|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת צו |אגרות הראיה-|אגרת|צו|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| צו
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו. [תרס"ח].
| |
| בני ציון היקרים הרבנים הנדולים אוהבי שם ד' ויראיו בשכל טוב.
| |
| אגדת קודש כנסי' של תורה<ref>מוסד "בית ועד לחכמים", שנוסד אז, לבירור עניני תורה, מבחירי גדולי בני הישיבות בעה"ק ירושלים ת"ו.</ref> בעה"ק ירושת"ו.
| |
| עתרת שלו' וברכה.
| |
| רק מפני כבודכם הגדול הנני פונה עכשו מכל המניעות, אשר יסובוני,
| |
| לכתב לכם דברים אחדים. כי זולת זה אי-אפשר לי כלל בימים הללו, מריבוי
| |
| טרדותי, לכתב אם מעט ואם הרבה. אבל רק לכתב מפני הכבוד, להראות את
| |
| שמחת לבבי בכנוסכם הטהור, יעלה כעת בידי, אבל למלא חפצכם, מה שבאתם
| |
| דף 112
| |
| על דברי תורה לתהות על קנקני הריק, אי אפשר לי : מן המוכן כתוב אין בידי
| |
| מאומה בענין זה, ובכלל אינני כותב כמעט מאומה בעניני פלפול וחדוש זה כמה,
| |
| כי-אם במקום הכרח גדול. רק הנני מרגיש חובה קדושה לעיין, כפי היכלת, מעט
| |
| בהלכה זו, שאתם עסוקים בה, ולהודיע לכם את אשר אתבונן בזה, אבל זה א"א
| |
| לי כעת בשום אופן, ובפרט בענין חיו במתנ"ע עכשו במה שנהגו להיתר ע"פ איזה
| |
| סמוכין, דאף אם יתברר לחיוב רחוק שיתקבלו הדברים, ומוטב וכו', ובפרט שחששא
| |
| גדולה יש, שעניי הנכרים או המתרוששים מהם יהנו מזה עכ"פ יותר מעניי ישראל,
| |
| ע"כ למעשה כי פקדתם את חלק זה, הנעזב עד כה.
| |
| אבל, יקירי לבבי, אמצא ישר להעיר אתכם, אם כי טרם אדע מהות כנסתכם
| |
| ותוכן ערכם של החברים בפרטיות, מ"מ כגון זה צריך למודעי, כי אם בימינו אלה
| |
| הנכם מיסדים כנסי' של ת"ח בעיה"ק, שעיני כל ישראל אלי', תראו להשתדל
| |
| לבקש דוקא גדולות ונשגבות. דורנו הוא כולו דור שואף, ואם השאיפה הריקנית
| |
| של החורבא והתהו מגבהת עצמה עד מרומי רמים, כמה צריך שיגבה לב דורשי
| |
| ד' הנגשים אל הקודש. המבוקש, לכה"פ, צריך שיהי' לקדש שם שמים ושם ישראל,
| |
| בקידוש שם ירושלים בחפץ גדול להראות לכל העולם נצחונה וגדולתה של תורת
| |
| א"י, שלדאבוננו העמוק עומדת היא בשפל, תחת שהיא יכולה ומוכרחת לשבת על
| |
| גפי מרומי קרת לעיני כל ישראל ונגד כל הגוים אשר ברא ד' בארץ. ועתה הוא
| |
| עת לדרש את ד', ההכרח מרומם אותנו למדרגות גדולות<ref>חסר כאן בהעתק קרוב לשתי שורות.</ref>.
| |
| הבדל עצום ונשגב בין תורת א"י לתורת חו"ל. בא"י שפע רוח הקדש
| |
| מתפרץ לחול על כל ת"ח שמבקש ללמוד תורה לשמה, וק"ו על קיבוץ של ת"ח,
| |
| והרוח הכללי, השופע בנועם והולך ומתפשט, הוא הרודד את הפרטים, הוא המרחיב
| |
| את ההלכות, הכל מלמעלה למטה. מה שא"כ בחו"ל. רוח כללי קדוש א"א לשאוף
| |
| באויר טמא ועל אדמה טמאה. אלא כל פרט ופרט מן התורה מעלה איזה ניצוץ,
| |
| איזו הארה, להתקרב אל רוח אלקים חיים, השוכן על עמו פה בארץ חיים. "על
| |
| הגאולה זה תלמוד ירושלמי ועל התמורה זה תלמוד בבלי" (זוהר חדש רות).
| |
| הידיעה הזאת היא מאירה נתיבות גם על מהות הלמוד בכלל, גם על סדריו, גם
| |
| על סדר העבודה השלמה הראוי' לבחירי יחידי סגולת ת"ח במקום אורו של
| |
| עולם, גם על עצם תכנם של עצמיות הסברות, ההויות, החדושים והפלפולים.
