אבק עבודה זרה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
כמו כן, אסור באותם הימים, להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם {{מקור|מילווה בשטר, אבל מילווה על פה מותר לגבות מהם, מפני שהוא כמציל מידם}}, שבכל הדברים הללו הגוי שמח, ומודה לאליל על כך. | כמו כן, אסור באותם הימים, להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם {{מקור|(מילווה בשטר, אבל מילווה על פה מותר לגבות מהם, מפני שהוא כמציל מידם)}}, שבכל הדברים הללו הגוי שמח, ומודה לאליל על כך. | ||
גרסה מ־14:47, 9 במרץ 2009
|
איסור נשיאה ונתינה עם העובדי כוכבים בזמן חגיהם, שהוא הצד הקל שבאיסור עבודה זרה.
שלושה ימים קודם חגיהם של העובדי כוכבים, וכל שכן בימי חגיהם, אסור לשאת ולתת עמהם במקח וממכר, והנושא ונותן עמהם עובר על איסור "אבק עבודה זרה".
טעם האיסור הוא, לפי שחוששים שמא יודו הגויים בחגם לאלילם על רווחיהם, ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים.
לדעות אחרות, טעם האיסור הוא משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.
כמו כן, אסור באותם הימים, להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם (מילווה בשטר, אבל מילווה על פה מותר לגבות מהם, מפני שהוא כמציל מידם), שבכל הדברים הללו הגוי שמח, ומודה לאליל על כך.