ויקישיבה:מיזמים/תורנית/עומר

עשירית האיפה קמח שעורים בלול בשמן, שקומץ ממנה היו מקטירים על גבי המזבח בששה עשר בניסן, כדי להתיר את התבואה החדשה.

נאמר בתורה: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן... ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, עד הביאכם את קרבן אלהיכם", ומכאן שאסור לאכול מן התבואה החדשה קודם הקרבת העומר בששה עשר בניסן.

במוצאי יום טוב ראשון של פסח, היו קוצרים שעורים כדי שלוש סאים של קמח - ויש אומרים: כדי חמש סאים של קמח - וטוחנים אותם. לאחר מכן היו מנפים את הקמח בשלוש עשרה נפות, עד שהוציאו ממנו עישרון אחד מובחר, שקומץ ממנו היו מקטירים על גבי המזבח ביום ששה עשר בניסן.