|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת רפג |אגרות הראיה-|אגרת|רפג|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ו אד"ר תרעי"ן.
| |
| כבוד מחמד לבבי וחביבי הרה"ח, מלא דעה ויושר לב, מו"ה משה זיידל
| |
| שליט"א, שלו' וברכת עולמים.
| |
| בשמחת לב קראתי את מכתביך, יקירי, וכל חפצי היה למהר את אשר ברוח
| |
| עמי להשביעך רצון בתשובתי. אבל עצרו אותי מניעות שונות מבית ומחוץ, וגם
| |
| כעת אשר אתאמץ לכתב אהיה מוכרח לקצר כפי היכולת.
| |
| כדי להאיר יותר מעט את האופק של הכרת זכות אבות, נכון הדבר שנשוט
| |
| מעט במהותו הכללית של ענין הזכות בכלל. מצד משפט הצדק אנו מקשרים תמיד
| |
| את הזכות עם הבחירה. כשאדם בוחר בטוב ומעשיו מצליחים ע"פ מדת אורח
| |
| טובו, אנו מוצאים מחזיון זה הנאה לחוש-הצדק שבנו. אבל הלא ישנן זכיות
| |
| רבות מאד, עואינן תלויות בבחירה, לא-מבעי זכיות חיצוניות, כעושר, כבוד, גבורה,
| |
| יופי וכיוצא בהן, אלא גם זכיות פנימיות כחכמה, יושר-לב, תכונות טובות במדות,
| |
| חבדה טובה, לאם טוב, שע"פ ערכו מתעלה האיש הפרטי הנולד מגזעו, וכיוצא באלו.
| |
| השקפתנו יכולה היא להתעלות, לדרוש מאתנו טעמו של דבר, מפני מה
| |
| אנו מכירים את הצדק בהטובהמתיחש לבחירה החפשית. אז אנו משיבים לה : מפני
| |
| שמכירים אנו, שהחופש הגמור, המחולל בקרבו רצון שאין בו שום מועקה מבחוץ,-
| |
| על ידו מתגלה העצמות של מהות החיים, המקבלים את התכנית של הגורל הטוב או
| |
| הרע. ועל-כן רק כפי ההתגלות העצמית ראוי שיהיה נמשך הטוב או הרע לנושא
| |
| אותו בחיים.
| |
| מיד כשאנו עומדים על מכון זה הננו גוזרים לאמר : כל טוב שאיננו בחירי
| |
| איננו טוב גמור, מפני שאין העצמיות של נושאו מתיחדת בכל מילואה עם טובו,
| |
| וכל טוב הוא נמדד רק באותה המדה שהמקבל אותו סופג אותו אל תוכו. ועפ"ז
| |
| אנו למדים, שהחופש המחולל את נטית הבחירה ע"פ העצמות הוא הנושא את כל
| |
| מדת הטוב שבחיים. אמנם כשאנו באים למוד את הבחירה החפשית, כמו שהיא
| |
| נמצאת בפועל בחיים המתגלים לפנינו, לעולם לא נמצא אותה במילואה. בכל תנועה
| |
| חפשית נמצא המון הכרחים, המעכבים את חופשה והסוללים לה בעל כרחה את
| |
| נתיבתה. ההשקפה על פני הטוב האלהי, המוכן להיטיב במילואו השלם, תדריכנו
| |
| להכיר, שיש במציאות חופש נעלם, שאיננו יוצא אל הפועל כ"א בחלקים קטנים
| |
| מאד מכל שיעור-קומתו, זה החופש הנעלם הוא המסגל את העצמיות שבחיים והוא
| |
| הנושא את סגולת הטוב, והחופש הגלוי הנראה בפועל איננו כ"א גילוי קלוש
| |
| מכללותו. כשאנו עולים במרחבי ההויה למעלה ממדתם של הזמן והמקום, אנו
| |
| יודעים שהצפיה העליונה חובקת את החופש הגמור, ועל פיה מתעצם הטוב בנושא
| |
| המקבל אותו. רק החלק הקטן, המתגלה בתור בחירה מעשית, מתוה לפנינו בגלוי
| |
| את ארחות הטוב והרע' אבל עקרו הוא למעלה מזה כשאנו באים לדרוש פתרון
| |
| ע"ד כל מערכות הטוב והרע, שאינן מתאימות אל הבחירה הגלויה הרי אנו מוצאים
| |
| אותו בבחירה הגנוזה של הצפיה הכללית, העומדת ממעל לכל ההכרחים המעשיים,
| |
| אשד רק מטרה של טובה מחלטת גורמת, שתשאר מדת-בחירה כזאת בגניזתה
| |
| ותתגלה בחיים רק בצורה של מסיבות מכריחות. החופש הצפוי, של הטוב, העתיד
| |
| להתגלם בבנים, מופיע הוא באבות בתור בחירה חפשית גלויה, מה שנושא בזה את
| |
| דף 320
| |
| העצמות היותר מיוחדה של הבנים, ו"יעקב פדה את אברהם" ובכללות האומה
| |
| "המתים יורשים את החיים":. ואותה הבחירה עצמה הגנוזה, המתגלה באבות
| |
| בגילויה, חוזרת בצורה של גניזה בבנים, ומתמדת את החזיון של זכות אבות, שבאמת
| |
| הנה זכותם של הבנים שבאה לידם דרך הצנור של האבות. וכשמתעורר רוח מלא
| |
| אור באחת התקופות של החיים באומה, לכונן מעשה היסתורי אדיר, המקיף בחילו
| |
| עתיד גדול וארוך, מתנוצצת הבחירה של הצפיה העליונה במלא חופשה, מכח
| |
| ההתגלות העצמית של החיים העתידים, מצד תכונת ההויה העומדת למעלה ממסגר
| |
| הזמן, "את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה" . לא האבות מקבלים על חשבונם
| |
| של הבנים כל עול, כ"א מיטב העצמיות של הבנים מתגלה לעת רצון באבות,
| |
| לעת הופעת נהרה, והכרת-החובה מפתחה את צורתה הבהירה, שהבנים מוצאים על
| |
| פיה את כל מלא עצמיותם, אשר רק הכחש בה יוכל לעשות המדחה להתיקם מזה
| |
| ולנתקם ממיטב מקור חייהם.
| |
| הנה העצמיות הגנוזה בעצם חופשה חיה היא באבות, ולפעולתה היא מוכנה
| |
| בין לטוב בין לרע. אמנם מרובה היא מדת הטובה ממדת פורענות, "אחד מחמש
| |
| מאות" . הרע הוא רק בגלוי שבהויה, בשיקוף הפרטיות, אבל בהכללה הכל מצטרף
| |
| לטובה. המשל הגלוי, שמעשים מכוערים של האבות פועלים גם על האופי של
| |
| הבנים, לא יאריך יותר מארבעה דורות . אבל עד שחקים עולה הגילוי של הגניזה
| |
| הטובה, שבצאתה לפועל ע"י האבות היא שוטפה בבנים בזרם חפשי ואדיר. השקפה
| |
| ברורה היא, שהשלמת האדם יש לה טפוס מיוחד. הדורות הולכים לעלה את הטפוס
| |
| ההוא עד גמרו בתכלית שלמותו. כל דור מסגל לו טוב יותר אופיי; אע"פ שלפעמים
| |
| מזריח דור אחד אור מרובה, המספיק להיות למעין לכמה דורות הבאים אחריו,
| |
| אין זה כ"א הזרחה ארעית, אבל בהסדר הקבוע כל דור מוסיף אומץ ומתקרב
| |
| בכללותו את הטפוס הנרצה של הצפיה העליונה של ההשלמה הגמורה, המינית
| |
| והאישית. כשיבוא הגמר של עילוי זה, אז הוא הסוף של כל הדורות . כל זמן
| |
| שהצורה היותר שלמה לא נקבעה ההשלמה מתנודדת, פעם צועדת היא לפנים ופעם
| |
| לאחור, הזכות והחובה אינן מוכרעות, ומקושרות הן במעשה הדורות. ההוים
| |
| והעוברים, עד סוף כל הדורות, והצורה משתכללת לעמוד על איתן מצבה, "דבר
| |
| צוה לאלף דור". יודעת היא הצפיה העליונה, כמה יאריך הרושם של החקיקה
| |
| הצוויית, שמדדתה באלף דור, ואחריה באה החקיקה של משאת הנפש לאותן המגמות
| |
| בעצמן המונחות בצוויים, שהן אינן מאריכות פחות מהצוויים, ומדת האהבה מתפשטת
| |
| על שתיהן. "ועושה חסד לאלפים לאוהבי" , ו"ליראיו" בעלי הצווי - "לאלף דור" .
| |
| והנה כל זה הוא בדבר האופי הגנוז. אמנם בתכונות המתגלות, שהרצון הפרטי
| |
| הוא הגורם העיקרי בהן, שונות הנה ההשקפות עד כמה כח ההורים מגיע. לדעת
| |
| חכמים " רק קודם ההתבגרות, - שהעמידה על הרצון האישי נוטלת אז את מקום
| |
| דף 321
| |
| השלטון בהנהגה, - פועלת היא השפעת האב, ודמותו הרוחנית מקפת את הבן,
| |
| וממילא היא מופיעה עליו בכל תכונותיו; אבל בהגמרכח הרצון במילואו נשארה
| |
| סגולה זו חבויה, עד ארבעה דורות לרעה, ע"י כחהחקוי, ועד אלפים ע"י סגולת
| |
| הצווי והשאיפה המגמתית. אמנם גם כשכלה הרושם של גילוי הטוב, לא יוכל לכלות
| |
| לנמרי מבלי להשאיר אחריו ניצוץ גנוז, העלול להיות מתעורר לתחיה ע"י התעוררות
| |
| רבה היוצאת וממפרצת ממעמקי הנשמה, ותחון זכות אבות ע"י רחמים גם
| |
| כשעבר זמנה הקבוע לה. העצמיות הגלויה הולכת היא מהאב אל הבן. הבן מרומם
| |
| את ההויה העצמית של האב, הקבועה בקרבו כעת בגילויה. אבל האב, שההויה של
| |
| הבן היא בו בגניזה, לא יוכל לנשא את הבן כי-אם ע"י אותן הדרכים שדולים
| |
| בהם ניצוצות ממעמקים, כרחמים, וזכות עצומה של אב-המון-גוים, המשקיע את
| |
| כל הויתו רק בהעתיד המשתלשל ממנו על כללות החיים, שתכונתו האופית התדירה
| |
| היא באותה הצורה של מעמד מלא חיים אלהיים של תפילה שלמה, המעלה גם
| |
| בן נדח משבעה מדורי גיהנםלמיסק לגן עדן . וזכות אבות מתגלה בסגולת
| |
| הגזע, העולה למעלה מכל בחירה גלויה ומכל לימוד, עד שגם מעלת התורה
| |
| תוכל לרומם רק את הנפילה של קלקול תולדתי של חטא שבתוך הגזע, - שהסגולה
| |
| אף שנתעותה לא פקעה, - אבל לא תוכל להעביר את חשכת הגזע, המתחלת
| |
| מנתין והלאה , אע"פ שישנן ג"כ סגולות כאלה, שגם נכרי העוסק בתורה הרי הוא
| |
| ככהן גדול , מ"מ לא תמוש ממקומה העליה הגזעית, עד שלא תחשב מעלה עצמית
| |
| הגוררת אחריה את קדימת הערך.
