רקב

עפר רקבון של מת.

"מלוא תרווד רקב" (כף גדולה המכילה מלוא חופניים עפר רקבון של מת) - מטמא במשא ובאוהל, אך לא במגע, לפי שאינו מחובר יחד; ואפילו אם גיבלו במים ועשאו מיקשה אחת, מכל מקום אינו מטמא במגע, לפי שאין חיבורי אדם חיבור, ואינו נחשב כגוף אחד, אלא כפירורים, והנוגע ברקב אינו נוגע בכל הפירורים כאחד.