שש תקיעות

שש תקיעות שהיו נוהגים לתקוע בערבי שבתות ובערבי ימים טובים: תקיעה ראשונה - לבטל את העם מחרישה ומשאר מלאכות השדה. תקיעה זו נעשתה בשעת המנחה; תקיעה שנייה - לנעילת חנויות; תקיעה שלישית - סמוך לשקיעת החמה; תקיעה רביעית - לסילוקן של הקדרות מעל גבי הכירה, להטמנת החמין ולהדלקת הנרות. לאחר תקיעה זו, שוהה התוקע כשיעור צליית דג קטן או כדי הדבקת פת בתנור, ותוקע ומריע ותוקע כדי להודיע שקידש היום ומעתה אסורה כל מלאכה.