הרב שבתאי בן חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: הרב '''שבתאי שבתאי''', הידוע בשם '''שבתאי בן חיים''' הוא רב המושב מנוחה ו[[מועצה אזורית לכיש|המועצה האזורי…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה[[רב]] '''שבתאי שבתאי''', הידוע בשם '''שבתאי בן חיים''' הוא רב המושב מנוחה ו[[מועצה אזורית לכיש|המועצה האזורית לכיש]].‏‏<ref>‏[http://www.dat.gov.il/religion/console/show/rabbi.aspx?current_posting={64C9C922-D71B-44FA-8317-284C55AB4702}&rabbi_id=131 מאתר הרבנות הראשית לישראל]</ref>
ה[[רב]] '''שבתאי שבתאי''', הידוע בשם '''שבתאי בן חיים''' הוא רב המושב מנוחה והמועצה האזורית לכיש.‏‏<ref>‏[http://www.dat.gov.il/religion/console/show/rabbi.aspx?current_posting={64C9C922-D71B-44FA-8317-284C55AB4702}&rabbi_id=131 מאתר הרבנות הראשית לישראל]</ref>


הרב שבתאי נולד בשנת ה'תר"פ(1920) בכפר זֵבָּר בכורדיסטן לחיים ולכַתון. אמו מתה כחמישה חודשים אחרי לידתו ואביו נישא בשנית והמשפחה עברה לעיר עקרא שבכורדיסטן, שם למד בתלמוד תורה משנת ה'תרפ"ה (1925) עד שנת ה'תרצ"ד (1934)<ref>‏עפ"י תצהיר שמסר הרב למשרד הדתות בקשר לדרגת סיווג משרת רב‏</ref>  אצל חכמי כורדיסטן בהם: חכם [[אברהם מנחם]]‏‏<ref>‏ספר "חכמי כורדיסתאן",חכם אברהם מנחם,עמ' 79,ירושלים שנת תשס"ה.‏</ref> וחכם צמח ברזאני. עוד בצעירותו התגלה כעילוי והצטיין בבקיאותו ובאהבתו לספרי קודש, על אף שלמד בבית ספר ממלכתי של גויים. מוריו הציעו לאביו לשלוח אותו לעיר מוסול שבעיראק כדי שיתקדם יותר בלימוד התורה.   
הרב שבתאי נולד בשנת ה'תר"פ(1920) בכפר זֵבָּר בכורדיסטן לחיים ולכַתון. אמו מתה כחמישה חודשים אחרי לידתו ואביו נישא בשנית והמשפחה עברה לעיר עקרא שבכורדיסטן, שם למד בתלמוד תורה משנת ה'תרפ"ה (1925) עד שנת ה'תרצ"ד (1934)<ref>‏עפ"י תצהיר שמסר הרב למשרד הדתות בקשר לדרגת סיווג משרת רב‏</ref>  אצל חכמי כורדיסטן בהם: [[הרב אברהם מנחם]]‏‏<ref>‏ספר "חכמי כורדיסתאן",חכם אברהם מנחם,עמ' 79,ירושלים שנת תשס"ה.‏</ref> וחכם צמח ברזאני. עוד בצעירותו התגלה כעילוי והצטיין בבקיאותו ובאהבתו לספרי קודש, על אף שלמד בבית ספר ממלכתי של גויים. מוריו הציעו לאביו לשלוח אותו לעיר מוסול שבעיראק כדי שיתקדם יותר בלימוד התורה.   


בשנת ה'תרצ"ד ([[1934]]) עבר ללמוד בישיבה גבוהה במוסול עד לשנת ה'תרצ"ח (1938) בה הוא למד שחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות. לאחר סיום לימודיו בישיבה הגבוהה ניגש לבחינות בשחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות, עבר אותן בהצלחה והוענק לו כתב הסכמה בנידון על ידי חכם [[סלימון ברזאני]] ממוסול העיראקית ועוד רבנים. למד גם קבלה עיונית ומעשית.
בשנת ה'תרצ"ד (1934) עבר ללמוד בישיבה גבוהה במוסול עד לשנת ה'תרצ"ח (1938) בה הוא למד שחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות. לאחר סיום לימודיו בישיבה הגבוהה ניגש לבחינות בשחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות, עבר אותן בהצלחה והוענק לו כתב הסכמה בנידון על ידי [[חכם סלימון ברזאני]] ממוסול העיראקית ועוד רבנים. למד גם קבלה עיונית ומעשית.


בי"ב שבט ה'תרצ"ח (14 בינואר 1938) התמנה למשרת דיין בבית הדין הרבני שבעקרא. המשרה אושרה גם על ידי ממשלת עיראק<ref>‏על פי תצהיר שמסר הרב למשרד הדתות בקשר לדרגת סיווג משרת רב‏</ref>. בתקופה מאוחרת יותר למד תורה מפי חכמי כורדיסטן, בהם הרב [[יצחק ברזאני]], רב ו[[אב בית דין]] של העיר [[ארביל]] בכורדיסטן. על אף שהוסמך להיות שוחט ובודק עוד בשנת [[ה'תרצ"ח]] (1938) על ידי כמה מרבני כורדיסטן, הרב יצחק ברזאני הסמיכו שנית לרב, לשוחט ובודק, [[הכשרת בשר#ניקור|מנקר]] ומוהל בשנת [[ה'תרצ"ט]] ([[1939]])‏‏<ref>ספר "תולדות יצחק" - קורות חייהם של הרבנים [[יצחק נח]] ו[[יצחק ברזאני]]</ref>. הרב שבתאי הסתובב בכפרים שבכורדיסטן על מנת לשחוט לאנשי הכפרים היהודים שלא היה להם רב ושוחט, היה מל את התינוקות ועורך [[חופה וקידושין]]. שירת בצבא העיראקי והגיעה ל[[קצין|קצונה]]. בעת שהיה בצבא העיראקי זכה לבקר בקברים של הנביאים [[נחום]] ו[[ספר יונה|יונה]], למרות שאסור על יהודים להיכנס לקבר יונה שהיה בשליטה מוסלמית. גם בהיותו בצבא העיראקי תמיד הקפיד לאכול אך ורק אוכל כשר, שמר על הדת גם במצבים קשים ביותר ולמד תורה.
בי"ב שבט ה'תרצ"ח (14 בינואר 1938) התמנה למשרת דיין בבית הדין הרבני שבעקרא. המשרה אושרה גם על ידי ממשלת עיראק<ref>‏על פי תצהיר שמסר הרב למשרד הדתות בקשר לדרגת סיווג משרת רב‏</ref>. בתקופה מאוחרת יותר למד תורה מפי חכמי כורדיסטן, בהם [[הרב יצחק ברזאני]], רב ו[[אב בית דין]] של העיר ארביל בכורדיסטן. על אף שהוסמך להיות שוחט ובודק עוד בשנת [[ה'תרצ"ח]] (1938) על ידי כמה מרבני כורדיסטן, הרב יצחק ברזאני הסמיכו שנית לרב, לשוחט ובודק, מנקר ומוהל בשנת ה'תרצ"ט ([[1939]])‏‏<ref>ספר "תולדות יצחק" - קורות חייהם של הרבנים [[הרב יצחק נח]] והרב יצחק ברזאני</ref>. הרב שבתאי הסתובב בכפרים שבכורדיסטן על מנת לשחוט לאנשי הכפרים היהודים שלא היה להם רב ושוחט, היה מל את התינוקות ועורך [[חופה וקידושין]]. שירת בצבא העיראקי והגיעה לקצונה. בעת שהיה בצבא העיראקי זכה לבקר בקברים של הנביאים [[נחום]] ו[[ספר יונה|יונה]], למרות שאסור על יהודים להיכנס לקבר יונה שהיה בשליטה מוסלמית. גם בהיותו בצבא העיראקי תמיד הקפיד לאכול אך ורק אוכל כשר, שמר על הדת גם במצבים קשים ביותר ולמד תורה.


