|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעד|א}}
| |
|
| |
|
|
| |
| == סעיף א | דרך הבציעה ==
| |
|
| |
| <blockquote>הגמרא בשבת אומרת (קיז:) שבוצעים בשבת על שתי כיכרות. רב כהנא נהג לאחוז שתי כיכרות ולבצוע על אחת.
| |
| </blockquote>
| |
| ◄ '''כלבו והגהות מימוניות:''' יבצע מהעליון.
| |
|
| |
| ◄ '''בית יוסף:''' יבצע מהתחתון (על דרך הקבלה).
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק '''בשו"ע. '''
| |
|
| |
| '''רמ"א:''' דווקא בליל שבת ויו"ט, אבל ביום יבצע מהעליון, והטעם על דרך הקבלה.
| |
| </blockquote>
| |
| '''א.''' גם נשים חייבות בלחם משנה '''(משנ"ב)'''.
| |
|
| |
| '''ב.''' טוב שהמברך יוציא את כולם ידי חובה כדי שיצאו ידי חובת לחם משנה, ויאמר 'ברשות רבותי', והוא דרך ענווה '''(משנ"ב)'''.
| |
|
| |
| '''ג.''' אם אין לו לחם משנה אין זה מעכב ויכול לקדש אפילו על כזית פת '''(חיי אדם)'''.
| |
|
| |
| '''ד. הב"ח''' תמה איך בוצע על התחתונה, והרי אין מעבירין על המצוות. '''והט"ז''' כתב לקרב את התחתונה אליו. או שיעביר את העליונה למטה ויחתוך אותה '''(מג"א)'''.
| |
|
| |
| '''ה.''' לא יחתוך את החלה בעודו מברך כדי שישארו שלמות '''(סימן קסז, א בהג"ה)'''. המדקדקים מסמנים את המקום שהולכים לחתוך בו '''(משנ"ב)'''.
| |
|
| |
| '''ו.''' גם ביו"ט צריך לבצוע על שתי כיכרות '''(משנ"ב).'''
| |
|
| |
| '''ז.''' אם אין לו אלא פת עכו"ם, יכול לבצוע עליה בשבת '''(פרי מגדים).'''
| |
|
| |
| ❖ '''כמה כיכרות בוצעים'''
| |
|
| |
| <blockquote>הגמרא בברכות מספרת (לט:) שרבי זירא היה בוצע 'אכולה שירותא' והסביר שאין בזה רעבתנות כיוון שרק בשבת עשה כך.
| |
| </blockquote>
| |
| נחלקו הראשונים מה פירוש 'אכולה שירותא':
| |
|
| |
| ◄ '''רש"י, רמב"ם וטור:''' היה בוצע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק '''שו"ע''' (בסעיף ב). וכך נהגו העולם '''(משנ"ב)'''.
| |
| </blockquote>
| |
| ◄ '''רב האי גאון ורשב"א:''' היה בוצע מכל הלחמים שהיו לפניו (וגם מי שנוהג כמו רב כהנא לבצוע על אחד, שפיר דמי).
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך נהגו '''רש"ל ושל"ה''' וכך פסק '''הגר"א.'''
| |
| </blockquote>
| |
|
| |
| [[קטגוריה:בן שמואל]]
| |
|
| |
| == סעיף א | דרך הבציעה ==
| |
|
| |
| <blockquote>הגמרא בשבת אומרת (קיז:) שבוצעים בשבת על שתי כיכרות. רב כהנא נהג לאחוז שתי כיכרות ולבצוע על אחת.
| |
| </blockquote>
| |
| '''''◄''''' כלבו והגהות מימוניות: יבצע מהעליון.
| |
|
| |
| '''''◄''''' בית יוסף: יבצע מהתחתון (על דרך הקבלה).
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק בשו"ע.
| |
|
| |
| רמ"א: דווקא בליל שבת ויו"ט, אבל ביום יבצע מהעליון, והטעם על דרך הקבלה.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>גם נשים חייבות בלחם משנה (משנ"ב).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>טוב שהמברך יוציא את כולם ידי חובה כדי שיצאו ידי חובת לחם משנה, ויאמר 'ברשות רבותי', והוא דרך ענווה (משנ"ב).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אם אין לו לחם משנה אין זה מעכב, ויכול לקדש אפילו על כזית פת (חיי אדם).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>'''הב"ח''' תמה איך בוצע על התחתונה, והרי אין מעבירין על המצוות. '''והט"ז''' כתב לקרב את התחתונה אליו. או שיעביר את העליונה למטה ויחתוך אותה (מג"א).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>לא יחתוך את החלה בעודו מברך כדי שישארו שלמות (סימן קסז, א בהג"ה). המדקדקים מסמנים את המקום שהולכים לחתוך בו (משנ"ב).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>גם ביו"ט צריך לבצוע על שתי כיכרות (משנ"ב).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אם אין לו אלא פת עכו"ם, יכול לבצוע עליה בשבת (פרי מגדים).</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| ❖ '''כמה כיכרות בוצעים'''
| |
|
| |
| <blockquote>הגמרא בברכות מספרת (לט:) שרבי זירא היה בוצע 'אכולה שירותא' והסביר שאין בזה רעבתנות כיוון שרק בשבת עשה כך.
| |
| </blockquote>
| |
| '''''◄''''' רש"י, רמב"ם וטור: היה בוצע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע (בסעיף ב). וכך נהגו העולם (משנ"ב).
| |
| </blockquote>
| |
| '''''◄''''' רב האי גאון ורשב"א: היה בוצע מכל הלחמים שהיו לפניו (וגם מי שנוהג כמו רב כהנא לבצוע על אחד, שפיר דמי).
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך נהגו רש"ל ושל"ה וכך פסק הגר"א.
| |
| </blockquote>
| |