הרב שאול אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 43: | שורה 43: | ||
* '''ילקוט שיעורים''', קידושין - פרק האשה נקנית (תשנ"ג); בבא קמא - פרק ארבעה אבות (תשנ"ו); סוגיות (תשע"ח). | * '''ילקוט שיעורים''', קידושין - פרק האשה נקנית (תשנ"ג); בבא קמא - פרק ארבעה אבות (תשנ"ו); סוגיות (תשע"ח). | ||
* '''נמלכין בסנהדרין''', שיעורים והערות על מסכת סנהדרין, ירושלים תשפ"ה. | * '''נמלכין בסנהדרין''', שיעורים והערות על מסכת סנהדרין, ירושלים תשפ"ה. | ||
* '''עברא דדשא''': דרשות ונאומים מלפני ההנהגה, שני כרכים | * '''עברא דדשא''': דרשות ונאומים מלפני ההנהגה, שני כרכים, ירושלים תשע"ב-תשע"ד. | ||
* '''עברא דדשא''', שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תש"פ-תשפ"א, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ב. | * '''עברא דדשא''', שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תש"פ-תשפ"א, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ב. | ||
* '''עברא דדשא''', שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תשפ"ב-תשפ"ד, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ה. | * '''עברא דדשא''', שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תשפ"ב-תשפ"ד, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ה. | ||
גרסה מ־11:07, 25 במאי 2026
|
|
| רבי שאול אלתר | |
|---|---|
| תאריך לידה | ז' תמוז תשי"ז |
| מקום פעילות | בית שמש, אשדוד,בני ברק,ירושלים. |
| נושאים שבהם עסק | חינוך,הוראה. |
| רבותיו | הרב דב לנדו |
| אב | רבי פנחס מנחם אלתר |
הרב שאול אלתר (ז' תמוז ה'תשי"ז,1957) הוא ראש ישיבת פני מנחם וחבר נשיאות ועד הישיבות וחבר נשיאות ועד מפעל הש"ס
תולדות חייו
הרב שאול אלתר נולד בירושלים בשנת תשי"ז (1957), לרבי פנחס מנחם אלתר בעל ה"פני מנחם", ולציפורה בת הרב אברהם מרדכי אלתר. בן הרב משה בצלאל אחיו של בעל האמרי אמת בחודש סיוון תשל"ז נישא לנעמי, בת חיים דב רובינשטיין מחיפה. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים בחיפה, שם כיהן כר"מ בישיבת אור שמחה. במקביל העביר שיעורים עיוניים בישיבת "בית ישראל" באשדוד. לאחר פטירת דודו, האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, עבר להתגורר בירושלים בהוראת אביו. בתמוז תשנ"ג מינה אותו אביו לעמוד בראש ישיבת שפת אמת. עד שנת תשס"ג העביר שיעורים יומיים ושיעורים כלליים בישיבה. לאחר ששונתה שיטת הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות", מסר שיעורים בישיבת פוניבז' תקופה קצרה. דרך לימודו היא באופן חלקי בדרכו של החזון איש. בשנת תשע"ו נסגרה הישיבה שבראשה עמד, בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל האדמו"ר הנוכחי לבית גור שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות". הרב אלתר מתח על המהלך ביקורת אידאולוגית - דבר הנחשב לתקדימי בחסידות גור, אשר ההתבטלות אל האדמו"ר וקבלת הוראותיו ללא עוררין היא מן המאפיינים הבולטים שלה. בשנת תש"פ פרש מחסידות גור והקים קהילה עצמאית.
ספריו
- קונטרס מראי מקומות וציונים, על מסכתות כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות. (יצא במספר מהדורות, מהדורה אחרונה בתשע"ה).
- ילקוט שיעורים, קידושין - פרק האשה נקנית (תשנ"ג); בבא קמא - פרק ארבעה אבות (תשנ"ו); סוגיות (תשע"ח).
- נמלכין בסנהדרין, שיעורים והערות על מסכת סנהדרין, ירושלים תשפ"ה.
- עברא דדשא: דרשות ונאומים מלפני ההנהגה, שני כרכים, ירושלים תשע"ב-תשע"ד.
- עברא דדשא, שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תש"פ-תשפ"א, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ב.
- עברא דדשא, שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תשפ"ב-תשפ"ד, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ה.
- עברא דדשא, על ירח האיתנים, חנוכה, שבט אדר, פסח, שבועות.
- לצדדין קתני, הערות והארות מגיליונות ספריו, ירושלים תשע"ה.
- אגרות תורה, ה' כרכים, ירושלים, תשס"ד-תשפ"א.
- נשאו דשאים, טללי עצה, ומכתבי מוסר וחסידות, ירושלים תשפ"ה.
- כזיתא דפיסחא, שיחות ואמרים על הגדה של פסח, ירושלים תשפ"ה.
- שאל אביך, פנינים על הגדה של פסח, ירושלים תשפ"ג.