|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת נוספות ו |אגרות הראיה-|אגרת|נוספות|ו|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| נוספות ו
| |
|
| |
| ב"ה, (עה"ק ירושלים ת"ו, שנת תרס"ד). אור צום הרביעי יהפך ב"ב לשו"ש.
| |
| שלו' שלו' לכ' ח' הגנ"י שי' לאוי"ט ענ"ב מנב"ת תחי' עבו"ב יגדלום בכל
| |
| הטוב לתוחומעש"ט.
| |
| התמהמהתי כל השבוע לגודל החום אשר כבד עלי הכתיבה, ל"ע, ובשגם
| |
| כתב ענינים אחדים ולדבר עם אחרים, מה שאינו בידי. חפצתי להתראות עם הרה"ג
| |
| ר"ל משניפישאק שי' לאוי"ט, ולא בא לביתי בימים האלו, ולקרוא לו חוששני
| |
| מפני כת"ר היקר לי מאוד. לדבר עם הגרש"ס נ"י בעצמי א"א לי ל"ע, ועכבתי
| |
| עד שיבא איש סודו, שאנו מוסרים דברינו זל"ז על ידו, והוא באמת יקר ונעלה
| |
| ונאמן מאוד, וכתבתי בזה מה שמסר לי להשיב אחרי שהעתיק ממכתבו דמר
| |
| על כל המאורע.
| |
| שמחתי מאוד מנסיעתו ופעולתו במושב (ומדוע לא נאמר עיר, וכן על כל
| |
| המושבות, כאשר יתענג לראותם איד"ש) רל"צ. כמוהו כמוני ראיתי בהיותי אצלם
| |
| בי"ד אלול תרס"ב, כי ישמעו לכל אשר נאמר עליהם. אין די באר שמחת לבבי
| |
| וששון נפשי בשני הימים שהייתי בדרכי ובשבתי שם, אין לתאר כמה נזולו דמעי
| |
| גיל מעיני מרוב עליצות נפשי, אשר בחס"ד זכיתי לראות כי הגפן יתן פריו מעמל
| |
| אחינו, שמסרו נפשם לעבודת אה"ק לעבדה ולשמרה, וביחוד בשמרם החובות
| |
| התלויות בארץ, כדת של תורה. ואשרי חלקו של כ"ג שי', שנפל לו בנעימים לפקח
| |
| על איסורי ערלה וכלאים ולקיים הכל כמצווה ומוזהר עלינו. בשנה הראשונה לבואי
| |
| פה חשבתי ליפוק לקרייתא לכל המושבות לפקח על כל דבר, אבל עונותי יסרוני
| |
| דף 376
| |
| ל"ע, זקנה קפצה עלי, וחלישות עצומה ממיחוש הפיבער ל"ע אשר דכאוני מאוד,
| |
| עד כי לא יכולתי לצאת ולבא, ע"כ מה מאוד שמחתי עתה אשר יתגלגל זכותם
| |
| ע"י כ"ג שי' בעמלו ופעלו, במעשיו ובדיבורו, אשר ת"ל יפה כוחו בכל, בלי ע"ה,
| |
| יותר באין ערוך ממני, לאט לאט יהא בכוחו ותבונתו להשריש בהם כל הטוב,
| |
| וישמעו לדבריו גם אותם אשר עיקרם מהדור הישן ונופם נוטה למנהגי אירופא
| |
| והבלי הדור החדש, בכ"ז לב רובם לטובה, ואמנם כל דבר צריך מתינות רב
| |
| לראות סוף מעשה במחשבה תחילה.
| |
| ידידי שי' מתאמץ לעשות שלום בין כל המפלגות, אשרי חלקו שנפל לו
| |
| בנעימים אשר חכו ממתקים למשוך אבירים בדבריו, לעשות מעשה צור שבטו
| |
| לרדוף שלם, מה טוב ומה נעים, אולם מאוד ראוי הדבר לעשות במתינות הרבה,
| |
| וביחוד שיש גונבי הדעת רבים, ותומתו דמר כת"ר שי' לא תוכל לחדור אל אופל
| |
| חדרי הבאים במחתרת לחתור תחת כסא כבודו ולהפוך את הכל לחפצם.
| |
| ע"ד תרו"מ של נכרי שזרע שלא ברשות, נחמדים דבריו מאוד וא"צ להסכמתי.
| |
| וד' יצילנו משגיאות, ויראנו בישועתו כתקות ח' ודודם הכותב באישון
| |
| לילה ברפיון ידים מצפה לרח"ש,
| |
| אלי' דוד
| |
|
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |