בידו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''בדיני''' ממונות ואיסורין. | '''בדיני''' ממונות ואיסורין. | ||
'''לדוגמא''', לומר שניקר את הגיד והחלב {{מקור| | '''לדוגמא''', לומר שניקר את הגיד והחלב {{מקור|(גיטין ב: תד"ה עד (הראשון))}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמו''' יש שתי אפשרויות {{מקור| | '''בטעמו''' יש שתי אפשרויות {{מקור|(שב שמעתתא ו-א)}}: | ||
א) מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו. | א) מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו. | ||
ב) נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו {{מקור| | ב) נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו {{מקור|(רא"ש גיטין נד: סימן יא)}}. | ||
והשב שמעתתא {{מקור| | והשב שמעתתא {{מקור|(שם)}} חילק שבממונות הוא מטעם מיגו, ובאיסורים מטעם בעלים. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''מיגו''', בידו עדיף ממנו {{מקור| | '''מיגו''', בידו עדיף ממנו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר")}}. | ||
'''בעלים''', בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>, אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי {{מקור| | '''בעלים''', בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>, אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי {{מקור|(שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז)}}. | ||
'''חזקה דמעיקרא''', בידו עדיף ממנה {{מקור| | '''חזקה דמעיקרא''', בידו עדיף ממנה {{מקור|(גיטין ב:)}}. | ||
'''מוחזק''', בידו מועיל גם להוציא ממנו {{מקור| | '''מוחזק''', בידו מועיל גם להוציא ממנו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר")}}. | ||
גרסה מ־15:27, 22 ביולי 2008
|
|
הגדרה
אדם נאמן על דבר שבאפשרותו לעשותו.
בדיני ממונות ואיסורין.
לדוגמא, לומר שניקר את הגיד והחלב (גיטין ב: תד"ה עד (הראשון)).
מקור וטעם
בטעמו יש שתי אפשרויות (שב שמעתתא ו-א):
א) מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו.
ב) נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו (רא"ש גיטין נד: סימן יא).
והשב שמעתתא (שם) חילק שבממונות הוא מטעם מיגו, ובאיסורים מטעם בעלים.
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].
מיגו, בידו עדיף ממנו (קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר").
בעלים, בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים[2], אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי (שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז).
חזקה דמעיקרא, בידו עדיף ממנה (גיטין ב:).
מוחזק, בידו מועיל גם להוציא ממנו (קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר").