שלא למנוייו

שחיטת קרבן פסח לשם אנשים שלא נימנו עליו.

נאמר בתורה (שמות יב, ד): "ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות, איש לפי אכלו תכוסו על השה", ומכאן שצריך להימנות על קרבן הפסח קודם שחיטתו; ואם שחט את קרבן הפסח שלא לשם החבורה שנימנתה עליו אלא לשם חבורה אחרת, הקרבן פסול.

השוחט את הפסח לשם אנשים שנימנו עליו ולשם אנשים שלא נימנו עליו, הקרבן כשר.