נותנין לו שכר כעושה מצוה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת" |
מ הורדת סוגריים מתבנית:מקור |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בספר "שערי תשובה" {{מקור| | בספר "שערי תשובה" {{מקור|שער ג, ט}} מפרש רבנו יונה מדוע מי שנמנע מלעבור עבירה נידון כעושה מצוה, לפי שבשעה שהאדם מתגבר, כובש את יצרו ונמנע מלעבור את העבירה - הוא מקיים מצות עשה של "את ה' אלקיך תירא". כבישת התאווה וההתגברות על היצר שלא לחטוא היא מעיקרי מצות היראה. | ||
גרסה מ־15:14, 16 בפברואר 2009
|
|
מי שבא דבר עבירה לידו ויצרו תקפו לחטוא והוא התגבר עליו וכבש את יצרו, נותנים לו שכר כעושה מצוה.
בספר "שערי תשובה" שער ג, ט מפרש רבנו יונה מדוע מי שנמנע מלעבור עבירה נידון כעושה מצוה, לפי שבשעה שהאדם מתגבר, כובש את יצרו ונמנע מלעבור את העבירה - הוא מקיים מצות עשה של "את ה' אלקיך תירא". כבישת התאווה וההתגברות על היצר שלא לחטוא היא מעיקרי מצות היראה.