|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ח|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנד|ח}}
| |
|
| |
|
|
| |
| == סעיף ח | עססיות ותורמוסין ==
| |
|
| |
| <blockquote>הברייתא אומרת (יח:) שאסור להניח בקדירה עססיות ותורמוסין מערב שבת, ואם נתן אסורים בכדי שיעשו.
| |
|
| |
| הראשונים מבארים מדוע אין בעססיות ותורמוסין את ההיתר של 'קדירתא חייתא', [שמותר להשהות אותם חיים לגמרי סמוך לכניסת שבת]:
| |
| </blockquote>
| |
| ◄ '''רש"י, ר"ן וטור:''' כיוון שהם צריכים בישול מרובה ויש חשש שיבוא לחתות בכדי להגדיל את האש.
| |
|
| |
| ◄ '''רמב"ם:''' כיוון שמתבשלים במהרה, דעת האדם עליהם ויבוא לחתות.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק '''שו"ע.'''
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>אסור לתת לתוך התנור וכן לכירה וכופח '''(שו"ע),''' ואפילו אם התנור גרוף וקטום אסור, ותנורים שלנו מותרים כיוון שהם דומים לכירה גרופה כמו שהתבאר בסימן רנג '''(משנ"ב).'''</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>בכירה גרופה מותר להשהותם '''(רמ"א)''', ובכופח לא מועילה גריפה ואסור. בתנור סגור בטיט מותר כמו שכתוב בסעיף א '''(משנ"ב'''<ref><p>לכאורה לדעת הרמב"ם הדבר אסור.</p></ref>''').'''</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>גם שאר קטניות דינם כתורמוסין ועססיות שהם מתבשלים בקלות, והיתר 'קדירתא חייתא' נאמר רק בבשר שהאדם מסיח דעתו ממנו '''(ביה"ל'''<ref><p>ואין זה פשוט לו כל כך, וכתב שמכמה ראשונים (רש"י, רי"ו, רשב"א, ר"ן) משמע שבשאר מינים מותר כדין קדירתא חייתא, אלא שלדינא הסכים לפשט דברי השו"ע לאסור בשאר המינים.</p></ref>''')'''.</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| ❖ '''השהה בדיעבד'''
| |
|
| |
| ☜ '''שו"ע (על פי פשט הברייתא):''' אם השהה בדיעבד אסורים בכדי שיעשו.
| |
|
| |
| <blockquote>⤶ אבל אם התבשלו כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום מותר בדיעבד כנזכר בסימן רנג, א '''(משנ"ב)'''.
| |
| </blockquote>
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:בן שמואל]]
| |
| [[קטגוריה:אורח חיים]]
| |
|
| |
| == סעיף ח | עססיות ותורמוסין ==
| |
|
| |
| <blockquote>הברייתא אומרת (יח:) שאסור להניח בקדירה עססיות ותורמוסין מערב שבת, ואם נתן אסורים בכדי שיעשו.
| |
| </blockquote>
| |
| '''''◄''''' רש"י, ר"ן וטור: אין בעססיות ותורמוסין את ההיתר של 'קדירתא חייתא', [שמותר להשהות אותם חיים לגמרי סמוך לכניסת שבת], כיוון שהם צריכים בישול מרובה ויש חשש שיבוא לחתות בכדי להגדיל את האש.
| |
|
| |
| '''''◄''''' רמב"ם: כיוון שמתבשלים במהרה, דעת האדם עליהם ויבוא לחתות.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>אסור לתת לתוך התנור וכן לכירה וכופח (שו"ע), ואפילו אם התנור גרוף וקטום אסור, ותנורים שלנו מותרים כיוון שהם דומים לכירה גרופה כמו שהתבאר בסימן רנג (משנ"ב).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>בכירה גרופה מותר להשהותם (רמ"א), ובכופח לא מועילה גריפה ואסור. בתנור סגור בטיט מותר כמו שכתוב בסעיף א (משנ"ב<ref><p>לכאורה לדעת '''הרמב"ם''' '''והשו"ע''' הדבר אסור.</p></ref>).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>גם שאר קטניות דינם כתורמוסין ועססיות שהם מתבשלים בקלות, והיתר 'קדירתא חייתא' נאמר רק בבשר שהאדם מסיח דעתו ממנו (ביה"ל<ref><p>ואין זה פשוט לו כל כך, וכתב שמכמה ראשונים ('''רש"י, רי"ו, רשב"א, ר"ן''') משמע שבשאר מינים מותר כדין קדירתא חייתא, אלא שלדינא הסכים לפשט דברי השו"ע לאסור בשאר המינים.</p></ref>).</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| ❖ '''השהה בדיעבד'''
| |
|
| |
| ☜ שו"ע (על פי פשט הברייתא): אם השהה בדיעבד אסורים בכדי שיעשו.
| |
|
| |
| <blockquote>⤶ אבל אם התבשלו כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום מותר בדיעבד כנזכר בסימן רנג, א (משנ"ב).
| |
| </blockquote>
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |