אנציקלופדיה תלמודית:ק (האות): הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - האות התשע עשרה מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.</span> == '''<span dir="rt..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
<span dir="rtl">בכתיבה הספרדית אין יריכה עקום בעיגול אלא על ידי קוים המשפעים אותו, שהראשון עב מהשני וישר יותר, והרגל השמאלי דק למעלה כמו למטה ובאמצעיתו הוא קצת עב</span><ref><span dir="rtl">מור וקציעה או"ח סי' לו אות ק. ועי"ש שכן מוכח במגן דוד שבציון</span> <span dir="rtl">4.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בכתיבה הספרדית אין יריכה עקום בעיגול אלא על ידי קוים המשפעים אותו, שהראשון עב מהשני וישר יותר, והרגל השמאלי דק למעלה כמו למטה ובאמצעיתו הוא קצת עב</span><ref><span dir="rtl">מור וקציעה או"ח סי' לו אות ק. ועי"ש שכן מוכח במגן דוד שבציון</span> <span dir="rtl">4.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== '''<span dir="rtl"> | == '''<span dir="rtl">קופי"ן מיוחדות</span>''' == | ||
==== <span dir="rtl">אותיות מיוחדות</span> ==== | ==== <span dir="rtl">אותיות מיוחדות</span> ==== | ||
גרסה אחרונה מ־15:18, 23 ביוני 2022
|
|
הגדרת הערך - האות התשע עשרה מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.
צורתה
צורת האות קו"ף מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[1], וגט אשה[2].
האות קו"ף מורכבת משתי חלקים נפרדים: גוף ורגל, הגוף דומה לאות כ"ף[3]. ויש שכתבו שדומה לרי"ש[4]. הרגל יש שכתבו שדומה לאות נו"ן פשוטה[5]. ויש שכתבו שדומה לוי"ו[6]. והקו"ף ואות ה"א שונות מכל האותיות, שכל האותיות הן גוף אחד, והקו"ף והה"א הן שני גופים נפרדים[7]. הקו"ף גבוהה בקומה[8], ועמוקה מכל האותיות[9], שיחידה היא באותיות שיוצא לעולם למטה, שאותיות נצפ"ך אינן יוצאות אלא כשבאות בסוף תיבה[10].
גגה
גגה תהיה שוה[11], וארוכה[12], כשיעור אות בי"ת[13]. יהיה תג עליה - לכתחילה[14] - בצד שמאלו[15], כמו זי"ן[16], עומד זקוף ולא עקום[17], ויש שכתבו שיהיה עקום לשמאלו[18]. התג יהיה דק וארוך כדי שלא יקלקל את האות[19], ושלא יראה כאות למ"ד[20], ויש שכתבו מטעם זה שלא יעשה התג בקצה האות בצד שמאל[21].
גופה
גופה כאות כא"ף[22], והיא עגולה ללא זויות[23], ולפיכך תהא עגולה בימין גגה[24], וכן בסוף רגלה תהיה עגולה כמו כ"ף[25], ויעקם אותה בתחתיתה לצד הפנים[26], היטב[27]. ויהיה מושבה קצר הרבה מהגג[28].
רגל שמאל
בצד שמאל – כנגד סוף הגג[29] - תלוי רגל ואינו נוגע בגגו[30]. וצריך להיות מרוחק מהגג עד שאדם בינוני יוכל להכיר את החלק ברחוק ארבע אמות[31], ויש שכתבו בכדי שאדם בינוני העומד מעל ספר תורה שעל הבימה יכירנו[32]. ולא יהיה רחוק מהגג יותר מעובי הגג[33]. אם נוגע בגגו נחלקו בדבר גאונים וראשונים: יש שכתבו שכשר[34], ויש שכתבו שפסול[35]. ויש שכתבו שאף לכתחילה יכול הרגל לגעת בגג[36]. ראש הרגל קצת עב ומתמעט והולך[37], כי צורתו כאו"ת נו"ן פשוטה, לסוברים כן[38], ויש לעשות ראשו כראש הזי"ן[39]. ויש שכתבו שצורתו כאות וי"ו הפוכה[40]. וצריך להאריכו שלא יראה כאות ה"א[41]. ויש שכתבו שלא יהיה ארוך כאות נו"ן פשוטה שלדעתם צורתו כאות וי"ו הפוכה[42]. ויש שכתבו לדעתם שצורתו כאות נו"ן שמקל מקום יקצר קצת[43], ושיעורו כשלש וחצי קולמסין[44], ויעבור לפני רגל הימין כעובי ב' קולמסין[45], ובדיעבד כשר אם ארוך לפני רגל ימין כאורך אות יו"ד[46]. ויעקם - לכתחילה[47] - קצת זנבו לצד ימין[48].
