|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת עה |אגרות הראיה-|אגרת|עה|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| עה
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ב אייר תרס"ז.
| |
| אדון נכבד מר זאב גלוסקין נ"י.
| |
| הנני שולח בזה לכבודו מכתב שקבלתי מאגודת הכורמים ברחובות, שהם
| |
| באים בקובלנא על הסינדיקט של היקב הכללי. מובן הדבר, שטענות כאלו צריכות
| |
| הן לתשובה ולעצה, אם להתפשר עמהם בכי טוב או לברר את הענינים ע"פ ד"ת.
| |
| ואנכי עם כל חפצי להיות פועל מסייע עם כל האחים הבונים את אה"ק, ענינים רבים
| |
| הנם מתרחקים ממני, מסבת דעת הקהל שנמצאו בקרבו המפחידים מפני השפעת
| |
| הרבנות, מבלי דעת אותה. ובזה הם חוטאים, - הגורמים הללו, - חטאה גדולה
| |
| להתקדמות ישוב אחינו על אדמת הקדש, במנעם ממנה כח פועל חשוב כזה של
| |
| דף 81
| |
| הרבנות המרכזית הלאומית שבישוב החדש. איך שתהי' הסבה, אבל אנכי הנני
| |
| רחוק מידיעת כל תוכן המצב, הגורם להסכסוכים שבין האגודה שברחובות ובין
| |
| היקב הכללי. ע"כ יראה נא כבודו את הדברים האמורים במכתבם של הראשונים,
| |
| ויכבדני בתשובתו הברורה.
| |
| ברגשי כבוד ובברכת ד' מציון,
| |
| הק' אברהם יצחק הכהן קוק הנ"ל
| |
|
| |
|
| |
| עו
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, סיון תרס"ז.
| |
| שלו' רב וברכה מקודש לכבוד הרב הגדול אוצר תורה עוטה אורה מארא
| |
| דרזין מו"ה שמעון צבי<ref>הורוויץ, מחבר ספר "אור המאיר וקול מבשר" ע"ד למוד חכמת הקבלה.</ref>שליט"א.
| |
| יקרת ימין כת"ר הגיעני, בצירוף הספר היקר "קול מבשר". ורב גיל מלאתי
| |
| לראות ולשמע, כי פקד ד' את עמו, וקול דודנו ב"ה דופק<ref>הערה ב' לתקוני זהר.</ref> בעיר עז לנו ירושלים
| |
| עה"ק ת"ו, להעיר ולעורר את האהבה לאחוז בעץ החיים בשקיו דאילנאמלגאו<ref>ע' פתח אליהו, שם.</ref>, וכי
| |
| נתחברוחבורי טהרה כינוס לצדיקים לעסוק בכל יום תמידים כסדרם בחכמת
| |
| האמת, אשר מברק אורה וזהר נגהה יצמח קרן גאולה וישועה. בכל לבבי אקרא
| |
| בהודות והלל לד', אשר נתן כזאת בלב יקירי יחידי סגולת עיר הקודש. ואשרי
| |
| כת"ר, אשר נפל חבלו בנעימים, להיות זוכה ומזכה את אחיו עמו, להלהיב לבבות
| |
| קדושות וטהורות ולחזק ידים רפות, בספרו הקדוש קול מבשר הנ"ל, לקבע למוד
| |
| קבוע בגנזי תורת אמת.
| |
| והנה זאת צריך למודעי, כי אף שאמת נכון הדבר, שאין שיעור וערך
| |
| למעלת ההוגה בדברי אלקים חיים, בספר הזוהר וכל הנלוים אליו, ובדברי חכמי אמת
| |
| וביותר בכתבי האריז"ל הברורים, ואע"פ שלא בא עדיין למדה זו להבין בעומק
| |
| העיון את יסוד הענין, "ודילוגו עלי אהבה"<ref>שיה"ש רבה פ"ב.</ref> וסוף הכבוד לבא<ref>ע' נדרים סב.</ref>, כי ע"י העסק התמידי
| |
| יגלו שערי אורה ופתחי חכמה לכל הולך בתם בדרך ד', אשר חמדה נפשו לקרבה
| |
| אל היכל מלך הכבוד חי העולמים ב"ה, וע"כ ברוכים יהיו כל המתנדבים לעסוק
| |
| בחכמה אפילו שעה או שתים ביום מדי יום ביומו, אף שעיקר יסוד עיונו ולימודו
| |
| יהי' ענינים אחרים שבמקצעות התורה, איש איש כפי עבודתו וחפץ לבבו, בתורת
| |
| ד' חפצו<ref>ע"ז יט.</ref>, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ויחשב כאילו עומד הוא כל
| |
| היום תמיד בחצרות ד' ומשכנותיו ברזין דאורייתא. מ"מ על יחידי הסגולה, הנגשים
| |
| אל ד' לעורר לבבות יקרים לעזרת ד' בגבורים, החובה והמצוה לקרא בגרון את
| |
| אשר דברו חכמי אמת, הראשונים כמלאכים<ref>שבת קיב.</ref> זי"ע, כי כל חכם ותמים לבב, אשר
| |
| ימצא בנפשו הכנה ותשוקה לאור חכמת האמת הברה והגנוזה, יהיה משתדל לקבע
| |
| בה עיקר עסק תלמודו, כדי שיזכה באמת בכתרה של תורה הפנימית, ועתים ושעות
| |
| יקבע למקרא משנה ותלמוד, לפוסקים הלכות ואגדות, ואז יעלה ויצליח ויזכה
| |
| למאורות גנוזות. בפרט אלה החכמים אשר זכו לעצה וזקנה, מבני חמשים וששים
| |
| ומעלה, שכבר מלאו כרסם לחם ובשר<ref>רמב"ם ה' יסוה"ת, פ"ד הי"ג.</ref>, מלחמה של תורה<ref>חגיגה יד.</ref>ובשראדתורא<ref>ע' בבא קמא עב.</ref>, בפלפול
| |
| דף 82
| |
| וסברא, להם קול ד' בכח קורא עת לעשות לד', להגביר חילים במלחמות
| |
| ספר<ref>ע' מועד קטן כה: הקד' תיקוני זהר פיקודא רביעאה.</ref> להוציא לאור תעלומה וחמדה גנוזה. וכאשר כמעט א"א לזכות לאור הצפון
| |
| במוחא סתימאה<ref>זהר שלח קסא: האזינו רצ"ב.</ref> כ"א לפי מרבית ערך גדולת היראה והאהבה וטהרת המדות,
| |
| בכללן ובפרטן, ע"כ גם העסק הפשטי בכל ספרי אגדה, מחכמת המוסר
| |
| והיראה וכל ספרי תיקוני המדותוהדיעות, לרבנן קדישי<ref>ע' פסחים קיג:</ref> קמאי ובתראי,
| |
| חובה ומצוה שיהי' העסק בהם שגור וקבוע, בבקיאות הגונה ושכל
| |
| טוב, למגמר ומגרס ועיוני. וכפי ערך גדל האוצר הטוב של יראת
| |
| שמים הטהורה, כן ירבה הון עתק של סתרי תורה, כי ד' יתן חכמה
| |
| מפיו דעת ותבונה. אמנם הצעירים לימים, או אשר ימצאו בעצמם כבדות ומיעוט
| |
| חשק למאור הפנימי, עליהם החובה מוטלת לפחות, שלא לגרעחק דבר יום ביומו
| |
| לשיעורים שעה ושתים בכל יום לחכמת האמת, ואז בהמשך הזמן תהי' דעתם מתרחבת,
| |
| ושפע הצלחה יחול על הגיונם גם בגופי תורה, וכח פלפולם ישגא ויגדל ברעיון
| |
| זך והרחבת דעת. וכל אשר יוסיפו ימים ושנים של חיים וטובה, כן תבא בהם
| |
| האהבה וחבת הקודש הפנימית, כאור אש שלהבתיה, וידבקו בעץ החיים לשבת
| |
| בצילו לאכל פריו וטובו, ויאירו אור חדש מציון בספרים יקרים ומזהירים, לרומם
| |
| ולאדר לפאר ולעלה את הדרת כנסת ישראל ורוח ד' אשר עליה, בהיותה יושבת
| |
| על אדמת הקודש ממקום אשר אור העולם הופיע, ואשר עתיד להגלות באור יקרות<ref>ע' זכריה יד ו, פסחים נ.</ref>
| |
| לעיני כל העמים בימין ד' רוממה. חזקו ואמצו אנשי קודש, עבדי אדון כל הארץ
| |
| ב"ה, יגבה לבבכם בדרכי ד', ותנו כבוד לתורת חיים, ומטל חרמון שיורד על הררי
| |
| ציון יצוה ד' עליכם את הברכה, וחיים עד העולם<ref>ע' זהר האזינו רצו:</ref> יתעוררו,זרוע ד' כימי עולם<ref>ע' ישעיה נא ט.</ref>
| |
| ודורות קדומים, כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ואני ד' ראשון ואת אחרונים
| |
| אני הוא. והי' זה שלו' וברכה ממקור הברכות, כנה"י ונפש דורש"ת ושלו' כל לימודי
| |
| ד' אשר בעיר תפארת עזנוירושת"ו ביחוד המתנדבים לרומם קרן<ref>ע' דברי הימים א כה ה.</ref> בדעת ד' אלקי
| |
| ישראל בארץ חיים.
| |
| הק' אברהם יצחק הכהן קוק
| |
| עבד לעם קדוש על אדמת הקדש פה עה"ק יפו והמושבות תובב"א.
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |