה המלך]] [[הכרובים|2 כרובי ענק]], בגובה 10 אמות וכל כנף שלהם באורך 5 אמות <ref>[[רש"י]] מבאר שנעשה פה נס, שהרי קוה"ק היה 20*20 אמה, ואם כל כרוב בעל 2 כנפיים של 5 אמות נמצא שהם ממלאים את כל האורך, ואין עוד מקום לגוף הכרובים, אלא ש"מקום כרובים אינו מן המידה. בדומה לכך מצינו כי [[מקום ארון אינו מן המידה]]</ref> עשויים מעץ שמן (ע"פ התרגום: עצי זית) ומצופים זהב בקוה"ק.
 
קודש הקדשים היה ריבוע של 20 [[אמה]] אורך על 20 אמה רוחב על 20 אמה גובה.
 
 
== הערות שוליים ==
 
[[קטגוריה: מקדש וקרבנות]]

גרסה מ־13:52, 26 באוגוסט 2012

ערך זה עוסק בקודש הקדשים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך מילון הראי"ה:קודש הקדשים (פירושונים).

(בבית המקדש) - ע' במדור משכן ומקדש, בית קודש הקדשים.