| |
| "עתידין בכ"נ ובמ"ד שבחו"ל שיקבעו בא"י"<ref>מגילה כט.</ref>. אנחנו יכולים להמשיך טל אורות
| |
| של אויר ארץ חמדה באופן כ"כ נוזל ושופע, באופן כ"כ מעדן ומקדש כל רוח
| |
| ונפש וכל קרב וכליות, עד שילך עמנו אור הבבלי להתאחד עם התלמוד הירושלמי
| |
| ויחדיו יאירו באור שבעתים. ואל זה אנחנו צריכים לשאוף. לא לעזות יחשב לנו,
| |
| כי "חביבה כת קטנה שבא"י מסנהדרי גדולה שבחו"ל"<ref>ירוש' נדרים פ"ו ה"ח.</ref>. יסוד הגלות והשפלות
| |
| הנמשך בעולם בא רק ממה שאין מודיעים את א"י, את ערכה וחכמתה, ואין
| |
| מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דבה על הארץ, בתשובת המשקל : להגיד
| |
| ולבשר בעולם כלו הודה והדרה, קדושתה וכבודה, והלואי שנזכה אחרי כל ההפלגות
| |
| דף 113
| |
| כולן, מצדנו, להביע אף חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה ומהדרת אור תורתה
| |
| ועלוי אור חכמתה ורוח הקדש המתנוסס בקרבה. מובן שבכל דבר שבקדושה,
| |
| וכמ"כ בחול, ישנן מעלות ומדרגות. ו"כ"א נכוה מחופתו של חברו"<ref>ע' ב"ב עה.</ref>. אבל זה
| |
| המין של האור והעדן של הקדושה הנמצא בא"י לת"ח מבקשי ד', איננו נמצא כלל
| |
| בחו"ל. ואנכי הנני בזה יודע ועד, כפי קטני.
| |
| יסוד הפלפול והחידוש שבא"י, אפילו בהלכה, בנוי הוא בעיקרו מעצם
| |
| עומק היסוד הרוחני של חפץ אדון כל עולמים יתעלה שמו, הנמצא בכללותה של
| |
| תורה ומזהיר ומנהיר בכל מצוה והלכה, בסעיפיה וסעיפי סעיפיה, עד שהדברים
| |
| שמחים כנתינתם מסיני. בחו"ל צריך לעולל במחשכים [ע"י]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> התיבות של התולדות,
| |
| לדמות רק מהן מלתא למלתא, והנקודה התוכית, המיוסדת במעמקי קדש העליון,
| |
| אי-אפשר לתפוס. מובן הדבר, שע"י עזיבה, ע"י מיעוט ידיעת הערך העצמי, ע"י
| |
| השפלה של הגבירה נגד שפחתה, ושהיא עוד מלובשת בתואר של מין יראת שמים,
| |
| מה שהוא למרות עיני כבודו ב"ה, ע"י מה שנותנים בזה למרמס את כבוד ארץ
| |
| חמדה ומקום הדום רגליו יתברך עדי עד, - הדברים נעשים עמומים; ות"ח שבא"י
| |
| חוזרים להיות שפופים ושפלים, ועוזבים את חילם, וסוברים שלא נוצרו כי-אם
| |
| למגרם גרמי<ref>ע' ב"ב כב.</ref> אצל חכמי חו"ל ולחקות פלפולים נמוכים, הבאים מתוך מחשכים,
| |
| ובזה באמת כחם של חכמי א"י חלוש, מפני שהם [נוצרו]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> לגדולות מאלה. אבל
| |
| כשהם מעמידים עצמם על כנם הרם, אז הם מוצאים הכל, ו"בכלל מאתים מנה". ערך
| |
| חכמת היראה, האמונה והעבודה, הרחבת המוסר וחכמת החיים, עם עמקה של
| |
| תורה וגדולתה באורח גאוני אמתי, הוא מפולג ומחולק מחו"ל, ומוכרח להיות מפולג.
| |
| ביסורים גדולים עומדים ת"ח וצדיקים שבחו"ל, המבקשים לאחד מקצעות נפרדים
| |
| לפי [הרגיל]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref>, והכל מפני שאין ההארה העליונה של האחדות האלקית מאירה שמה.
