|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב''' (מכונה גם 'ישל"צ' - ראשי תיבות של "ישיבה לצעירים"), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קרית משה ב[[ירושלים]], בצמוד ל[[ישיבת מרכז הרב]]. הישיבה היא אחת מהישיבות התיכוניות הראשונות, ובעלת מעמד חשוב בציבור הדתי לאומי. הישיבה היא אחת מהמפעלים החינוכיים-תורניים שיזם הרב יעקב פילבר בהשראת משנתו החינוכית של ה[[אברהם יצחק הכהן קוק|ראי"ה קוק]], ועל פי הדרכתו הישירה והצמודה של הרב [[צבי יהודה קוק]].
| |
|
| |
|
| == תולדות הישיבה ==
| |
|
| |
| הישיבה הוקמה בשנת [[תשכ"ד]] על ידי הרב [[יעקב פילבר]], מחשובי תלמידיו של הרב [[צבי יהודה קוק|צבי יהודה הכהן קוק]], שצירף אליו קבוצת בוגרים מ[[ישיבת מרכז הרב]], וביניהם הרבנים [[עוזי קלכהיים]], [[צפניה דרורי]], ו[[איתן אייזמן]], (כולם לימים רבנים משפיעים בציבור ה[[דתי לאומי]]) כישיבה לצעירים בגילאי 12-18, שתוכנית הלימודים שבה תתבסס על תוכנית לימוד שהתווה [[הרב קוק]], המשלבת לימודי אמונה ([[מחשבת ישראל]]),לימוד גמרא בעיון ובבקיאות ולימודי חול נצרכים. מאוחר יותר, עקב לחץ שהפעילו הורי תלמידים רבים, צורפו בהדרגה לתוכנית הישיבה לימודי חול נוספים על מנת לעמוד בדרישות משרד החינוך ל[[תעודת בגרות]]. הרב צבי יהודה קוק, שהיה מורה דרכה הרוחני של הישיבה, נתן לראשי הישיבה 'יד חופשית' ולא התערב כמעט בהחלטות פנימיות, פרט ללימודי השפה ה[[אנגלית]] להם התנגד בתוקף, ולפיכך נלמדו בכיתות שהיו מחוץ לתחום הרשמי של הישיבה.
| |
|
| |
| בתקופה מאוחרת יותר, עקב ריבוי התלמידים שביקשו להגביר את כמות לימודי הקודש בישיבה (ביקוש שבעקבותיו קמו בהמשך השנים [[ישיבה קטנה ציונית|ישיבות קטנות ציוניות]] בהן לא מתקיימים כלל לימודי חול) הישיבה פתחה תוכנית חדשה ששמה "אתר"ג" ([[ראשי תיבות]] של 'אל תבואני רגל גאווה') הכוללת תגבור [[לימודי קודש]], על חשבון לימודי החול. לפני מספר שנים נפתח מסלול "תוכנית בית המדרש" שמיועד לתלמידים שמעוניינים להשקיע את רוב שעותיהם בתורה ורק שיעורים הכרחיים, כמו [[מתמטיקה]] ו[[אנגלית]], נלמדים במסגרת הכיתה הרגילה.
| |
| למרות שהרב צבי יהודה לא נטה להתערב בשיקולי הישיבה, ראשי הישיבה היו פונים אליו להתייעצויות ולקבלת הדרכות, שכן הם נמנים עם תלמידיו, אף לאחר פטירתו של [[הרב צבי יהודה]], ראש הישיבה הרב [[ירחמיאל וייס]] היה נוהג לקבל הדרכות מהרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]].
| |
|
| |
| בחמש עשרה שנותיה הראשונות (תשכ"ד-[[תשל"ט]]), כיהן ב[[ראש ישיבה|ראשה]] מייסד הישיבה הרב [[יעקב פילבר]]. באותן שנים רוב הבוגרים המשיכו בישיבת [[מרכז הרב]]. הרב איתן אייזמן שימש שנה אחת כממלא מקומו בראשות הישיבה. משנת [[תש"ם]] ועד היום ראש הישיבה הוא הרב [[ירחמיאל וייס]].
| |
|
| |
| מאמצע שנות השמונים כאשר הישיבה בראשות הרב וייס החלה להכין את תלמידיה לבגרות מלאה גדל הביקוש ללמוד בישיבה, נפתחה כיתה נוספת בכל מחזור, וכיום לומדים בישיבה כ-320 תלמידים מכיתה ט' עד י"ב. במשך השנים צומצמה הישיבה מתיכון בן 6 שנות לימוד, לתיכון בן 4 שנות לימוד, ללא [[חטיבת ביניים]].
| |
|
| |
| ==הפיגוע בישיבת מרכז הרב==
| |
|
| |
| בליל ר"ח [[אדר ב']] [[תשס"ח]] ([[2008]]) ב[[הפיגוע בישיבת מרכז הרב|פיגוע בישיבת מרכז הרב]] חדר מחבל לספריית הישיבה הגבוהה, מרכז הרב, ורצח שמונה בחורים - חמישה מתוכם היו תלמידי הישיבה לצעירים. כ-10 תלמידים נוספים נפצעו בפיגוע.
| |
| בעקבות בפיגוע, הוציאה הישיבה את הספר '''שמונה נסיכי אדם''', שיצא לאור בט"ו באב תשס"ח, ובו מאמרים מאת רבנים מובילים בציבור הדתי-לאומי על ענייני השעה, גאולה, והתמודדות עם משברים, וכן מאמרים ודברי זיכרון על התלמידים שנרצחו.
| |
| <br />בעקבות הפיגוע, עלתה הישיבה לכותרות, וביחוד התפרסם [[ירחמיאל וייס|הרב ירחמיאל וייס]] לאור הספדיו ודברי החיזוק שנשא בישיבה ובכלי התקשורת.
| |
|
| |
| ==הישיבה כיום==
| |
| הישיבה נחשבת לאחת הישיבות התיכוניות המובילות, הן ברמתה התורנית והן ברמתה הלימודית. תלמידיה, שבאים ברובם מחוגי [[מרכז הרב]], ממשיכים לרוב ל[[ישיבה גבוהה|ישיבות גבוהות]] ו[[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]]. מדי שנה מנסים להתקבל לישיבה למעלה מ-500 תלמידים אך מתקבלים בין 80 ל-100 תלמידים בלבד. במסגרת הישיבה פועלת גם כיתת [[חינוך מיוחד]], הנפתחת אחת ל-4 שנים.
| |
|
| |
| למרות שרבניה ותלמידיה נמנים עם הציבור ה[[דתי לאומי]] מזרם ישיבת [[מרכז הרב]], ישנה בישיבה פתיחות רבה גם לדעות מזרמים נוספים בציבור ה[[דתי לאומי]]. הישיבה מחנכת לאחריות אישית ואין בה הקפדה יתרה על נוכחות בשיעורים.
| |
|
| |
| כל שבת שניה מתקיימת שבת ישיבה, כאשר רוב התלמידים נשארים לשבת בישיבה.
| |
| במסגרת השבת יש סדר לימוד קבוע, ושיעור של ראש הישיבה. כמו כן יוצא לאור עלון פנים ישיבתי להבעת דעות במגוון נושאים, ששמו "ישלצניק". בשנת [[תשס"ז]] חודשה מסורת של הוצאת בטאון תורני הנקרא '''דגל ירושלים''' החמישי במספר, על שם התנועה שרצה להקים הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. מדי כמה שנים אף יוצא בטאון ספרותי הנקרא 'ודור יקום וחי'. האחרון (השישי במספרו) יצא בשנת תשס"ז.
| |
|
| |
| תלמידי הישיבה יוצאים לחופשת בין הזמנים הראשונה לאחר [[יום כיפור]] וחוזרים בר"ח [[חשוון]]. החופשה הגדולה הבאה, מגיעה בר"ח [[ניסן]], שאז התלמידים יוצאים לחופש, עד ר"ח [[אייר]].
| |
| מידי שנה בשנה, במהלך חופשת הקיץ, התלמידים נאספים מרצונם החופשי לשלושה שבועות של לימודי "[[תורה לשמה]]", במסגרת תוכנית הנקראת 'ישבה"ז', ([[ראשי תיבות]] של '[[ישיבת בין הזמנים]]'), שבמהלכה ישנו לימוד חופשי, בצירוף שיעורי גמרא על מסכת מסוימת. כמו כן ישנם שיעורים בנושאים כלליים ונושאים אקטואליים.
| |
|
| |
| עץ הדקל נחשב לסמל הישיבה, והוא מציין את הדקל הנטוע בחצר הפנימיה שיש אומרים כי ניטע על ידי הרב [[צבי יהודה קוק]] בעצמו, בעת הקמת הישיבה.
| |
|
| |
| == בוגרי הישיבה הבולטים ==
| |
| לאורך שנותיה, הוציאה הישיבה בוגרים רבים שהשתלבו בכל התחומים, התורניים והכלליים, וחלקם מהווים היום חלק מרכזי מהמנהיגות הרבנית הצעירה של הציונות הדתית. עם הבוגרים נמנים:<br />
| |
| '''רבנים'''
| |
| * הרב [[מרדכי אלון|מרדכי (מוטי) אלון]] - ראש [[ישיבת הכותל]] לשעבר וראש [[מבראשית|תנועת מבראשית]].
| |
| * הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] - בנו של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], בוגר המחזור הראשון של ישל"צ וראש ישיבת מרכז הרב כיום.
| |
| * הרב [[שמואל אליהו]] - רבה הראשי של [[צפת]].
| |
| * [[ישראל אריאל (ליבוביץ)]] - רב בישיבת [[עוד יוסף חי]] ב[[יצהר]].
| |
| * הרב [[משה בלייכר]] - ראש [[ישיבת שבי חברון]].
| |
| * הרב ד"ר [[יוחנן ברויאר]] - חוקר הלשון העברית
| |
| * הרב פרופ' [[נריה גוטל]] - ראש [[מכללת אורות]].
| |
| * הרב אחיקם גץ - ר"מ ב[[ישיבת אלון מורה]]
| |
| * הרב [[בנימין זאב כהנא]] - בנו וממשיך דרכו של הרב [[מאיר כהנא]].
| |
| * הרב [[אליעזר מלמד]] - ראש [[ישיבת הר ברכה]] ורב היישוב.
| |
| * הרב [[אהרן פילבר]] - ר"מ ב[[ישיבת השומרון]] [[קרני שומרון]].
| |
| * הרב [[אברהם קוסמן]] - רב וחוקר.
| |
| * הרב [[יהושע שפירא]] - ראש [[ישיבת רמת גן]] וחברת אינטרנט רימון.
| |
| * הרב [[שמואל כהנא שפירא]] - בנו של הרב [[ אברהם אלקנה כהנא שפירא]], תאומו של הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]], בוגר המחזור הראשון של ישל"צ, ומראשי ישיבת [[ מרכז הרב]] כיום.
| |
| * הרב [[אברהם יעקב שרייבר]] - רבה של [[כפר דרום]] תובב"א (כיום [[אשקלון]]).
| |
|
| |
| '''עיתונאים'''
| |
| * [[עמנואל שילה]] - עורך העיתון [[בשבע]].
| |
| * [[אלישיב רייכנר]] - עיתונאי ב[[מקור ראשון]], חבר מערכת הירחון [[נקודה]].
| |
| * [[חנוך דאום]] - עיתונאי ב[[מעריב]].
| |
| * [[אדם צחי]] - עיתונאי ב[[מקור ראשון]], [[נקודה]], ובאתר האינטרנט [[כיפה]]. עורך המקומון של [[גוש עציון]].
| |
|
| |
| '''משוררים'''
| |
| * [[אלחנן ניר]] - עורך מוסף הספרות של [[מקור ראשון]].
| |
| * [[יונדב קפלון]].
| |
|
| |
| '''אחר'''
| |
| * אלוף משנה [[דרור וינברג]], מח"ט יהודה שנהרג במהלך קרב "הסימטה" ב[[ציר המתפללים]] בעיר [[חברון]].
| |
| * [[שמואל מאיר]] - סגן ראש עיריית [[ירושלים]] שנהרג בתאונת דרכים.
| |
| *אלוף משנה [[מרדכי כהנא]], מפקד החטיבה הדרומית ב[[עזה]].
| |