|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| החדר הקדוש ביותר ב[[בית המקדש]] וב[[משכן]], ולמעשה גם בעולם כולו.
| | {{פירוש נוסף|נוכחי=קודש הקדשים|עע=[[מילון הראי"ה:קודש הקדשים (פירושונים)]]}} |
| | '''(בבית המקדש) ''' - ע' במדור משכן ומקדש, בית קודש הקדשים. |
|
| |
|
| קודש הקודשים נקרא גם ה"דביר" - משום שהיה הדיבור (דיבורו של הקב"ה) נשמע ל[[משה רבינו]] ממנו.
| | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|קודש]] |
| | |
| לקודש הקודשים אסור לכל אדם להכנס, מלבד ל[[כהן גדול|כהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]], כשהוא מכניס את מחתת ה[[קטורת]], ופעם שניה כשהוא מוציא אותה. לפני כניסתו של הכהן הגדול אל קוה"ק הוא טובל ולובש [[בגדי לבן]].
| |
| | |
| מקרים נוספים שמותר בהם להיכנס לקוה"ק הם בשעת שאילה ב[[אורים ותומים]], וכן העובדים המנקים או משפצים אותו, שאותם היו משלשלין בתוך ארון כדי שלא יזונו את עיניהם מן קוה"ק.
| |
| | |
| בתוך קוה"ק היה מונח [[ארון הברית]] שעליו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]], ובתוכו [[ספר תורה]], וכן [[לוחות הברית]] השבורים והשלמים (ראשונים ושניים), צנצנת ה[[מן]], מטה [[אהרן]] שפרח, טחורי ועכברי הזהב ששלחו ה[[פלשתים]] יחד עם הארון.
| |
| | |
| ב[[בית ראשון]] העמיד [[שלמה המלך]] [[הכרובים|2 כרובי ענק]], בגובה 10 אמות וכל כנף שלהם באורך 5 אמות <ref>[[רש"י]] מבאר שנעשה פה נס, שהרי קוה"ק היה 20*20 אמה, ואם כל כרוב בעל 2 כנפיים של 5 אמות נמצא שהם ממלאים את כל האורך, ואין עוד מקום לגוף הכרובים, אלא ש"מקום כרובים אינו מן המידה. בדומה לכך מצינו כי [[מקום ארון אינו מן המידה]]</ref> עשויים מעץ שמן (ע"פ התרגום: עצי זית) ומצופים זהב בקוה"ק.
| |
| | |
| קודש הקדשים היה ריבוע של 20 [[אמה]] אורך על 20 אמה רוחב על 20 אמה גובה. | |
| | |
| | |
| == הערות שוליים ==
| |
| | |
| [[קטגוריה: מקדש וקרבנות]]
| |
- ערך זה עוסק בקודש הקדשים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך מילון הראי"ה:קודש הקדשים (פירושונים).
(בבית המקדש) - ע' במדור משכן ומקדש, בית קודש הקדשים.