|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שז ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שז|ה}}
| |
|
| |
|
|
| |
| == סעיף ה | אמירה לגוי לצורך מצווה או חולה ==
| |
|
| |
| <blockquote>הגמרא בעירובין אומרת (סז:) שמותר לומר לגוי להביא מים חמים דרך חצר שלא עירבו בה כדי שיוכלו למול תינוק בשבת. כמו כן הגמרא בגיטין אומרת (ח:) שמותר לומר לגוי לכתוב שטר מכירה על שדה בשבת משום ישוב ארץ ישראל.
| |
|
| |
| הגמרא בשבת אומרת (קל.) שמותר לומר לגוי לעשות מלאכות בשביל חולה שאין בו סכנה.
| |
| </blockquote>
| |
| ◄ '''תוספות, סמ"ג, רמב"ן, רשב"א וטור''' (עיין סימן שלח')''':''' רק לצורך מילה, ארץ ישראל או מקום חולי גמור התירו (ונחלקו האם התירו אף באיסור תורה<ref>עיין בבית יוסף שהביא שלדעת התוספות רק איסורי דרבנן הותרו לאותן המצוות. אומנם השו"ע בסימן שו, יא פוסק להתיר איסור דאורייתא לקניית בית בא"י, והרמ"א שם התיר רק באיסור דרבנן (כתיבה בלע"ז) ועיין שם בביה"ל שדחה שיטה זו באריכות. וע"ש בהערה על דבריו.</ref>).
| |
|
| |
| ◄ '''גאונים, רמב"ם וראבי"ה'''<ref>הראבי"ה מתיר אף באיסורי תורה אם היהודי היה יכול לעשות בעצמו באיזה שהוא אופן את המלאכה. ועיין בסימן שכה סעיף י ברמ"א שר"ת הקל בזה בדיעבד, ולהלכה האחרונים לא קבלו היתר בזה כמעט, ע"ש במשנ"ב.</ref>''':''' שבות דשבות מותרת בכל המצוות (ולמדו מכך שלצורך מילה מותר). וכן אם יש שם מקצת חולי או צורך הרבה '''(רמב"ם)'''.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ '''שו"ע:''' מותר לומר לגוי לעשות איסור שבות<ref>עיין לקמן שיש בזה מחלוקת ראשונים.</ref> לכל המצוות או לצורך חולה במקצת<ref>נקט '''חולה במקצת''' כדי להשמיע שיש דעה (בסימן שכח, יז) שמתירה במקום חולי גמור אפילו שבות ממש. וע"ש במשנ"ב ובמה שהערנו שם.</ref>, או לצורך הרבה<ref><sup>*</sup> ואם שבות דשבות מותרת על ידי יהודי או לא, עיין לוית חן לה, שהביא דעות הפוסקים האחרונים בזה. וסיים שלדינא אפשר להקל בזה. (אמנם בפה"ל (פרק ט) כתב שהיתר זה שייך רק במקום נדיר של צורך ודחק). ויש לדעת שגם הביה"ל (שמט, ד"ה ואפילו בכרמלית) הקל בשבות דשבות על ידי ישראל במקום מצווה.</ref><sup>*</sup>, ויש אוסרין.
| |
|
| |
| ⤶ הלכה כדעה ראשונה '''(אליה רבה).'''
| |
| </blockquote>
| |
| ◄ '''עיטור ובה"ג (בה"ג מתיר רק לצורך מילה):''' מותר בכל המצוות, גם איסורי תורה<ref>בסימן רעו כותב המשנ"ב ס"ק כה, שסומכים על בעל העיטור במקום מצווה של רבים (היינו בשעת הדחק) כגון שנקרע העירוב ויש מכשול לרבים בזה.</ref>.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק '''רמ"א''' (רעו, ב לצורך גדול, והאחרונים חלקו ע"ש).
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>'''מהו צורך הרבה: '''</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| <blockquote>◄ '''למג"א (וכך נראה מהמשנ"ב בס"ק סח):''' כל מקום הפסד גדול מותר<ref>וכן הסכימו עוד אחרונים, עיין בבן איש חי (שנה ב, פרשת וישלח, יז).</ref>.
| |
|
| |
| ◄ '''לאליה רבה:''' רק מקום צער הגוף מותר.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol start="2">
| |
| <li><blockquote><p>'''מצטער:''' כנזכר, הרמב"ם התיר אמירה לגוי באיסור דרבנן במקום מצטער. בסימן רעו, ה, השו"ע פסק שמותר לומר לגוי להדליק מדורה במקום הקור, כיוון שכולם חולים אצל הקור. נחלקו האחרונים האם השו"ע יתיר אמירה לגוי באיסורי תורה לצורך מצטער:</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| <blockquote>◄ '''מג"א:''' שו"ע פסק כאן להתיר רק איסורי דרבנן במקום מצטער, ולא איסורי תורה. והתיר רק במקום חולי ממש.
| |
|
| |
| ◄ '''גר"א:''' אפילו במקום מצטער התיר לומר לגוי לעשות איסורי תורה<ref>נראה מדברי המשנ"ב כאן שהביא את מחלוקת המג"א והאליה רבה לגבי צורך הרבה, שאפילו צער הגוף לא הותר בו אלא איסורי דרבנן ולא איסורי תורה, וכדעת המג"א.</ref>.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol start="3">
| |
| <li><blockquote><p>אין לדמות ענייני השבותים זה לזה, ואין להתיר אלא מה שהתירו חכמים בפירוש, שהרי במקום מילה לא התירו חכמים אמירה באיסור תורה, ולצורך קניית בית בארץ ישראל התירו '''(משנ"ב).'''</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>◄ '''לעבודת הגרשוני:''' איסור אמירה לגוי שייך גם אם אומר לגוי שיאמר לגוי אחר.</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| <blockquote>◄ '''לחוות יאיר:''' אפשר להקל בזה.
| |
| </blockquote>
| |
| ☜ המשנ"ב מקל במקום הפסד גדול '''(ע"פ ספר החיים)'''.
| |
|
| |
| <ol start="5">
| |
| <li><blockquote><p>בסימן שלא, פסק '''המג"א''' להקל לבקש מגוי עבור מצות מילה אפילו באיסורי תורה כשאי אפשר בעניין אחר (והביאו המשנ"ב שם).</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:בן שמואל]]
| |
| [[קטגוריה:אורח חיים]]
| |