| |
| פה נודה, אחים, ונברך את שם כבוד ד' אלקי ישראל, אשר העמידנו בקרן אורה,
| |
| הכל אפשר, ולא רק אפשר כי-אם מוכרח : כשמבקשים את הטוב העליון המוכן
| |
| להדרש בציון, מוצאים הכל. [וכשמסתפקים]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> פה בדרכים נמוכים, שהם ראוים
| |
| רק ליושבי חשכת ארץ מאפלי', אין מוצאים אפילו את השיעור המועט. גם הבדל
| |
| גדול יש בין הזמנים : בימינו עת לחננה הוא. אל ימעט ואל יקטן בעינינו ערך
| |
| ההתישבות הגדולה, לפי ערך השנים הקודמות, של עם ד' על אדמת הקדש. אות
| |
| ומופת הוא לנו על צעדי מלאך הברית ההולך וקרב, ע"כ בלב מלא קדושה ואורה,
| |
| גדולה ושמחה, צריכים אנו לגשת לעסוק בתורה לשמה על אדמת הקדש. [לדרוש]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref>
| |
| אנו חייבים את המעלה היותר עליונה, שיגיעו מעשינו למעשי אבותינו א"י
| |
| ויעקב<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref>, [לגלוי] אלי' זכ"ל ולתחה"מ, שבכל דבר בזה ישנן מדרגות לאלפים ולרבי
| |
| רבבות, עד שנעלה למעלה כ"כ גדולה שמתפלשת ג"כ עד עולם המעשה, יקיצו
| |
| וירננו שוכני עפר בפועל ממש בב"א.
| |
| עסקו נא, ידידי האהובים, בכל יום ויום בענינים כאלה, שיוציאו אל הפועל
| |
| את רוממות רוחכם ועז הקדושה העליונה החבוי' בנשמתכם, השואפת טל חיים
| |
| טל אורות מהררי קודש. אפילו יום אחד אל תעזבו את רוחכם הבהיר להכּהות.
| |
| דף 114
| |
| הרבו אור [צח]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> בגבורה ובמנוחה מדי יום ביומו. ואם גם יהי' כבד מעט הדרך
| |
| בתחלה אל תרגזו ואל תחפזו, אם רק תהיו לאנשים מהרה יגלה ויראה עליכם
| |
| מסתר לבבכם אור [העליון]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref>, ורוח ד' מלאה שמחה, ענוה וגבורה, תלבשכם ותרומם
| |
| אתכם. כי ברית כרותה היא ב"ה : "אתה מבקש לראות את השכינה בעוה"ז -
| |
| עסוק בתורה בא"י"<ref>מדרש תהילים קה.</ref>.
| |
| כל המקודש מחברו הי' שמם מחברו בימי הרמב"ן ז"ל. עכשו ב"ה חוט
| |
| של חסד הולך ונמשך, ואנחנו צריכים להיות נכונים לקבלו ולאמצו באתערותא
| |
| דילן. הנשמה של כנסת ישראל עומדת להתנער בארץ חמדה, ואנו צריכים להוסיף
| |
| לה אומץ [ועז<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref>. רובם] של בני תורה שבא"י הרוסים הם וצריכים הם טפול ואמוץ,
| |
| חיים של שמירת [הבריאות]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref>, שהיא מחוברת ג"כ עם עבודת ד' באמת בזהירות
| |
| וזריזות, שמחת [הנפש]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> וצהלת הרוח, עם נתינת חלק הגון בעתו ובזמנו להרגש
| |
| הצער העליון, צער העולם כלו וצערה של כנס"י, מחמת סיתום המאורות העליונים
| |
| ומיעוט שפעם, על לב כל בשר ועל המון גוים וממלכות בארץ מתחת ועל שריהם
| |
| ומנהליהם ממעל, שרק ת"ח שבא"י מסוגלים להרגיש יפה את המרירות העמוקה
| |
| ולשא [דע]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> להושע תשועת עולמים בפדות גוי קדוש ואלקיו ב"ה. המרירות הזאת,
| |
| [כשהרוח]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> מלא אורה מתהפכת גם היא לעונג ישרים מכשרת לקרבת ד', לטהרה
| |
| [ולקדושה]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref>, לאהבת תורה ויראת שמים מרוצפת באהבת ישראל ואהבת הבריות,
| |
| העושה את האדם נחמד למטה ואהוב למעלה.
| |
| יסודות כאלה הנם בודאי כבר ערוכים ושמורים בלבבכם הטהור, ואינכם
| |
| צריכים לדידי ולמטלעתי בזה. מ"מ לא יכלתי להתאפק מלכתב דברי אלה המעטים
| |
| אל אזנים שומעות ולבבות נדיבות שכמותכם, מחמדי לבבי. ומה מאוד אשמח
| |
| אם תשימו [עין]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> לפרקים אל דברי המעטים הנדפסים, ואף שאין בהם צדדי חדוש
| |
| מרובים לאנשי<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> [מעלה] מ"מ הם טובים לעורר את הלב אפי' כמה וכמה פעמים;
| |
| ביחוד מאמר "דעת אלקים" ב"עקבי הצאן" ראוי לחזרה כמה פעמים.
| |
| והשי"ת יאיר עלינו באורו ויאמץ חילכם בתורה וירומם [קרנכם]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע"פ השערה.</ref> למעלה
| |
| למעלה, לתפארת עם ד' ונחלתו, כנה"ר ונפש דוש"ת באה"ר, מצפה רוממות
| |
| קרן ירושלים ושמחת בני' בוניה ב"ב,
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |