|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קיג |אגרות הראיה-|אגרת|קיג|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| קיג
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"א אד"ר תרס"ח.
| |
| שלו' ברכה ומרפא לרוח וגו, לכבוד ידידי הרב הנכבד החסיד מו"ה
| |
| דובער הלוי מילשטיין נ"י.
| |
| אחדשה"ט.
| |
| עברו ימים ושבועות וחדשים מאז קבלתי את מכתבו היקר. אמנם מאד אחרתי
| |
| מהשיבו, יאמין ידידי, כי דבריו היקרים והצעת צערו הדאיבו גם את לבבי, והייתי
| |
| נדהם ולא ידעתי מה לענות' אמנם אח"כ נתישבתי כי לא יפה היא השתיקה, בפרט
| |
| כי דעתי העני' מסכמת שאין לנו להתיאש כלל וכלל משום בן ישראל, ו"גם כי
| |
| אשב בחושך ד' אור לי". ע"כ אגלה בזה לכבודו כי אף שבאמת אם היו בניו קשורים
| |
| לכל-הפחות לאומה הישראלית ברעיונם, והיו מחובבי-ציון או ציונים, הי' יותר
| |
| נקל להשיבם לאיתן דרך ד', מפני שיש יחש גדול בין ההכרה הלאומית בישראל
| |
| אל שורש הקדושה באמונה ובקיום תורה ומצות, מ"מ גם עכשיו שהרחיקו ללכת
| |
| אין להתיאש מהם כלל וכלל, סוף-כל-סוף כ"כ פעל אור ד" אשר הופיע בעולם אלפי
| |
| שנים ע"י תוה"ק, שעכשו כבר אין לנו אותה המינות הארורה, אשר כל באיה ל"י,
| |
| שהיתה בימים הראשונים. עכשו אפילו הדעות היותר רעות עומדות הן על הבסיס
| |
| של בקשת היושר והצדק, שבאמת הוא בעצמו הוא דרך ד' שצוה אברהם אבינו
| |
| ע"ה את בניו ואת ביתו לעשות צדקה ומשפט. ונמצא שכל הטעות של הדור היא
| |
| רק מה שהם אינם יודעים, שכדי לבוא אל המטרות הטובות שהם חושקים, צריכים
| |
| בני ישראל להיות מכבדים את התורה ודבקים יפה באמונת ד' ב"ה, שהיא אור
| |
| העולם כולו וחייו. ע"כ לדעתי, לנפולים כאלה צריך להסביר פנים בזה האופן,
| |
| להגיד להם כי יסוד מטרתם היא באמת רצויה, אלא שראוי שלא ילכו "כסומא
| |
| בארובה" אחרי המנהלים ואהרי הדעות המתקבלות בהמון. כי ידוע הוא שכל דעה
| |
| חדשה נולדת עם חסרונותיה וסיגיה, על-כן הם צריכים לפקח עין לצרף סיגיה,
| |
| והצרוף של הסיגים יהי' קרוב להם ע"י מה שיהיו משתדלים בכל היכולת שלא
| |
| להתרחק מהיהדות, כדי שיאיר בנשמתם האור הנצחי אור ד', ואז יהיו הם עומדים
| |
| על הבסיס הטבעי שלהם, ויהיו שלמים בנשמתם, ויהיו כל כחותיהם הרוחניים
| |
| דף 144
| |
| חיים עמהם, וידעו בהכרה פנימית לשום את דרכם, ולתן לכל נטי' את מדתה, ולא
| |
| להיות אדוקים באין קץ דוקא לדעות החדשות של הזמן, על כל סיגן ופרשן.
| |
| לע"ד בדבורים כאלה ירך לבבם מעט, ואם יתחכם כת"ר להתנהג עמם באהבה
| |
| ובמדת רחמים יוכל להיות שיעלה אותם מדרגות רבות מרדת שחת. ומה שלא
| |
| יוכל לפעול אצלם בפעם אחת, יפעול אח"כ, והזמן בעצמו יגלה את העורון,
| |
| שיראו את הזיוף של הדעות החדשות בכללותן, ובכ"ז לא יזניחו לגמרי את הצד
| |
| הטוב שבהן, שהוא החשק של רדיפת היושר והצדק הכללי.
| |
| כן, ידידי, נתקים בימים הללו בקץ החזון "והי' כאוב מארץ קולך".
| |
| כי אנחנו צריכים להרכין את הרגשותינו הקדושות הרבה כדי לספר עם הבנים
| |
| בלשון שהם נזקקים, ועם זה להאמין באמונה שלמה, שאור ד' שורה על כל יחיד
| |
| ויחיד מישראל, ושכל הנסיגות לאחור אינן כי-אם שגגות גדולות, והם במדרגת
| |
| טועים בדבר מצוה, שחושבים שכך היא החובה המוסרית, שהיא באמת אמתת
| |
| חפץ ד' בעולמו, כי הוא ב"ה אוהב צדקה ומשפט.
| |
| ע"כ ידידי, עצתי היא, שבכל האופנים לא יפקיר את בניו ויקרבם כפי היכולת,
| |
| וסופם בודאי לתשובה, ואם הם רק יתחילו להתעורר לטובה, ישלימו בניהם אחריהם
| |
| את פעלם לטובה, ורחמי ד' מרובים הם, כי היא נוהג בחסדו כל דור.
| |
| את הע"י לא הדפסתי עדיין מחוסר אמצעים. והשי"ת יעזרנו לעבוד עבודת
| |
| ד' באמת ולקרב רחוקים לאורו ואמתו, ולראות מהרה בישעו ותפארתו על ציון
| |
| קדשו, והי' ז"ש וברכה כנה"ר ונפש ידי"עדוש"תבאה"ר.
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק
| |
| אשמח מאד במה שכת"ר מחזיק באהבת אה"ק וקונה יין מאכרי עם-ד', יברכהו
| |
| ד' מקודש בכל טוב. הנ"ל
| |
|
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |