מינות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו<ref>ור' ב | המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו<ref>ור' ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA) וויקיפדיה] שסכמו דברים בזה.</ref>: | ||
* כינוי ל[[נצרות]] {{מקור|(}}[[רש"י]]<ref>במהד' שלא נגע בהם יד ה[[צנזור]].</ref> {{{מקור|יומא מ: ד"ה אל תתנו, מגילה יז: ד"ה כלו המינים, מגילה כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו, חגיגה ה: ד"ה מינין; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה)}}. | * כינוי ל[[נצרות]] {{מקור|(}}[[רש"י]]<ref>במהד' שלא נגע בהם יד ה[[צנזור]].</ref> {{{מקור|יומא מ: ד"ה אל תתנו, מגילה יז: ד"ה כלו המינים, מגילה כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו, חגיגה ה: ד"ה מינין; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה)}}. | ||
גרסה מ־21:04, 21 בינואר 2010
|
|
המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו[1]:
- כינוי לנצרות (רש"י[2] {יומא מ: ד"ה אל תתנו, מגילה יז: ד"ה כלו המינים, מגילה כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו, חגיגה ה: ד"ה מינין; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה).
- הרב יצחק שילת שליט"א (בהערותיו לאגרות הרמב"ם במהדורתו[3] ח"א עמ' לז-לט) מראה שהרמב"ם משתמש במונח "מינות" בשלשה מובנים לפחות (שהאחד רחב מחברו):
- @ כפירה במושגי האמונה השייכים למציאות ה' (פ"ג מהל' תשובה ה"ז ועוד),
- @ כפירה באחד מכל יסודות האמונה (פ"ב הל' ע"ז הל' ג-ה ועוד),
- @ כפירה בתורה שבעל פה (פירוש המשנה בחולין פ"א מ"ב ועוד).