בכתיבה ספרדית
בכתיבה הספרדית אין יריכה עקום בעיגול אלא על ידי קוים המשפעים אותו, שהראשון עב מהשני וישר יותר, והרגל השמאלי דק למעלה כמו למטה ובאמצעיתו הוא קצת עב[49].
קופי"ן מיוחדות
אותיות מיוחדות
בין האותיות המשונות שנהגו בהן הסופרים[50], נמנו בספרי המסורה ובמדרשי האגדה, קו"ף דחויה, דהיינו שהקוף עשויה ביושר והבריח מתעקם[51]. ושתי מקומות שהרגל נוגע בגג[52].
אותיות גדולות וקטנות
בין האותיות הגדולות שבמקרא, מוזכר ק של ודרור קן לה[53], או ק השני של כי יקרא קן ציפור[54], או הראשון של ראשית דרכו[55], או של קו תהו[56], או של קולה כנחש ילך[57]. בין האותיות הקטנות[58], מוזכר ק של קצתי בחיי[59], ושל וקברום בית ישראל[60], ושל לשמצה בקמיהם[61].
הברתה ושימושה
אות ק היא מאותיות החיך גיח"ק[62], ומתחלפת עם אות גימ"ל, כמו: ויציקו[63], במקום ויציגו[64], והוא הכבד שבאותיות החיך[65].
באותיות שבתורת מספרים, אות ק משמשת במקום מאה[66].
הערות שוליים
- ↑ ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
- ↑ ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
- ↑ המפרש לס' התמונה תמונה ג אות ק; האגור סי' פה; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רמט ורנה); אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רפ); שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' פב; לבוש או"ח סי' לו אות ק.
- ↑ מגן דוד לרדב"ז אות ק. ועי' מקדש מעט אות ק ס"ק ג. ועי' ציון 49.
- ↑ המפרש לס' התמונה שם; אלפא ביתא לריט"ל שם; מגן דוד שם; לבוש שם.
- ↑ עי' ס' השם לרוקח עמ' קפד; האגור שם; אלפא ביתא האחרון שם (ובעמ' רנז), ושהוא כוי"ו הפוכה; שו"ת הרדב"ז שם.
- ↑ מגן אבות לרשב"ץ ח"ג פ"ד מהדו' מכון הכתב עמ' 372; טוש"ע או"ח לו ב. ועי' ציון 30 ואילך.
- ↑ אותיות דר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט.
- ↑ ס' השם שם.
- ↑ ס' צחות לראב"ע דף ל ב, ובביאור שם.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג); משנת סופרים למ"ב אות ק. ועי' שעה"צ שם אות א, שאינו אלא לכתחילה.
- ↑ תקון תפילין (שם עמ' קנב); האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות. ועי' מקדש מעט אות ק ס"ק א.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רז).
- ↑ שו"ע הרב ומשנת סופרים דלהלן.
- ↑ עי' שבת קד א: תגא דקו"ף ורש"י שם ד"ה תגא; תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קכ וקנב); האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); לבוש או"ח סי' לו אות ק; שו"ע הרב שם אות ק; משנת סופרים שם. וע"ע תגין.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ תקון תפילין (שם עמ' קכב).
- ↑ קרית ספר למאירי מ"ב ח"א (מהדו"ח עמ' מא); קסת הסופר סי' ה אות ק.
- ↑ תקון תפילין (עמ' קכ); משנת סופרים שם.
- ↑ משנת סופרים שם.
- ↑ מער"ק תפילין פ"י ה"א, והובא במשנת סופרים שם.
- ↑ עי' ציון 3.
- ↑ עי' כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ח), והגהות ברוך שאמר (שם עמ' קיח).
- ↑ מקדש מעט ס"ק ט.
- ↑ משנת סופרים למ"ב אות ק.
- ↑ תקון תפילין (שם עמ' קנב); הגהות ברוך שאמר לתקון תפילין שם אות צו בשם ר"י החסיד; האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורמ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפ); שו"ע הרב או"ח סי' לו אות ק; משנת סופרים שם.
- ↑ אלפא ביתא שם לריט"ל שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
- ↑ עי' אלפא ביתא האחרון שם: כעובי קולמוס; עי'מקדש מעט אות ק ס"ק ג: בערך חצי הגג; משנת סופרים שם.
- ↑ עי' שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' פב.
- ↑ עי' שבת קד א: כרעיה דקו"ף תלויה, ואותיות דר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט: רגלו של קו"ף פסוק מגגו, ורש"י שבת שם ד"ה כרעיה ורמב"ן שם קג ב וריטב"א שם ור"ן שם (לז ב) וחי' הר"ן שם קד א וס' השם לרוקח עמ' קפד וכתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ז) וראבי"ה סי' תקמח ואו"ז סי' תקנב ושו"ת הרשב"א ח"א סי' א והגמ"י תפילין פ"א אות צ וקרית ספר למאירי מ"ב ח"א מהדו"ח עמ' מב ומחז"ו סי' תקטו ואר"ח הל' תפילין ושו"ת הריב"ש סי' קכ וקמו ושו"ת התשב"ץ ח"א סי' נ וסי' נא, בביאור הגמ' שם; טוש"ע או"ח לו ב.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); לבוש או"ח שם אות ק.
- ↑ שו"ת הרמע מפאנו סי' לו, והובא במ"א או"ח סי' לו ס"ק א; משנת סופרים אות ק.
- ↑ כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ז); תקון תפילין (שם עמ' קנב); אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); לבוש שם; משנת סופרים שם.
- ↑ קרית ספר למאירי שם; שו"ת תשב"ץ שם ושם; שו"ת מהרי"ק החדשות סי' לג בשם המרדכי; עי' מג"א או"ח סי' לו ס"ק ב, שיש מקומות שמכשירים. ועי' שו"ת מהרי"ק סי' עא וצח. ועי' ציון 52.
- ↑ עי' רמב"ן שם; שו"ת ריב"ש שם ושם; שו"ת מהרי"ק החדשות שם; טוש"ע או"ח לו ב; לבוש שם אות ק.
- ↑ עי' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' נ. ועי' תורה שלמה כרך כט ח"א פ"י.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורמא); לבוש או"ח סי' לו; משנת סופרים שם.
- ↑ עי' ציון 5. אלפא ביתא (שם עמ' רמא); משנת סופרים שם.
- ↑ עי' מקדש מעט אות ק ס"ק ה.
- ↑ אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רנז ורפ).
- ↑ תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנב); האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; רי"ו נ"ב ח"ב.
- ↑ אלפא ביתא אחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רנז).
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' ר ורמ); משנת סופרים שם. ועי' הגהות ברוך שאמר אות צו (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנב) בשם ר"י החסיד שאין להאריך הרגל כי אם מעט.
- ↑ אלפא ביתא שם.
- ↑ אלפא ביתא שם.
- ↑ משנת סופרים שם.
- ↑ משנת סופרים דלהלן.
- ↑ עי' כתרי אותיות לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ז); עי' תקון תפילין (שם עמ' קנב); עי' הגהות ברוך שאמר לתקון תפילין שם אות צו; האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רמ); שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
- ↑ מור וקציעה או"ח סי' לו אות ק. ועי"ש שכן מוכח במגן דוד שבציון 4.
- ↑ ע"ע אותיות: אותיות משונות.
- ↑ קרי"ס למאירי מ"ב ח"א במהדו"ח עמ' מד.
- ↑ מסורה גדולה שמות לב כה. ועי' ציון 34 ואילך.
- ↑ מסורה גדולה ריש בראשית וריש דברי הימים; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 684; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
- ↑ מחז"ו עמ' 684.
- ↑ ישעיהו לד יא. קרי"ס לרוקח בסוה"ס יג א.
- ↑ מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז בשם י"א.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ מסורה גדולה ריש ויקרא; מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפב; מחז"ו עמ' 684; קרי"ס למאירי מ"ב ח"א; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ יחזקאל לט יב. מדרש ר"ע שם.
- ↑ שמות לב כה. מערכת המסורה שבסוף הנ"ך. ועי' מנחת שי שמות שם.
- ↑ רעיא מהימנא פנחס רכח א; עי' ס' יצירה פ"ב מ"ג ורס"ג וראב"ד שם.
- ↑ ש"ב טו כד.
- ↑ מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש תמורת האותיות.
- ↑ מגן אבות לרשב"ץ ח"ג פ"ד מהדו' מכון הכתב עמ' 369.
- ↑ ע"ע אותיות וע' גימטריא.