|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת צא |אגרות הראיה-|אגרת|צא|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| צא
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, יוד סיון תרס"ה.
| |
| שלו' וברכה לידידי אהובי חתן תורה ממולא בדעה ויראת ד' טהורה
| |
| מר משה זיידלשליט"א.
| |
| הגיעני מכתבך הנעים, ואם הי' הזמן מספיק הי" ראוי להאריך הרבה, לבאר
| |
| שורש דבר בכל ההערות שהעירות, והדברים היקרים המסתעפים מהן בשאלות
| |
| חכמת האמונה, שכל הכשלונות באים רק מפני שאין דורש ומבקש, וכ"א פותר
| |
| לו את שאלותיו היותר גדולות ע"פ ידיעה כהה, ע"כ יצא משפט מעוקל, ועלינו
| |
| החובה לברר אמרי אמת בתורת אמת .
| |
| וע"ד המדרש , הפי' הפשוט הוא, שלולא שהאדם בבחירתו איננו יכול
| |
| לקבל רב טובה היתה הבריאה יותר מבורכת, והי' טעם העץ דומה לפריו, שזה
| |
| הוא אב לכל יתר הכחות, שהיו יותר מבורכים, אבל מתוך שהאדם עתיד הוא לצאת
| |
| מגדר היושר ברוב טובה ע"כ זה היה המעצור המוסרי, שלא תשתכלל הארץ כראוי.
| |
| וזהו פתרון לכל המגרעות התכוניות הנמצאות בבריאה, שמבקרי היצירה עמלים
| |
| בהם, ורק לכשישכילו את התאחדות כח המוסר עם יתר כחות המציאות יבינו
| |
| תוכן הדברים. וזה נקרא חטא הארץ, שפירשו יותר במדרש כמקלל שדי אם רשע.
| |
| וע"ד מנין שנות היצירה ביחשלהחשבונות הגיאולוגיים בזמנינו. כך היא
| |
| הלכה רווחת, שהיו כבר תקופות רבות קודם למנין תקופתנו הוא מפורסם בכל
| |
| המקובלים הקדמונים, ובמד"ר "שהי' בונה עולמות ומחריבן", ובזוהר פ' ויקרא
| |
| שהיו כמה מיני אנשים חוץ מאדם שנאמר בתורה; אלא ששם צריך להשכיל יפה
| |
| את המליצות העמוקות, הצריכות ביאור רחב מאד מאד. א"כ אותן החפירות מורות
| |
| לנו, שנמצאו תקופות של ברואים, ואנשים בכללם, אבל שלא היה בינתים חורבן
| |
| כללי, ויצירה חדשה, ע"ז אין מופת מוכיח, כ"א השערות פורחות באויר, שאין
| |
| לחוש להן כלל. אבל באמת אין אנו נזקקים לכל זה, שאפילו אם הי' מתברר לנו
| |
| שהי' סדר היצירה בדרך התפתחות המינים ג"כ אין שום סתירה, שאנו מונים כפי
| |
| הפשטות של פסוקי תורה, שנוגע לנו הרבה יותר מכל הידיעות הקדומות, שאין
| |
| להן עמנו ערך מרובה. והתורה ודאי סתמה במעשה בראשית, ודברה ברמיזות
| |
| ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו
| |
| כל הדברים רק פשוטם איזה סתר יש כאן, וכבר אמרו במדרש "להגיד כח מעשה
| |
| בראשית לבו"ד א"א, לפיכך סתם הכתוב בראשית ברא אלקים". והעיקר היא
| |
| הידיעה העולה מכל הענין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי, והקב"ה נותן במשקל
| |
| אפילו הרוח שחל על הנביאים , הוא צמצם שדוקא כשיכנסו הדברים הגדולים
| |
| שבאלה הענינים באלה הציורים יוכלו בנ"א לשאוב מהם, עם כל השתדלותם, את
| |
| כל היותר מועיל ונשגב להם, ואור יקרות וקפאון, שהם סתרי תורה, שבעוה"ז
| |
| דף 106
| |
| הם יקרים ויהיו קפוייםלע"ל, רק הוא יגלה לנו פרטי הדברים. אבל עכ"פ אין
| |
| שום סתירה לשום דבר מן התורה מכל דעה מחקרית שבעולם כלל, אלא שאין
| |
| אנחנו צריכים לקבל השערות לודאיות, אפילו יהיו מוסכמות הרבה, כי הן כציץ
| |
| נובל, שעוד מעט יתפתחו יותר כלי הדרישה, ותהיינה כל ההשערות החדשות
| |
| ללעג ולקלס, וכל החכמות הנעלות שבימינו לקטנות המוח, ודבר אלקינו יקום
| |
| לעולם. "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה, והסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי
| |
| לא תמוט אמר מרחמך ד'". כי יסוד הכל הוא מה שאנחנו מלמדים בעולם, שהכל פועל
| |
| ד', והאמצעיים, רבים או מועטים, לרבבי רבבות, הם הכל מעשי ד', שלא
| |
| חיסר מעולמו כלום, ושאין קץ לגבורתו ועז חכמתו ותפארתו ב"ה וב"ש לעדי
| |
| עד. ופעמים שאנחנו מזכירים את האמצעיים ג"כ בשם, להרחיב את הדעת, ולפעמים
| |
| אנו אומרים בדרך דילוג "ויצר ד'" "ויעש ד'" כמו שאנו אומרים "אז יבנה שלמה",
| |
| ואין אומרים ששלמה צוה לשרים והשרים להנמוכים מהם, והם להאדריכלים
| |
| והאדריכלים לאומנים והאומנים לעושי המלאכה הפשוטים, מפני שהוא דרך ידוע,
| |
| וגם איננו עקרי. כן כל מה שיחקר בהרבה רבבות שנים בהגדלת הדרכים
| |
| והאמצעיים, עוהם מוסיפים לנו דעה והשכל בגאון ד', המה ברב הפעמים מקוצרים,
| |
| ותוכן הדבר שיש משקל מיוחד לכל רעיון ומחשבה לזמן לידתו ופעולתו, באין
| |
| שום מקרה והזדמנות בלתי-מכוונת כלל. למשל אנחנו יכולים להבין, אם הי' נודע
| |
| דבר תנועת הארץ לפני כמה אלפים שנה למפרע בהמון הי' המין האנושי מתירא
| |
| לעמוד על רגליו, פן יפולמכח התנועה, וק"ו שהי' מתירא לבנות בנינים רמים,
| |
| וזה הי' מביאו לרפיון-לב למניעת-פיתוח שאין לשער, והחשבון של כח המושך
| |
| לא הי' יכול להבטיחו, אחרי ראותו בעיניו שכל דבר העומד על דבר מתנעע איננו
| |
| בטוח מנפילה. רק אחרי בגרות של הרגל יפה היה מקום לצאת ההכרה של תנועת
| |
| הארץ, שלא תקבל האנושיות מזה אך טוב.
| |
| כן הדבר נהוג ג"כ ביחש הרוחניות, למשל השגחת השי"ת היא יסוד המוסר
| |
| האנושי והצלחתו, ולכשיתברר יפה בעולם בדעה גדולה ובהירה הוא יהיה יסוד
| |
| האושר, "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ד'". והנה
| |
| כנסת ישראל היתה צריכה להתעמל הרבה עם כל עובדי ע"ז, להבינם שעם גודל הבריאה
| |
| אין עכ"ז האדם מבוזה עד שלא יהי' ערך להנהגתו המוסרית, כ"א היצירה
| |
| המוסרית של האדם היא חשובה מאד יותר מהברואים היותר גדולים בכמותם
| |
| לאין ערך. אבל לא בנקל עלה הדבר להטביע במקצת חותם ידיעה זו עם השמירה
| |
| של ההכרה הפנימית של כבוד ד', שהוא ג"כ בעיקר היסוד היותר הגדול להשתלמות
| |
| האנושית, וכל היצירה הכללית בהוה ובנצח, בחיי חומר וחיי רוח. וכ"ז העמל
| |
| היה נדרש, איך להתאים בלב הקטן של האדם את המחזה של גדולת היצירה
| |
| ושפלות האדם עם חזיון הכרת יד ד' הגדולה, ואיך שהוא נעלה ומרומם מכל
| |
| הערכים ההסכמיים של כל נוצר, מה היה אם היה אז ידוע ג"כ מכל המון העולמות
| |
| המעשיים שבציורי המדעים כעת, אז היה כדק נחשב, ומוסרו כאין, ולא היה אפשר
| |
| להקים בקרבו רוח חיים של גדולה ותפארת כלל. רק עכשיו, אחרי שגם עם
| |
| הציור ווהיה גדול אז לעיניו כבר נלחם ויוכל, שוב אין מבעתים אותו בשום גדולה
| |
| כמותית לפי האמת. אבל כל אלה צריכים זמנים והכנות, והציורים הסיפוריים, בין
| |
| דף 107
| |
| הנמשכים מכח הסקירה על הבריאה מדרך המושכל, בין הבאים מהתגלות יד ד'
| |
| על ידי נביאיו, צריכים תמיד להיות נושאים עמהם את הכח המאדיר את החיים
| |
| ואת ההצלחה לאמתתה, ולא להביא לאדם ציד של ידיעות קטועות להשתעשע בהן
| |
| בשחוק ילדות. וכשתשכיל בזה תבין, שיש ערך נשגב למה שמתגלה וכן למה
| |
| שמסתתר, ודרכי ההסתרה הם רבים וגדולים מפליאות נתיבות חכמה העליונה של
| |
| אדון כל המעשים פלא יועץ ב"ה. וכשתלך בדרך זה הנני בטוח בע"ה שלא תכשל,
| |
| ותעש חיל בישראל, את האלקים ירא ומצותיו שמור כי זה כל האדם. ותשמח ותעלז
| |
| בגאון שם ד', ובמתת חבלנו להיות לברית עם לאור גויים, ונזכה לשוש במשוש
| |
| ארץ צבי, לספר בציון שם ד' ותחילתו בירושלים, בהקבץ עמים יחדו וממלכות
| |
| לעבוד את ד' בתתו מציון ישועה לישראל תפארתו. "והולכתי עורים בדרך לא
| |
| ידעו, בנתיבות לא ידעו אדריכם, אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור, אלה
| |
| הדברים עשיתים ולא עזבתים", אמרו חז"ל כבר עשיתים לר' עקיבא וחביריו.
| |
| והי' זה שלו' וברכה, כנפשך היקרה ונפש ידידך עז דור"ש והצלחתך מלונ"ח,
| |
| הק' אנרהם יצחק ה"ק הנ"ל
| |
|
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |