מגן אברהם: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר פסיקה על שולחן ערוך אורח חיים. נכתב על ידי הרב אברהם אבלי גומבינר (-שנולד בעיר גומבין) בן ר' חיים הלוי מהעיר קאליש.

תולדות המחבר

נולד בשנת שצ"ז בגומבין שבפולין. בגיל שמונה עשרה ראה ברצח אביו על ידי קוזקים. למד אצל רב העיר ר' יעקב יצחק גומבינר שהיה גם קרובו. לאחר מכן נתמנה לראש ישיבה ודיין בקאליש. מספרים שבתחילה היה רק מלמד נערים עד שבשנת ת"כ הגיע לעיר בעל הש"ך, דרש דרשה ובה הקשה קושיה חזקה. אחד מהנערים שלמדו אצלו הביא לפניו את הקושיה והוא תירצה. כשהובאו הדברים לפני הש"ך הרצה לפגוש את התרצן ודיבר איתו ארוכות בדברי תורה ומאז נתפרסם כתלמיד חכם גדול. ובעקבות כך גם נתמנה לדיין בעיר. נפטר בתמ"ג.

כתיבת הספר והבאתו לדפוס

הספר נכתב בין השנים תכ"ה ותל"א. בשנת תל"ג נסע ר' יהודה הלוי גומבינר- אחיו- לאמסטרדם להביאו לדפוס אך נפטר קודם שהספיק להוציאו לאור. בינתיים עוד עשה שינויים בספרו בעקבות יציאת ספרים חדשים לאור כגון עולת תמיד וצמח צדק. בנו היחיד ר' חיים גומבינר הביאו לדפוס כמה שנים לאחר מותו. קרא לספרו נר ישראל ראשי תיבות של נר יפה של רבי אברהם לוי. בנו הדפיסו תחת השם מגן אברהם נ"י- מגן אברהם נר ישראל.

שיטת הפסיקה שלו

יחסו לקבלה

מביא פעמים רבות מספרי קבלה ובמיוחד מכתבי האר"י.

דוגמאות לציטוטים של המגן אברהם מהאר"י: הגבהת הידים כנגד הראש בנטילת ידים שחרית, אמירת פסוק מקרא לאחר תרגום כדי לא לסיים בתרגום- למשל בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, חיוב שש זכירות.

פסיקות ייחודיות

המגן אברהם לא נמנע מפסיקות ייחודיות.

למשל חידש שדין ברכה על תפילין במקרה של הליכה לבית הכיסא הוא רק כשבית הכיסא מרוחק אך בקרוב אין לברך. כל הפוסקים חלקו עליו בזה.

כמו כן הוא הראשון שהביא את איסור הקריאה לאברהם אברם להלכה. רבים הם החולקים על דין זה.