דברים הנקנים באמירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור|הסוגיא בקידושין ט:}}'''.''' | '''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין ט:)}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|תורת הקניינים ח"א עמוד א}}. | '''במקורו''' נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|(תורת הקניינים ח"א עמוד א)}}. | ||
'''בטעמו''' נחלקו הראשונים {{מקור|מאירי קידושין ט: ד"ה זה}}: | '''בטעמו''' נחלקו הראשונים {{מקור|(מאירי קידושין ט: ד"ה זה)}}: | ||
@ קניין בההיא הנאה שמתחתנים. | @ קניין בההיא הנאה שמתחתנים. | ||
@ תקנת חכמים {{מקור|וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח}}. | @ תקנת חכמים {{מקור|(וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח)}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
'''הנכסים הנקנים הם''': | '''הנכסים הנקנים הם''': | ||
'''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור|ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א}}. | '''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור|(ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א)}}. | ||
'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|בבלי:כתובות נה.}} כן. | '''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|(זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א)}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|(בבלי:כתובות נה.)}} כן. | ||
גרסה מ־17:16, 17 במרץ 2009
|
|
הגדרה
אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם (הסוגיא בקידושין ט:).
מקור וטעם
במקורו נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (תורת הקניינים ח"א עמוד א).
בטעמו נחלקו הראשונים (מאירי קידושין ט: ד"ה זה):
- קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
- תקנת חכמים (וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח).
הנכס
הנכסים הנקנים הם:
מטבע נקנה באמירה (ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א).
דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם (זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א) לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת (בבלי:כתובות נה.) כן.