|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[אדם]] טרוד בהשגת דברים. ניכרת על פניו. | | עצב ופחד [פנק' ג רפט]. |
|
| |
|
| == דאגה מגונה ==
| | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|דא]] |
| | |
| כשאדם דואג להשיג אמצעים חומריים מראה שאינו בוטח בה'. דאגה זו מכלה את גופו של [[אדם]] ומביאה אותו לשכחת ה[[תורה]], ה[[מצוות]] וה[[תפילה]].
| |
| | |
| == דאגה מועילה ==
| |
| | |
| אמר ה[[נביא]] "מה יתאונן [[אדם]] [[חי]], [[גבר]] על חטאיו" ([[איכה]] ג, לט). החוטא צריך לדאוג על מעשיו הרעים ולפי גודל צערו ודאגתו על חטאו כך מקובלת תשובתו.
| |
| כמו-כן חשוב ל[[אדם]] שידאג על העתיד שלא ישכח [[תורה]] שלמד ושלא יריב עם חברו. אם יש לו צרות ידאג שמא מחמת עבירותיו באו לו ויעשה [[תשובה]].
| |
| מובא ב'תנא דבי אליהו' (פרק ד): "כל [[חכם]] ו[[חכם]] מ[[ישראל]] שיש לו דברי [[תורה]] לאמתו ומתאנח על כבודו של [[הקב"ה]] ועל כבודו של [[ישראל]] שנתמעט, ומחמד ומצפה על כבוד [[ירושלים]] ועל [[בית המקדש]] ועל ה[[ישועה]] שתצמיח בקרוב ועל כנוס גלויות – השם ברוך הוא משרה בקרבו [[רוח-הקדש]]".
| |
| [[קטגוריה: מידות]]
| |