הרב שבתאי ורעייתו מחבובה [[עלייה לישראל|עלו לישראל]] בחודש אדר בשנת [[ה'תשי"א]] ([[1951]]) וגרו ב[[מעברה|מעברות]] ב[[טבריה]]. שם הוא קיים קשר הדוק עם הרב [[מאיר ועקנין]] שהיה רבה של [[טבריה]] ו[[אב בית דין|אב בית הדין]]. על אף שהרב שבתאי הוסמך כבר לרבנות בחו"ל, נבחן שנית בארץ על ידי כמה דיינים שחתמו על הסמכתו לרבנות, אך כדי שיהיה מוכר יותר שלחו אותו אל הרב [[עובדיה יוסף]] שיבחן אותו גם הוא לרבנות. הרב שבתאי עבר בהצלחה את כל השאלות והציג ידע רב. בתקופת שהותו בארץ שירת במילואים, וכך הכיר את הרב [[שלמה גורן]]. הרב גורן הציע לו להיות רב צבאי אך הוא סירב.  
הרב שבתאי ורעייתו מחבובה עלו לישראל בחודש אדר בשנת ה'תשי"א (1951) וגרו במעברות ב[[טבריה]]. שם הוא קיים קשר הדוק עם [[הרב מאיר ועקנין]] שהיה רבה של טבריה ואב בית הדין. על אף שהרב שבתאי הוסמך כבר לרבנות בחו"ל, נבחן שנית בארץ על ידי כמה דיינים שחתמו על הסמכתו לרבנות, אך כדי שיהיה מוכר יותר שלחו אותו אל [[הרב עובדיה יוסף]] שיבחן אותו גם הוא לרבנות. הרב שבתאי עבר בהצלחה את כל השאלות והציג ידע רב. בתקופת שהותו בארץ שירת במילואים, וכך הכיר את [[הרב שלמה גורן]]. הרב גורן הציע לו להיות רב צבאי אך הוא סירב.  


בתחילת דרכו בישראל שימש הרב שבתאי כ[[מורה]] ביישובי צפון הנגב‏‏, וב[[כ"ה באייר]] [[ה'תשט"ז]]‏‏ ([[1955]])‏‏<ref>‏[[:קובץ:הסמכה לרבנות ועריכת חופות מהרבנות הראשית.JPG|כתב ההסמכה של הרב להיות רב במושב מנוחה]]‏</ref> קצת אחרי הקמתו של מושב [[מנוחה]], התמנה ל[[מרא דאתרא]] של מושבי מנוחה ו[[סגולה (מושב)|סגולה]]. שנים מאוחר יותר, התמנה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] כרב ראשי של [[מועצה אזורית לכיש]]. בין יתר פעולותיו שם פתח הרב שבתאי קורסים לשחיטה ובדיקה באמצעות הרב ד"ר גדליה הריס מנהל קרן ג'.‏‏‏‏  ‏‏‏‏<ref>‏ [http://www.israup.net/images/45133b7bf2c21f51a8fd4000dd2536af.JPG כתבה בנושא: שוחטים צעירים בלכיש]
בתחילת דרכו בישראל שימש הרב שבתאי כ[[מורה]] ביישובי צפון הנגב‏‏, ובכ"ה באייר ה'תשט"ז‏‏ (1955)‏‏<ref>‏[[:קובץ:הסמכה לרבנות ועריכת חופות מהרבנות הראשית.JPG|כתב ההסמכה של הרב להיות רב במושב מנוחה]]‏</ref> קצת אחרי הקמתו של מושב [[מנוחה]], התמנה ל[[מרא דאתרא]] של מושבי מנוחה וסגולה. שנים מאוחר יותר, התמנה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] כרב ראשי של מועצה אזורית לכיש. בין יתר פעולותיו שם פתח הרב שבתאי קורסים לשחיטה ובדיקה באמצעות הרב ד"ר גדליה הריס מנהל קרן ג'.‏‏‏‏  ‏‏‏‏<ref>‏ [http://www.israup.net/images/45133b7bf2c21f51a8fd4000dd2536af.JPG כתבה בנושא: שוחטים צעירים בלכיש]


</ref>
</ref>

גרסה מ־19:35, 23 בדצמבר 2010

הרב שבתאי שבתאי, הידוע בשם שבתאי בן חיים הוא רב המושב מנוחה והמועצה האזורית לכיש.‏‏[1]

הרב שבתאי נולד בשנת ה'תר"פ(1920) בכפר זֵבָּר בכורדיסטן לחיים ולכַתון. אמו מתה כחמישה חודשים אחרי לידתו ואביו נישא בשנית והמשפחה עברה לעיר עקרא שבכורדיסטן, שם למד בתלמוד תורה משנת ה'תרפ"ה (1925) עד שנת ה'תרצ"ד (1934)[2] אצל חכמי כורדיסטן בהם: הרב אברהם מנחם‏‏[3] וחכם צמח ברזאני. עוד בצעירותו התגלה כעילוי והצטיין בבקיאותו ובאהבתו לספרי קודש, על אף שלמד בבית ספר ממלכתי של גויים. מוריו הציעו לאביו לשלוח אותו לעיר מוסול שבעיראק כדי שיתקדם יותר בלימוד התורה.

בשנת ה'תרצ"ד (1934) עבר ללמוד בישיבה גבוהה במוסול עד לשנת ה'תרצ"ח (1938) בה הוא למד שחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות. לאחר סיום לימודיו בישיבה הגבוהה ניגש לבחינות בשחיטה ובדיקה, רבנות, מוהלות ודיינות, עבר אותן בהצלחה והוענק לו כתב הסכמה בנידון על ידי חכם סלימון ברזאני ממוסול העיראקית ועוד רבנים. למד גם קבלה עיונית ומעשית.

בי"ב שבט ה'תרצ"ח (14 בינואר 1938) התמנה למשרת דיין בבית הדין הרבני שבעקרא. המשרה אושרה גם על ידי ממשלת עיראק[4]. בתקופה מאוחרת יותר למד תורה מפי חכמי כורדיסטן, בהם הרב יצחק ברזאני, רב ואב בית דין של העיר ארביל בכורדיסטן. על אף שהוסמך להיות שוחט ובודק עוד בשנת ה'תרצ"ח (1938) על ידי כמה מרבני כורדיסטן, הרב יצחק ברזאני הסמיכו שנית לרב, לשוחט ובודק, מנקר ומוהל בשנת ה'תרצ"ט (1939)‏‏[5]. הרב שבתאי הסתובב בכפרים שבכורדיסטן על מנת לשחוט לאנשי הכפרים היהודים שלא היה להם רב ושוחט, היה מל את התינוקות ועורך חופה וקידושין. שירת בצבא העיראקי והגיעה לקצונה. בעת שהיה בצבא העיראקי זכה לבקר בקברים של הנביאים נחום ויונה, למרות שאסור על יהודים להיכנס לקבר יונה שהיה בשליטה מוסלמית. גם בהיותו בצבא העיראקי תמיד הקפיד לאכול אך ורק אוכל כשר, שמר על הדת גם במצבים קשים ביותר ולמד תורה.

הרב שבתאי ורעייתו מחבובה עלו לישראל בחודש אדר בשנת ה'תשי"א (1951) וגרו במעברות בטבריה. שם הוא קיים קשר הדוק עם הרב מאיר ועקנין שהיה רבה של טבריה ואב בית הדין. על אף שהרב שבתאי הוסמך כבר לרבנות בחו"ל, נבחן שנית בארץ על ידי כמה דיינים שחתמו על הסמכתו לרבנות, אך כדי שיהיה מוכר יותר שלחו אותו אל הרב עובדיה יוסף שיבחן אותו גם הוא לרבנות. הרב שבתאי עבר בהצלחה את כל השאלות והציג ידע רב. בתקופת שהותו בארץ שירת במילואים, וכך הכיר את הרב שלמה גורן. הרב גורן הציע לו להיות רב צבאי אך הוא סירב.

בתחילת דרכו בישראל שימש הרב שבתאי כמורה ביישובי צפון הנגב‏‏, ובכ"ה באייר ה'תשט"ז‏‏ (1955)‏‏[6] קצת אחרי הקמתו של מושב מנוחה, התמנה למרא דאתרא של מושבי מנוחה וסגולה. שנים מאוחר יותר, התמנה על ידי הרבנות הראשית לישראל כרב ראשי של מועצה אזורית לכיש. בין יתר פעולותיו שם פתח הרב שבתאי קורסים לשחיטה ובדיקה באמצעות הרב ד"ר גדליה הריס מנהל קרן ג'.‏‏‏‏ ‏‏‏‏[7] כמו כן היה הרב שבתאי חבר ב"בית הוועד" באבן שמואל, המיועד להשתלמות רבנים ושו"בים בהוראה הלכה למעשה. כמה מבין הלומדים כבר הוסמכו להוראה ולשו"ב על ידו. בין הרבנים שנכחו באותו הכולל הם: הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב יוסף שרביט רבה של אשקלון, הרב בנימין אביעד רב אזורי של מועצה אזורית שפיר.

הרב שבתאי עסק בכל מקצועות הרבנות בחייו ורק בישראל לא רצה לשמש כדיין. פסיקותיו נוהגות בדרך כלל על פי הרב יוסף חיים, ופסיקותיו דומות בדרך כלל לפסיקותיו של ידידו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, והוא שימר את מנהגיהם של יהודי כורדיסטן. עוסק בקבלה עיונית ובקבלה מעשית (כתיבת קמיעות, גורלות, וכדומה) עד היום.

כיום הרב שבתאי הוא פנסיונר, אולם משמש בהתנדבות כרב המושב מנוחה וכן כרב ראשי של מועצה אזורית לכיש, לאחר שלא נתמנה רב אחר במקומו.[8].

מפסיקותיו הידועות

  • היתר לאכילת זרוע צלי בליל פסח במקום שנהגו, בניגוד לפסיקתו של הרב עובדיה יוסף שאסר זאת ודרש לבטל המנהג.
  • אמירת הלל ביום העצמאות בלא ברכה, אף על פי שהיה ראוי לומר בברכה מכל מקום עדיף לא להיכנס למחלוקת וספק ברכות להקל ויאמרו בתוך התפילה אך בלא ברכה עם שאר פסוקים הנהוגים. כמו כן מתיר להתגלח לכבוד יום העצמאות כהוראת הרב יצחק ניסים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מאתר הרבנות הראשית לישראל
  2. ‏עפ"י תצהיר שמסר הרב למשרד הדתות בקשר לדרגת סיווג משרת רב‏
  3. ‏ספר "חכמי כורדיסתאן",חכם אברהם מנחם,עמ' 79,ירושלים שנת תשס"ה.‏
  4. ‏על פי תצהיר שמסר הרב למשרד הדתות בקשר לדרגת סיווג משרת רב‏
  5. ספר "תולדות יצחק" - קורות חייהם של הרבנים הרב יצחק נח והרב יצחק ברזאני
  6. כתב ההסמכה של הרב להיות רב במושב מנוחה
  7. כתבה בנושא: שוחטים צעירים בלכיש
  8. ‏עיתון "מה נשמע-מגזין" 14.9.2007‏