| |
| ובהיות זכות אבות הסגולה הצורית היותר עצמית, מתגלה היא בתכונת
| |
| הכלל ביחוד, שצורת האומה היא בכללותה; אבל בפרטיות "שכר מצוה בהאי עלמא
| |
| ליכא" , שמגמתן של המצות כולן להקים את הצורה הרוחנית, שהיא נקודת
| |
| החיים העומדת לעד, מ"נפילתה המטויה" , ומתוך שהצורות הרוחניות של הפרטים
| |
| מאירות יפה ועומדות בהארתן באופי נצחי, הגורם להם אושר רוחני, בהוה ונצח,
| |
| עומדת על ידה האומה בשלמות תבניתה ודרכיה מצליחים. אמנם גדולי האומה,
| |
| מאירי דרכה, הם יכולים לגולל לפניה אור מיוחד, וכאשר במקום האור שם גם
| |
| הצל, על-כן בהיות שטף החיים של האומה עובר על פני כללותה, אמיץ הוא הקשר
| |
| בין הדורות העוברים וההוים, ובהכרח הדוגמא פועלת גם להרע, אע"פ שטובה
| |
| מרובה מרעתה. יחזקאל בעת התמוטטות האומה ראה, שהפרוד הרוחני יפה לה,
| |
| הרושם שחשבון העבר יהיה נפסק מפעולתו, אע"פ שבעל-כרחו יפסקו ע"י זה ג"כ
| |
| כמה חמודות סגוליות באיזה ערך, כי יש יחש גדול להסגולה עם שימת-הלב
| |
| הרצונית. אבל כך דורש המצב, וכשצדיק גוזר גזרה מקיימים אותה מן השמים ,
| |
| והמסלה החדשה נסללת היא אז בכל מרוץ חיי האומה לעמוד כל יחיד על השלמת
| |
| נפשו, ומהרסיסים הללו מתקבץ אח"כ הרכוש הכללי, החוזר ומתקשר לחטיבה אחת.
| |
| והנה כללו-של-דבר של הבחירה החבויה הוא מה שהיא פועלת על כל אותם
| |
| דף 322
| |
| הצדדים, שאין הבחירה הגלויה.מגלה בהם את כחה. ביותר שולטת היא בחילוק
| |
| המדרגות, בין החמריות ובין הרוחניות, ואפילו בחילוקי המינים והסוגים הרחוקים
| |
| מחוג החיים, שגם בהם הצדק האלהי מוכרח הוא שירוץ את ארחו. האמונה הישרה
| |
| בהטובהאלהי ובצדקת צדיקו-של-עולם, הקוראה את כל מעמקי לבבנו לברכו בכל
| |
| לב : "ברוך הוא", היא מאירה את שכלנו באור חופש זה, המעדן את כל חושנו,
| |
| בראותנו שאנו יכולים למתח את קו הצדק על מלא כל, על כל המפעל וכל היצור,
| |
| כי "הכל צפוי והרשות נתונה". אמנם אין הרשות כוללת כל-כך הרבה כמו
| |
| הצפיה הכוללת הכל, אבל הלא זאת היא מדת הטובה, שלא תנתן הרשות כי-אם
| |
| ע"פ המדה שהטובה תהיה עתידה לבא בסופה, והקב"ה צופה לטובה ואינו צופה
| |
| לרעה .
| |
| והבחירה הצפויה היא מחוללת את שורת הצדק, הממרקת את הזוהמא של
| |
| הנטיההחפשית, כשנטתה להרע, ע"י יחושים כאלה שאין להם מבא בבחירה
| |
| הגלויה, והכל כדי לתת אחרית ותקוה טובה לכל. "בערב ילין בכי, ולבקר רנה" .
| |
| באה"ראדר"שידי"נ וחביבי הרה"ח אוצר תוי"ר מאד נעלה מוהר"ב מנשה
| |
| לוין שליט"א. למעה"ש להודיעני בטובו ממצב בריאותו, ירפאהו השי"ת רפו"ש
| |
| ויהי בריא אולם, דשן ורענן לתורה ולתעודה לאוי"ט.
| |
| הנני בזה חותם בברכה ואהבה רבה ונאמנה כנפשם היקרה ונפש עגוד
| |
| באהבתם מצפה אשרם והצלחהם בכל לונ"ח,
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |