הרב ברוך דוב ליבוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Ravbaruch.jpg‏ |left|thumb|250px|רבי ברוך בער - הברכת שמואל]]רבי ברוך בער נולד בכסליו תרכ"ד. היה ראש ישיבת קמניץ'. נפטר בוילנא בת"ש, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה.
'''רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ' ''' היה ראש [[ישיבת קמניץ]]. נפטר בוילנא בת"ש, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה.


== תולדות חייו ==
==תולדות חייו==
נולד בשנת תר"ל (או תרכ"ד) בסלוצק לאביו רבי שמואל דוד, שהיה ממקורבי [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], בעל '[[בית הלוי]]'. אביו שלחו ללמוד אצל המלמד הישיש רבי ישראל יונה'ס שאצלו למד גם [[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בגיל צעיר נכנס ל[[ישיבת וולוז'ין]]. בגיל שש עשרה נבחן אצל [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] ב[[שולחן ערוך]] וכן אצל הרב ירוחם פרלמן וקיבל מהם "סמיכת חכמים".


הרב נולד בסלוצק לאביו רבי שמואל דוד, שהיה ממקורבי [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], בעל '[[בית הלוי]]'. אביו שלחו ללמוד אצל המלמד הישיש רבי ישראל יונה'ס שאצלו למד גם [[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בגיל צעיר נכנס ל[[ישיבת וולוז'ין]]. בגיל שש-עשרה נבחן אצל [[רבי יצחק-אלחנן ספקטור]] בשולחן-ערוך וכן אצל הרב ירוחם פרלמן וקיבל מהם "סמיכת חכמים".
בשנת תרמ"ד נשא לאישה את פייגא בית של הרב אברהם יצחק הלוי צימרמן רבה של הלוסק. לאחר כמה שנים עבר חמיו למלא משרת רבנות בעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה והרב החליפו כרב העיר, לא לפני שהלך לוואלוז'ין להתייעץ עם רבו ר' חיים מבריסק.
זמן קצר אח"כ התחילו להגיע להלוסק תלמידים ללמוד ממנו תורה. כך הגבשה לה חבורה שעם הזמן הפכה לישיבה.


בשנת תרמ"ד נשא לאישה את פייגא בית של הרב אברהם יצחק הלוי צימרמן רבה של הלוסק. לאחר כמה שנים עבר חמיר למלא משרת רבנות בעיר קרמנצ'וג שבאוקריינה והרב החליפו כרב העיר, לא לפני שהלך לוואלוז'ין להתייעץ עם רבו הגר"ח.
בתרס"ד קיבל הצעה מ[[רבי אליעזר גורדון]] לכהן כר"מ ב[[ישיבת טלז]]. הרב נסע לשם ובדק ולבסוף העניין לא יצא לפועל. באותה שנה נקרא לכהן כראש [[ישיבת כנסת בית יצחק]] בסלבודקא ובהסכמת רבו ר' חיים מבריסק הסכים להצעה.
 
זמן קצר אח"כ התחילו להגיע להלוסק תלמידים לשמוע תורה מהרב. כך הגבשה לה חבורה שעם הזמן נהפכה לישיבה.
 
בתרס"ד קיבל הצעה מ[[רבי אליעזר גורדון]] לכהן כר"מ ב[[ישיבת טלז]]. הרב נסע לשם ובדק ולבסוף העניין לא יצא לפועל. באותה שנה נקרא לכהן כראש [[ישיבת כנסת בית יצחק]] בסלבודקא ובהסכמת רבו הגר"ח הסכים להצעה.


כשנפטר חמיו מילא את מקומו ברבנות קמנצ'וג ופתח ישיבה שם. כשהתרבו הפוגרומים באזור עבר עם ישיבתו לוילנא. היה זה בשנת תרפ"א.
כשנפטר חמיו מילא את מקומו ברבנות קמנצ'וג ופתח ישיבה שם. כשהתרבו הפוגרומים באזור עבר עם ישיבתו לוילנא. היה זה בשנת תרפ"א.


בתרפ"ו עבר עם הישיבה לקמניץ שם הייתה עיקר ישיבתה.
בתרפ"ו עבר עם הישיבה לקמניץ, שם היה עיקר התפתחותה.
 
בערב ראש השנה ת"ש נכנסו הגרמנים ימ"ש לקמניץ. בניגוד לשאר עיירות שבסביבה התנהגו בקמניץ באופן הגון יותר ולא הציקו ליהודים. אחד עשר יום שהו שם. ביום הכפורים נכנסו הכוחות הרוסיים. כל הזמן הזה הורה הרב שלא לברוח. רק בתחילת חודש חשוון הגיע פסק מרבי חיים עוזר גודזינסקי להגיע לוילנא שנמסרה לשליטת ליטא. או אז עזב הרב את קמניץ. ביום ה' בכסליו, לאחר כמה ימי מחלה, נחלש הרב ביותר. ברגעיו האחרונים ביקש שיאמרו לפניו דבר-תורה שאמר בשם רבו רבי חיים מבריסק. תלמידו רבי נח שמעונוביץ עשה כבקשתו. הרב הקשיב בריכוז, תוך כדי המאמץ נפל על משכבו כשהוא ממלמל "ושבתי בשלום אל בית אבי".
 
== אישיותו ==


בערב [[ראש השנה]] ת"ש נכנסו הגרמנים לקמניץ. בניגוד לשאר העיירות שבסביבה, התנהגו גויי קמניץ באופן הגון יותר ולא הציקו ליהודים. אחד עשר יום שהו שם. ב[[יום הכפורים]] נכנסו הכוחות הרוסיים. כל הזמן הזה הורה הרב שלא לברוח. רק בתחילת חודש [[חשוון]] הגיע פסק מ[[רבי חיים עוזר גודז'ינסקי]] להגיע לוילנא שנמסרה לשליטת ליטא, ור' ברוך בער עזב את קמניץ. ביום ה' ב[[כסלו]], לאחר כמה ימי מחלה, נחלש ביותר. ברגעיו האחרונים ביקש שיאמרו לפניו דבר-תורה שאמר בשם רבו רבי חיים מבריסק. תלמידו רבי נח שמעונוביץ עשה כבקשתו. הרב הקשיב בריכוז, תוך כדי המאמץ נפל על משכבו כשהוא ממלמל "ושבתי בשלום אל בית אבי".
==אישיותו==
הצטיין ב[[אהבת ישראל]]. אמר: "במה אבוא לעולם האמת? וכי יש בי תורה?! וכי יש בי יראת-שמים?! בדבר אחד אוכל לבוא – שאני אוהב יהודים".
הצטיין ב[[אהבת ישראל]]. אמר: "במה אבוא לעולם האמת? וכי יש בי תורה?! וכי יש בי יראת-שמים?! בדבר אחד אוכל לבוא – שאני אוהב יהודים".


היה זוכר כל תלמיד ותלמיד שלמד אצלו, גם אחרי שנים ארוכות שלא ראהו.
היה זוכר כל תלמיד ותלמיד שלמד אצלו, גם אחרי שנים ארוכות שלא ראהו.
 
==ספריו==
== ספריו ==
 
'''ברכת שמואל''' – חידושים על הש"ס. 4 חלקים.
'''ברכת שמואל''' – חידושים על הש"ס. 4 חלקים.
'''שיעורי רבי ברוך בער''' – סיכום שיעורים שניתנו בישיבת קמניץ. נכתבו על ידי התלמידים.
'''שיעורי רבי ברוך בער''' – סיכום שיעורים שניתנו בישיבת קמניץ. נכתבו על ידי התלמידים.
== קישורים ==
== קישורים ==
[http://bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2525922&forum_id=771 סיפורים ותמונות מר' ברוך בער]
[http://bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2525922&forum_id=771 סיפורים ותמונות מר' ברוך בער]
{{מיון רגיל:ליבוביץ' ברוך בער}}
[[קטגוריה: אחרונים]]
[[קטגוריה: אחרונים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]

גרסה מ־17:44, 8 בנובמבר 2011

רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ' היה ראש ישיבת קמניץ. נפטר בוילנא בת"ש, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה.

תולדות חייו

נולד בשנת תר"ל (או תרכ"ד) בסלוצק לאביו רבי שמואל דוד, שהיה ממקורבי רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, בעל 'בית הלוי'. אביו שלחו ללמוד אצל המלמד הישיש רבי ישראל יונה'ס שאצלו למד גם רבי חיים סולובייצ'יק. בגיל צעיר נכנס לישיבת וולוז'ין. בגיל שש עשרה נבחן אצל רבי יצחק אלחנן ספקטור בשולחן ערוך וכן אצל הרב ירוחם פרלמן וקיבל מהם "סמיכת חכמים".

בשנת תרמ"ד נשא לאישה את פייגא בית של הרב אברהם יצחק הלוי צימרמן רבה של הלוסק. לאחר כמה שנים עבר חמיו למלא משרת רבנות בעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה והרב החליפו כרב העיר, לא לפני שהלך לוואלוז'ין להתייעץ עם רבו ר' חיים מבריסק. זמן קצר אח"כ התחילו להגיע להלוסק תלמידים ללמוד ממנו תורה. כך הגבשה לה חבורה שעם הזמן הפכה לישיבה.

בתרס"ד קיבל הצעה מרבי אליעזר גורדון לכהן כר"מ בישיבת טלז. הרב נסע לשם ובדק ולבסוף העניין לא יצא לפועל. באותה שנה נקרא לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקא ובהסכמת רבו ר' חיים מבריסק הסכים להצעה.

כשנפטר חמיו מילא את מקומו ברבנות קמנצ'וג ופתח ישיבה שם. כשהתרבו הפוגרומים באזור עבר עם ישיבתו לוילנא. היה זה בשנת תרפ"א.

בתרפ"ו עבר עם הישיבה לקמניץ, שם היה עיקר התפתחותה.

בערב ראש השנה ת"ש נכנסו הגרמנים לקמניץ. בניגוד לשאר העיירות שבסביבה, התנהגו גויי קמניץ באופן הגון יותר ולא הציקו ליהודים. אחד עשר יום שהו שם. ביום הכפורים נכנסו הכוחות הרוסיים. כל הזמן הזה הורה הרב שלא לברוח. רק בתחילת חודש חשוון הגיע פסק מרבי חיים עוזר גודז'ינסקי להגיע לוילנא שנמסרה לשליטת ליטא, ור' ברוך בער עזב את קמניץ. ביום ה' בכסלו, לאחר כמה ימי מחלה, נחלש ביותר. ברגעיו האחרונים ביקש שיאמרו לפניו דבר-תורה שאמר בשם רבו רבי חיים מבריסק. תלמידו רבי נח שמעונוביץ עשה כבקשתו. הרב הקשיב בריכוז, תוך כדי המאמץ נפל על משכבו כשהוא ממלמל "ושבתי בשלום אל בית אבי".

אישיותו

הצטיין באהבת ישראל. אמר: "במה אבוא לעולם האמת? וכי יש בי תורה?! וכי יש בי יראת-שמים?! בדבר אחד אוכל לבוא – שאני אוהב יהודים".

היה זוכר כל תלמיד ותלמיד שלמד אצלו, גם אחרי שנים ארוכות שלא ראהו.

ספריו

ברכת שמואל – חידושים על הש"ס. 4 חלקים. שיעורי רבי ברוך בער – סיכום שיעורים שניתנו בישיבת קמניץ. נכתבו על ידי התלמידים.

קישורים

סיפורים ותמונות מר' ברוך בער