|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קמו |אגרות הראיה-|אגרת|קמו|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ז סיון תרס"ח.
| |
| מקודש יענה אלקים שלומו, לאיש צדיק הולך בתומו, גדל-דעה משגב
| |
| לעמו, כבוד הרב הגאון הגדול עטרת תפארת מוהר"ר יצחק אייזיק הלוי שליט"א,
| |
| וכל אשר לו, שלו' וברכה, ברב טוב וחסד.
| |
| הנני נכון בזה להשיב לכ"ג על מכתבו הנכבד, כפי יכלתי, בעה"י.
| |
| א) פאול נתן לא התראה עמדי בפעם הזאת. מפי השמועה נודעתי, שהוא
| |
| עוסק עכשו ביסוד בית-ספר טכני בחיפה. אבל כמדומני שבטח הוא שלא בא בשום
| |
| משא ומתן עם הרבנים, ביחוד מהמחזיקים במוסדות של הישיבות ות"ת. בכלל
| |
| כבר הודעתי לכבודו, שלפי מצב הישיבות שבירושלים, א"א שיעשה בהם שום
| |
| דבר חדש, מצרכי-הזמן היותר נחוצים כעת, להחזקת מלחמתנו נגד מהרסינו
| |
| ומחריבינו, וכיון שהם רחוקים מכל תיקון חדש מובן שאין לפחוד כלל שהם יתחברו
| |
| עם ה' פ' נתן ומסעדיו. ובשום אופן לא ישיבו לו אלה מחזיקי בתי הרבים, שהם
| |
| נכונים לחדש פני הבתים, לא ע"פ אותה התכונה שאפשר לצייר שאנשים שכמותו
| |
| ימצאו בה חפץ, ולא אפילו באותה הצורה הכשרה אצל ארטאדאקסי אשכנז, כי
| |
| הקצוות רחוקות הנן אולי יותר מרחוק מזרח ממערב.
| |
| ב) כמדומה אני, שהננו עומדים על נקודה אחת, ומ"מ הנני מוצא הכרח
| |
| לבאר מעט דברי.
| |
| מעולם לא יעלה על דעתי, שתכלית הישיבות בישראל היא רק כדי להעמיד
| |
| רבנים. תחיית התורה, המעמדת קדושתם של ישראל בכלל, ע"י גדולי תורה באמת,
| |
| מיחידי סגולה, וע"י המון רב כפי האפשרי של בע"ב ת"ח הגונים, צריכה להיות
| |
| לעולם המגמה הראשית בכונניותן של הישיבות. אבל כדי להביא את מצבנו הנשבר,
| |
| בכל מקום, וביחוד באה"ק, לידי מדה זו, צריכים אנחנו להסתכל יפה במצב הזמן
| |
| וארחות החיים הממשיים השולטים במציאות, כדי שנבנה את בניננו על בסיס חזק,
| |
| ונטיעתנו תהיה עלולה להיות קיימת ועושה פירות. בכלל זה הוא כמובן הסדר,
| |
| להקדים את המוקדם, וממילא יתאחר המאוחר. הרבנות, אמת הדבר שכפי צורתה
| |
| היום היא חטיבה מאוחרת, מ"מ אנו מוכרחים להודות, שלפי מצב היהדות בימינו,
| |
| אנו צריכים לדאוג הרבה בשביל קיומה וחשיבותה. ועל כן כאשר אנו מוצאים
| |
| כעת את הישוב החדש ההולך ונבנה, שהיסוד החשוב הזה חסר בו לגמרי, אנחנו
| |
| חייבים להשתדל לכל לראש בתיקונו, להסיר את הסיבות אשר גרמו את החסרון,
| |
| ולהעמיד את היהדות הארצי ישראלית של הישוב החדש בצורה אחת עם היהדות
| |
| האמיצה של המקומות היותר טובים שבגולה, שאז כמובן יגלה עליה האור של
| |
| מעלת ארץ ישראל, עד שנוכל לקוות, שתעלה עוד בכמה מעלות בקודש על כל
| |
| המקומות אשר נתפזרו שם נפוצותינו מעולם על אדמה טמאה.
| |
| ומאחר שמצאתי את מצב הישוב החדש ירוד בפרט החשוב הזה, לעומת
| |
| מצב היהדות שבגולה. תחת אשר בכל תפוצות ישראל, תיכף כשמתקבץ איזה ישוב
| |
| דף 185
| |
| של איזה עשרות משפחות מאחינו, מיד מרגישים צורך במינוי רב להורות איסור והיתר,
| |
| ובכלל שתהיה הדרת היהדות שלמה בתכסיסיה, הנה פה יש מהמושבות שהנן עיירות
| |
| בינוניות, ומהן שמונות משפחותיהן למעלה ממאה ויותר, ומינוי רבנים מקומיים
| |
| לא יצא כלל כמעט אל הפועל, בלתי במושבה האחת הגדולה, פתח-תקוה, שנתישבה
| |
| לכתחילה מבני ירושלים, מבעלי הישוב הישן, שהם השתדלו למנות להם רב מיוחד.
| |
| וכאשר החילותי לסור אל המושבות מצאתי בבירור, שאם היו לנו רבנים חשובים,
| |
| בכל אחת מהן, היה מצב היהדות עומד במעלה יותר גבוהה. התחלתי לדבר ע"ד
| |
| הרבנות המקומית, ומצאתי ע"ז מניעות וניגודים פנימיים וחיצוניים. מהחיצוניים
| |
| היא ג"כ מניעת השכירות, מצד דלדול המצב, ובאחדים מצד רגילות קבלת תמיכה,
| |
| שהרגל זה מפקיע את המתרגל מלשא בעול בכל דבר הטעון חסרון כיס. אבל זה
| |
| לא היה כ"כ עומד על הדרך. אגודת "שומרי תורה", ביחד עם הישיבות שבירושלים,
| |
| הנן תמיד מוכנות לעזור בחלק היותר עיקרי מהשכירות, ואם יחסר איזה סכום
| |
| נמצאים בכל מושבה יחידי סגולה, יראי ד' וחושבי שמו, החפצים בכל לב בהרמת
| |
| קרן היהדות, והיה נקל להשלים. ובזה היינו יכולים לכבוש את המניעה העקרית
| |
| מהמניעות החיצוניות.
| |
| אבל, לא זה הוא העיקר. מניעות פנימיות החלו להגלות, שיסוד הכל הוא
| |
| מה שאין רוח הישוב החדש יכול לשאת את מהלך הרוח, את הסגנון ואת התכונות
| |
| של חניכי הישוב הישן. וזה הוא דבר המקיף לא רק את קלי-העולם, המואסים בתורה
| |
| ובמצות, כ"א גם חלק גדול מההגונים, בני תורה ויראת שמים. התנועה החיה של
| |
| הישוב החדש , חדות החיים ואומץ הלב, הרחבת הדעת, וגאות הלאם השורר בקרב
| |
| הישוב החדש, לא יכולה לשאת את הגו הכפוף, את הפנים הצמוקות והעצובות
| |
| המפיקות פחד ומורך לב, את העינים התועות המראות יאוש ושנאת החיים, ההלבשה
| |
| הזרה המזרחית, כשהיא מצטרפת עוד עם איזה דכדוך של עניות היא מטלת אימה
| |
| של בוז, על האיש המורגל בחיים אירופאיים, אם מעט ואם הרבה. כל אלה לא
| |
| יוכלו להיות מתקבלים בלא זעף בקרב הישוב החדש, וכאשר הטפוס היותר מצוי
| |
| בין חניכי הישיבות של הישוב הישן הוא זה הצביון, ע"כ עצום הוא הניגוד במושבות
| |
| נגד קבלת רבנים. וכאשר בינותי בדבר ראיתי, שאפילו אם נתגבר על כל הניגודים,
| |
| ונכניס רבנים בחזקת היד, לא יביאו כלל את התועלת הרצויה, כל זמן שהניגוד
| |
| הפנימי, שיסודו הוא עמוק ברוח האדם, אי אפשר לו שיסור ממקומו.
| |
| וכאשר לשנות את צביון החיים בקרב הישוב הישן, מבלי להזיק לכמה דברים
| |
| יסודיים, הוא דבר שאי אפשר, כ"א בהדרגה גדולה ואריכות זמן גדול, - והענין
| |
| עומד ודוחק. ע"כ החלטתי, שאי אפשר לנו לתקן את הדבר הגדול הזה, העומד
| |
| ברום עולם היהדות של הישוב החדש , ושנוגע הרבה ג"כ להישוב הישן, ע"י
| |
| השתלשלות הפעולות שהקיבוצים פועלים זה על זה, כ"א ע"י מה שניסד ישיבה
| |
| פה במרכז הישוב החדש. פה שהחיים הנם קרובים בכל מהותם לחיי המושבות, ע"י
| |
| השגחה טובה, מכשרונות טובים הנמצאים באה"ק והנכונים לבא מחו"ל, עם
| |
| שטף הכניסה ההולכת וזורמת, יכולים לצאת אנשים מוכשרים, אם ימלאו
| |
| את תפקידם יפה בשקידת התורה ועמלה, בחריפות ובבקיאות ובהוראה
| |
| בעומקא דדינא, להיות מתקבלים בקרב הישוב החדש, ולהרים שמה בקביעות
| |
| את קרן היהדות, מה שאי אפשר למדה זו להעשות כעת ע"י השפעתי הרחוקה
| |
| דף 186
| |
| לבדה, שאינה נפגשת כ"א עם המושבות הסמוכות, ולעתים רחוקות. וזאת היא הסיבה
| |
| אשר אמרתי, שתכלית הישיבה בראש תהי', שהמצויינים שיתחנכו בה יוכלו להיות
| |
| רבנים במושבות.
| |
| ומה שכבוד הדר"ג חושש, שישיבה כזאת כשתוסד ביפו תהיה גורמת ביטול,
| |
| חלילה, לישיבות שבירושלים, מטעם אשר החסרון היותר גדול שבישיבות הירושלמיות
| |
| הוא מה שחסר להם השלא-לשמה, כי לא הי' להם מקום תקוה להיות לגדולי הדור
| |
| ולהיות רבנים גדולים ומנהיגי הדור, ואם תקום ישיבה בפנים חדשות ביפו, לגדל
| |
| רבנים עבור ערי ישראל שם, ירדו הישיבות בירושלים עוד הרבה יותר ממדרגתן,
| |
| מפני שכל בעלי הכשרון ילכו ליפו. ידע אדוני, שאע"פ שאמת נכון הדבר, שיש
| |
| איזה צד חסרון במה שהגורם הבריא של תחרות החיים, המעוטה ביסוד של השלא-
| |
| לשמה, חסר הוא מהישיבות שבירושלים, אבל חסרון זה אין בידינו עכשו לתקנו.
| |
| הרבנות של המושבות, שלכל היותר נוכל להושיב עליה עד עשרים רבנים, -
| |
| כמובן אין להעלות בחשבון את המושבות היותר קטנות, שאינן מצטרפות למנין
| |
| עשר משפחות, - היא לא תעלה רפואה של המצאת השלא-לשמה בתוך הלימוד
| |
| הארצישראלי. רחוקה היא עדיין מאד רבנות קטנה כזו של מושבה, שתתן את
| |
| האומץ ע"י התקוה שלה. רבני המושבות, מצד הרבנות שלהם, לא יוכלו להחשב
| |
| לגדולי הרבנים ולמנהיגי הדור, כשם שלא יוכלו להחשב כן כל הרבנים של העיירות
| |
| הקטנות בחו"ל. וביחוד לפי המצב הנוכחי, שהמשכרות של הרבנות אינה ניתנת
| |
| מהמושבה, כ"א מקופת הישיבות, הניתנת גם בלא עול הרבנות ללומדים בישיבות,
| |
| וההוספה המועטת, שאולי תגרום הרבנות, אינה כדאי להכריע את הכף, אפילו
| |
| לקבל את הטפול והעול של רבנות המושבות הקשה ביותר, מצד מניעת הרגלם
| |
| של בני המושבות, זה רבות בשנים, לשאת בעול החמרי והרוחני של רבנות קבועה
| |
| בתוכם. ע"כ כאשר עוד נוסף לזה, שגם עכשו רחוק הדבר שיתקבלו רבנים במושבות
| |
| מחניכי הישיבות, אם לא יהיו בתחילה מושפעים מרוח חדש שיוכל לקרבם יותר אל
| |
| חיי הישוב החדש, אין כדי למנע מליסד את הישיבה ביפו למטרה זו, מפני הדאגה
| |
| שמא יהיה בזה קפוח לישיבות שבירושלים. ובעצם הענין הנני אומר ברור, שלא
| |
| לבד שישיבה זו כשתוסד ביפו, ברצות השם יתברך דרכנו, לא תוכל לגרום שום
| |
| הפסד לישיבות הירושלמיות, כ"א שהיא עתידה לרומם את ערכן. כי באמת לא
| |
| רק אותה המניעה של חלק השלא-לשמה, שמצד חסרון רבנות, הוא לבדו הוא
| |
| הגורם בשפלות-הידים של הלומדים בישיבות, שאינם יוצאים אל הפועל לפי ערך
| |
| כשרונותיהם, כ"א בכלל תרדמת החיים הבאה ע"י הרוח הישן, שהוחזק ובא מאותה
| |
| התקופה שהיתה עדיין הארץ חרבה, ורוב הגרים בה לא באו כ"א לצפות ליום
| |
| האחרון ולהקבר בקרבה, וימי חייהם היו רק שלשלת של קבלת החלוקה, המצומצמת
| |
| ומחוברת באי-כבוד, ותפילות על מקומות הקדושים החרבים בעוה"ר, שהיה חסר
| |
| מעיקרו את זרם החיים הטבעיים ומרוצתם העליזה, המעוררת לעבודה מעשית
| |
| ושכלית. במצב כזה היו יכולים לעמוד בשלמות רוחנית רק יחידי הסגולה, שהיו
| |
| אנשי קודש, ואור ד' הופיע עליהם, ומתוך החרבן והשממון שאפו את אויר קדושת
| |
| אה"ק. אבל יתר כחות הצעירים, שלא באו למדה זו, נרדמו כשרונותיהם, ורוח
| |
| עצבון זה, אע"פ שב"ה הוא הולך ומתפכח, מ"מ עדיין שולט הוא בישוב הישן,
| |
| ורק ע"י התעוררות חיים של הישוב החדש, כשיהיה מחובר באור תורה באופן
| |
| דף 187
| |
| גדול ומצויין, ישוב גם הישוב הישן וכל לימודי ד' אשר בתוכו לתחיה, ויתחילו
| |
| הכשרונות הצפונים בהם להגלות.
| |
| ויותר מזה, שאינני קובע מסמרות בדבר, שיהיו חניכי הישיבה, אפילו
| |
| המצויינים, דוקא רבנים. אדרבא, כל חפצי הוא, שיהיו מהם מתלמדים, במשך שנות
| |
| לימודם, חלק הגון מידיעות שמושיות, ואותם שיש להם נטיה למלאכה יתלמדו איזה
| |
| שעות ביום בבית-המלאכה, אשר כבר הועמד עמנו פה במוסד "שערי תורה", (שזה
| |
| מקרוב אשר נוסד, ערך שנתים, ועתה הוא עומד ב"ה במדרגה כזאת, עד שהבנק
| |
| אנגלא-פלשתינא הכין על ידו ארון-ברזל, ע"פ תכנית הארונות האירופאיים, בפורמאט
| |
| גדול, והם מלאים רצון מטיב המלאכה), עד שיצאו לנו ג"כ גדולי-תורה שיהיו בעלי-
| |
| אומנות, המתפרנסים מיגיע-כפם, או אנשים מוכשרים לכל עסקי החיים, ותהיה
| |
| התורה נלמדת דוקא לשמה, משום תכלית החיים שבהגיון התורה וחבתה.
| |
| ומאחר שזאת היא כל עקרה של הצורה החדשה, שאני חפץ בהישיבה, דהיינו
| |
| שיהיה שורר בקרבה עז החיים, הראוי לשמעתתא דבעיא צילותא<ref>מגילה כח:</ref>, ושמחת לב, אין
| |
| בה כמובן שום מניעה, באופן שלא תוכל לתן לנו "גדולי תורה הבקיאים בש"ס בבלי
| |
| וירושלמי, אשר כל ישעם וחפצם וכל חלקם בחיים הוא להבין ולהשכיל בדברי
| |
| תורה", ולא יוכל להיות חסר בה "הרוח הגדול אשר יעטר את תלמידי חכמים הגדולים".
| |
| ודוקא בישיבה כזאת יוכל להתקיים התוך של דרשת "אדם כי ימות באוהל"<ref>ברכות סג:</ref>, אדם
| |
| חי, המטה את תשוקותיו וכחותיו לא להוללות וסכלות, כ"א לעמלה של תורה
| |
| ושמחת השגחתה, אבל מי שאין לו הרגשת החיים וזיום הוא לא יכול להיות אדם
| |
| אשר ימות באוהל. והמצויינים מישיבה כזאת לא יוכלו להיות ממוצעים, שהם
| |
| כקדרה דלא חמימא ולא קרירא, כ"א גבורים כאריות במלחמתה של תורה, ומלאים
| |
| חפץ לרוממה ולשגבה על אדמת הקודש, לא משום פניה ותכלית של רבנות, כ"א
| |
| מפני אהבת השם יתברך, אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל, הבוערת
| |
| בקרבם בשלהבת אש קודש.
| |
| אין אנו זקוקים בשום אופן ללמוד מדרכי אירופא, - אע"פ שגם זה איננו
| |
| כלל מוחלט, וממתוקנים שבהם הלא עלינו החובה ללמוד<ref>ע' סנהדרין לט:</ref>, אבל בימינו נתקלקלו
| |
| כ"כ הדיעות, עד שקשה למצא את הנקודה של המתוקנים שבהם, - אבל עלינו
| |
| לחדור ביותר בתוך מאור התורה עצמה. לא תוכל לעד התורה להיות מצומצמת
| |
| רק בחקר הלכה המעשית לבדו. החלק הרוחני שבתורה, לכל רחבו, עמקו והיקיפו,
| |
| מוכרח גם הוא למצא מקום בישיבה. האגדות, המדרשים הנגלים והנסתרים, ספרי
| |
| המחקר והקבלה העיונית, המוסר והרעיון, הדקדוק, הפיוט והשירה, כמובן של
| |
| חכמי אמת וחסידים הראשונים, גם הם הנם גופי תורה, שאף ע"פ שאי אפשר לתן
| |
| להם כ"כ זמן וכ"כ קביעות, כמו ההלכות והתלמודים, הפוסקים הראשונים והאחרונים,
| |
| מ"מ א"א כלל, ביחוד בימינו, וביותר בארץ-ישראל, הדורשת תעופה רוחנית מבניה
| |
| בטבע קדושתה, המלוה את כל אוירה, למנע את כל אלה מלקחת עבורם מקום
| |
| חשוב. וצד חידוש זה הוא מוכרח בדורנו, ומוכרח הוא ביותר בישוב החדש,
| |
| הדורש רפואה רוחנית. וחדש כזה איננו אירופי, בשום אופן, כ"א כולו שלנו.
| |
| "הישיבות בירושלים צריכים תיקון גדול (כותב כ"ג), ועלינו להשתדל
| |
| דף 188
| |
| לתקנם, שיתאימו גם לצורך הדור ודרכי החיים, אבל לא לבטלם חס ושלום ולבנות
| |
| עתה חדשות בעיר יפו". אבל רק ע"י בנין ישיבה חדשה, שתוכל בלא התנגדות
| |
| לקבל לתוכה את יסוד החיים של הקדושה והעז, יפוח רוח טהור, אדיר וקדוש,
| |
| גם על הישיבות שבירושלים, ולא לבד שלא יתבטלו כ"א יוסיפו פאר והדר. ואם
| |
| במרכז הישוב החדש, המחובר בחפץ אדיר לבנין האומה ולרוח ד' אשר בתוכה,
| |
| ע"י הרבנות הכללית של יפו והמושבות, לא תוסד ישיבה חדשה, חלילה, רק אז
| |
| צפויות הנן הישיבות הירושלמיות לירידה, לא מצד תחרות של ישיבה, כ"א מצד
| |
| תחרות של רוח ההרס והכפירה, שעכ"פ יש עמו ניצוצות של ברק החיים, המושך
| |
| בכל יום לבבות מבית המדרש מתוך חולשה ויגון.
| |
| כ"ג חושדני, שאיני יודע כ"א את רוסיא, ואם הייתי רואה את ירידת היהדות
| |
| שבאשכנז, שבאה מפני שלא שמו על לב לתקן את קלקול הישיבות ולהשאירן כמו
| |
| שהן, אז הייתי אומר אחרת. הנני מוכרח להעיד על עצמי, שלא נעלמו ממני כל
| |
| פרטי חיי היהדות שבאשכנז, לכל צדדיהם, אם לא מראיה, אבל מעיון והגיון נוסף
| |
| על המחקר שע"פ השמועה. אבל דוקא ידיעה זו היא המכרחת אותי לבקש ליסד
| |
| ישיבה כזאת, שהיא ממש כחפץ כ"ג "תקון לקלקול הישיבות ולהשאירן כמו שהן".
| |
| כלומר, להכניס רוח חיים בתוך הגיון התורה באופן חזק כזה, שיוכל לעמוד בפני
| |
| סערת הזמן, ולהגדיל את הכמות ואת האיכות של למוד התורה, להרגיל את התלמידים
| |
| ללמוד גם המקצעות, אשר כפי ההרגל הישן לא היה להם עסק עמם, כמו שימת
| |
| הלב להצד ההיסתורי והבקורתי, אשר חטפו אותו בזרוע מהרסים ומחריבים, עד
| |
| אשר קם כ"ג להושיע את חכמת ישראל ביחש להצד הראשון ביחוד, וכדרכה של
| |
| תורה, כל אשר יוסיף לעבוד במקצע זה, החדש כמעט אצל חכמי תורה האמיתיים,
| |
| כן יוסיף להניח מקום לאחרים לשוטט ולהרבות הדעת. וחידוש כזה איננו עלול
| |
| בשום אופן להשכיח את התורה, חלילה, ולעשות את הרבנים לאינם יודעים אותה,
| |
| ואת היראים, המושפעים מרוח קדוש זה, לאינם-יהודים יותר מיהודים, כ"א להרחיב
| |
| את השכל, להגדיל את החריפות ואת הבקיאות, לחבב את התורה, לרומם את הנשמה
| |
| הישראלית ולגרש את כל רוח זר, אותו שהוא כרקב לבית יעקב, ע"י רוממות הנפש,
| |
| הבאה מידיעת גדולת ערכה וצל תורה וכחה האלהי, המתגלה דוקא ע"י כל הקיפה,
| |
| "מי ימלל גבורות ד' ישמיע כל תהלתו"<ref>ע' מכות י. הוריות יג:</ref>.
| |
| "עלינו להשמר מאד מדרכים חדשים" אומר כבוד גאונו. ואני הנני אומר
| |
| בבטחה, שכבודו יודה, שיותר הועיל הוא למצב היהדות בספריו ההיסתוריים, אע"פ
| |
| שביחש של כל המחברים משוקדי תורה הלך בדרכים חדשים, ממה שהועילו לנו
| |
| כמה מחברים אחרים, שנתנו לנו עוד חידושים ופלפולים ע"פ הדרכים הישנים.
| |
| הננו רואים החרבן הולך ומתגבר, אין מנוס מפניו, לא בחו"ל ולא בארץ. הישיבות
| |
| המלאות תורה בפלפול ובקיאות ברוסיא לא תוכלנה לעמוד בפני זרם ההרס, וכל
| |
| עמל התיקונים הקטנים ילך בתהו. אך דרכים חדשים הננו חייבים לסול, שהם הם
| |
| הנם באמת הדרכים היותר ישנים, שבהם הלכו רבותינו הראשונים, ביחוד אותם
| |
| שעמדו לישראל בעת צרתם הרוחנית והחומרית, ויאירו להם את דרכם באור תורתם,
| |
| צדקתם וחכמתם גם יחד. ואם הדרכים הללו נשתכחו כמעט, הננו מוכרחים לשוב
| |
| דף 189
| |
| וליסדם, והיסוד הראשון מוכרח הוא להיות כעת על אדמת הקודש, ובישוב החדש,
| |
| שבעצת ד' הנה הוא הולך ונבנה, ונוכל להיות בטוחים שכל המסייע בזה, יהיה
| |
| מהקרואים הראשונים לקול העתיד לפוצץ בראשי ההרים: "כל מי שפעל עם אל יבא
| |
| 'ויטול שכרו"<ref>ירושלמי שבת פ"ו ה"ט.</ref>.
| |
| לא רק "ידיעות שמושיות והשקפה כללית על העולם ועל דרכי העולם"
| |
| חסרות לנו לתן בישיבות, הצריכות להמשיך את קיומן לתן לישראל את אורו
| |
| וישעו. אע"פ שגם אלה הידיעות וההשקפות ג"כ אי אפשר להכניס בהמוסדות
| |
| הישנים שבישוב הישן, רק ע"י מה שמתחילה תהיה להם הבחנה מוחשית על הצלחת
| |
| החידוש, שזהו אפשר רק בנסיון חדש. אבל לא רק בזה נושע. אלה הידיעות הנן
| |
| טפלות, וכמובן א"א שתהיינה חסרות מבעל-תורה חשוב בימינו, כדי שלא יתחלל
| |
| שם שמים על ידו. אבל העיקר הוא הרחבת הדעת בעומקה ורחבה של תורה עצמה
| |
| לכל צדדיה, ע"פ אותה התכונה שבקיעי הזמן מכריחים אותנו להעמיד להם בונים
| |
| וגודרים.
| |
| כמובן, המחלקות התחתונות של הישיבה הן עצמן יוכלו לשמש אותו השימוש
| |
| שאנו מבקשים מבית-ספר למורים. אבל גם הוא צריך שיהי' רטוב מטל חיים של
| |
| צדדי התורה, המבוקשים ביותר בימינו באורח מתאים עם ידיעתה של תורה, הרגילה
| |
| מאז, ע"פ הדרך הישן, באין מחסור דבר.
| |
| והמחלקה העליונה היא באמת '''הישיבה'''. '''בקרבה לא ימצא מקום
| |
| כ"א לתורה. אבל לתורה בכל עשרה ותפארתה'''.
| |
| אנכי הנני עושה את שלי, ידעתי כי למחיה שלחני ד' אל אדמת הקודש,
| |
| והנני מוצא לעצמי חוב קדוש לדבר כפי רוחי הפנימי, בעבור שמו הגדול ועבור
| |
| עמו ונחלתו. ועוד אקוה לברר הדברים, כשיזכני כ"ג בתשובתו היקרה, בעזה"י.
| |
| ישלים ד' פעלו, ויאיר אורו על עמו ועדת קדשו לאורך ימים טובים, ויזכה
| |
| לראות בטוב ד' בהר הקודש, בשוב לו הודו והדרו, בעת אשר מלכים יראו וקמו
| |
| שרים וישתחוו, כדבר ד' אשר נאמן.
| |
| והי' זה שלו' וברכת אוהב נאמן, מוקיר גדל ערכו,
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל
| |
| מפני כבודם של ת"ח, הנני מוצא את עצמי מחוייב להודיע לכ"ג, שאמנם
| |
| ימצאו בישיבות, שבישוב הישן בכלל ובירושלים בפרט, ג"כ כאלה שאינם לקויים
| |
| באותן החולשות ע"פ המדה אשר ציירתי. מ"מ הטפוס המוחזק הכללי הוא זה אשר
| |
| בארתי, ומפני כך הדבר מוכרח שיצא תיקון של מטבע כללית חשובה מהצד החדש
| |
| של הישוב, ואח"כ תגדל ע"י זה עצמו תפארת הישוב הישן. וקורא אני על מצבנו
| |
| מקרא שכתוב "והושע ד' את-אהלי יהודה בראשנה למען לא-תגדל תפארת בית-
| |
| דויד ותפארת ישב ירושלם על יהודה, ביום ההוא יגן ד' בעד יושב ירושלם, והיה
| |
| הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים, כמלאך ד' לפניהם" (זכרי' י"ב, ז ח).
| |
| עכ"פ צריך שיושעו תחילה אהלי יהודה, ואח"כ מזה עצמו תצא הגנת ירושלים
| |
| ההולכת ועולה, וכל שיהי' בצורה גדולה תקדים להיות קטנה בהתחלה.
| |
| הנ"ל
| |
| דף 190
| |
| בטח יזכר הדר"ג את אשר אמרתי במכתב, זה כבר, כי הבטלנות של ת"ח
| |
| שבישוב הישן איננה כ"א בטלנות חיצונית, אבל בפנים הם מלאים חכמה ושכל
| |
| טוב, ונמצאים בקרבם כשרונות יקרים מאד. אוירא דא"י המחכים לוחם הוא בכל
| |
| עז גבורתו עם העניות המדכאת ומשפלת, ורבות רבות מאד נצח את האחרונה.
| |
| וכל אשר תחדל העניות לדכא את חיי המצויינים שבבני תורה שבישוב הישן, כן
| |
| יראה יותר הדרם. ע"כ גדולה היא מאד החובה להרחיב את המעמד החמרי של
| |
| יחידי-הסגולה, הנמצאים במספר הגון בין הישוב הישן בכלל, ובשפע ביחוד בירושלים.
| |
| כ"ז היא אמת ברורה לענין מה שנוגע להשלמת עצמם של ת"ח הללו, אבל כדי
| |
| שיוכל לבא קשר של השפעה מת"ח על הישוב החדש, ועל הישן ההולך גם הוא
| |
| ומתחדש, ע"י חדירת הרוח, דרך בקיעים ופרצים שבבנינו העתיק, דבר זה עלול
| |
| לבא, לפי מה שעינינו רואות, רק ע"י יסוד ישיבה גדולה ורבת ערך, ומכובדת מכל
| |
| צד, במרכז הישוב החדש. מההשפעה של חיבור רוח החיים לקדושה ואמונה, לתורה
| |
| ויראת שמים, שרק ע"י שיחות ומעט ספרות החילותי להזרים על כללות הישוב,
| |
| שהנני רואה את פריה לברכה ב"ה, נוכל להיות בטוחים, שאוצר-חיים מלא, כשיוסד
| |
| לנו פה, נשים ע"י ממש נשמה חדשה מלאה ישן וקודש-קדשים בכנסת-ישראל
| |
| שעל אדמת הקודש, ד' יסעדנו.
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |