|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קלה |אגרות הראיה-|אגרת|קלה|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ז' אייר תרס"ח.
| |
| שלו' רב, מריבון טב<ref>ע' תענית כה: וזהר בלק קפז:</ref> לכבוד מר ידי"נ גברא רבא ויקירא הרב הגאון
| |
| עוטה אורה, כליל תפארת, מלא וגדוש, בנגלות וגנוזות, עמוס בתורה ויראת
| |
| ד' טהורה, כקש"ת מוהר"ר יעקב שליט"א, אבד"ק דרבנד והגלילות, וכעת אוה
| |
| למושב לו עיר עז לנו ירושלים עיה"ק תובב"א.
| |
| ושלו' רב בכפילא כדאמרו רבנן<ref>ע' גיטין סב.</ref>.
| |
| יקרת ימין מר ידי"נ שליט"א, בצירוף המחזור היקר עם פירושו הנפלא
| |
| "אהלי יעקב", לשמחת לבבי קבלתי. ומה רחב לבבי בגילה ורינה, לראות את
| |
| מעשי ידי כתר"ה להתפאר, מה רב טובו אשר יעשה בזה לבית ישראל, וקהילות
| |
| קודש הספרדים ד' עליהם יחיו, בהאירו אור יקרות על כל הפיוטים הקדושים,
| |
| אוצרות אור וקדושת אמת משנים קדמוניות. ומה יקר הוא אוצרו הטוב, אשר קבץ
| |
| את השירים היקרים משרי קודש הקדמונים, אשר היו פזורים זה בכה וזה בכה,
| |
| ועתה הנה הכל שולחן ערוך מלא ברכת ד', מוכן לכל החפץ בעת רצון לדלות
| |
| פנינים ממעמקי לב עמוק. זכות הרבים תהי' תלוי' בו עדי עד.
| |
| ואשר דרש ממני כתה"ר לבא בהסכמה על ביאורו היקר, קטנתי מאד ממדה
| |
| זו, כי דברי קדשו כולם חביבים ויקרים, מעידים על טהרת לבב אומרם, ועל ידיעתו
| |
| הרחבה בכל מקצעות התורה, ואנכי הצעיר ושפל אנשים, מה כחי לשבח את השבח
| |
| המגיע לכתבים כאלה, המפיקים אור וזוהר כמראה הבזק וכעין החשמל לחמדת
| |
| עינים ותאות כל נפש.
| |
| אין לי כ"א לחתום בברכה, יאריך השי"ת ימי כתר"ה ושנותיו בטוב ובנעימים,
| |
| ותוסיף עוד ידו לתת לנו מטעמים מפרי תבונתו, להאיר עיני רבים, ותחזינה עינינו
| |
| בשוב לציון גאולים, ובעמד הכהן לאורים ולתומים, ושרי קודש שיר חדש ישאו
| |
| בגאון שם ד' בבית נכון ונשא, ויוסיפו ענוים בד' שמחה, ואביוני אדם בקדוש
| |
| ישראל יגילו בשמחת הר קדשו, כנפשו היקרה ונפש ענוד באהבתו, מציק לפניו
| |
| מעומק לבו את ברכתו, הק' אברהם יצחק הכהן קוק
| |
| עבד לעם ד' אלה, גוי קדוש על אדמת הקודש פה עיר הקודש יפו והמושבות תובב"א.
| |
|
| |
| הנני מליט בזה איזה הערות. אמנם מפני הטרדא א"א לי כעת לעבור על כל
| |
| ד"ק, ואם יהי' בחפץ ידי"נ יואיל נא להודיעני, ובהמשך הזמן, אשר יזמין השי"ת
| |
| מדי עברי, קמא קמא אשלח לידי כתר"ה, ויוכל לעשות בהם כחפצו הטהור.
| |
| ידי"ע הנ"ל
| |
|
| |
| דף ד' ע"א. בפזמון "קמתי באשמורת" לרמב"ע: "ונפשי שחרחרת" פי'
| |
| באה"י, כי החטאים פוגמים בנפש. ואם כי הדבר ודאי אמת, אבל לענין פשט כונת
| |
| הסלח נלע"ד, שהוא הציור הפשוט, שנפשו עצובה ושחורה בקדרות רעיון ועצב,
| |
| כלבוש שחורים, המודים על אבל ועוצב, ובזה הוא מבטא ענין של חרטה על החטאים,
| |
| שהוא אחד מעקרי התשובה כמש"כ ר"י בשע"ת<ref>שערי תשובה, שער א סי' י.</ref>.
| |
| "ותן כקדם סגולה", הגיה כת"ר "ותחילה", אבל אין הלשון נושא עליו
| |
| צחות השיר. ואולי צ"ל "דגולה", שהיא כנס"י הדגולה מכל העמים, כמו שאנו
| |
| דף 166
| |
| אומרים על הקב"ה "דגול מרבבה". וכה"ג דשבת פ"ח, דנמשלה כנס"י לתפוח
| |
| משום דכתיב "כתפוח בעצי היער" על הקב"ה, וי"ל דחביבא לי' להביא מדרשא,
| |
| שהשבח הנאמר אצל הקב"ה ראוי להאמר על כנס"י, יותר מקרא ד"ריח אפיך
| |
| כתפוחים" ומיושב קוהת"ו שם ד"ה פריו. ולקמן ד' ט"ו א', בפיוט "אראלי מעלה" אי'
| |
| "דגולי סגולה", והעיר יפה שם כת"ר ע"ש "איומה כנדגלות", ע"כ קרובה היא
| |
| הגהה זו לע"ד, ומקיימת יפה את צלצול החרוז בנקודותיו, כשיר משובח ונאות
| |
| לרוח השיר.
| |
| שם ע"ב "בן אדם". פי' כת"ר, ד"ישראל נקראים אדם" "אתם קרויים
| |
| אדם", ויש להם תשובה. יל"ה דהלא תשובה מועלת אפילו בב"נ, וננוה תוכיח,
| |
| כמ"ש חז"ל<ref>מכילתא פ' א.</ref> שהם קרובי תשובה. ואולי י"ל, דדוקא על עבירה דחמס מהני תשובה,
| |
| דמתקן בזה את הלאו ע"י ההשבה, ולא בשאר עבירות, שא"א לתקן העבר. אלא
| |
| דלפ"ד רש"י, עירובין ס"ב א' ד"ה לא, דגבי ישראל כתיב והשיב את הגזילה,
| |
| אבל בעכו"ם לא כתיב השבה כו', א"כ גם בגזל מן הדין אין שייך תיקון, כיון
| |
| שהעשה לא קיימא עלייהו לנתוקי ללאו, ומ"מ חזינן דבידי שמים מהניא תשובה.
| |
| אלא שהתוס' השיגו ע"ד רש"י, וס"ל דב"נ ג"כ חייב להשיב, וי"ל דאה"נ מחולק
| |
| חמס משאר עבירות, דלא שייך בהו תיקון, ואפי' לד' רש"י י"ל ע"פ דברי רד"ק<ref>יונה א.</ref>,
| |
| דהקב"ה מקפיד על החמס בב"נ יותר משאר עבירות, מפני שהוא נוגע יותר לישובו
| |
| ש"ע, וא"כ י"ל דכיון דשבו בפועל, ונתקן ישוב העולם, שוב אין הקב"ה נזקק
| |
| להם לענשם בעוה"ז, ומ"מ י"ל דבעוה"ב עוד עונם בם. אבל הלא ידוע דאדה"ר וקין<ref>ע' בראשית רבה סוף פכ"ב ופכ"א.</ref>
| |
| תרח וישמעאל<ref>ע' שם פ' לח.</ref> עשו תשובה ונתקבלו, והתוס' ע"ז ג' ועוד כ"מ כתבו דבני אדם מקרי
| |
| ג"כ ב"נ, כלומר בני אדה"ר, ומשו"ה נקרא יחזקאל בן אדם, כד' האריז"ל בלקו"ת<ref>לס' יחזקאל.</ref>,
| |
| משום שהי' ממש בנו של אדה"ר משורש קין, וכ"ה בגילגולים פכ"ג, וי"ל דה"נ
| |
| אמר בן אדה"ר שעשה תשובה, וראויים כל תולדותיו ללכת בעקבותיו ולשוב
| |
| אל ד' ורפא להם.
| |
| ד' ה' ע"א, "רחץ וטהר". ראוי להשלים עם ד' כת"ר, כשם ששם אמרו
| |
| לו שהוא דבר קל, - והריוח מרובה, שרק ע"י הרחיצה הקלה ישיג רפואה
| |
| שלמה, ה"נ התשובה היא קרובה מאד וקלה, כעדות תוה"ק "כי קרוב אליך הדבר
| |
| מאד", והריוח גדול מאד רפואה שלמה לגוף ולנפש ולכל העולם כולו, כדחז"ל
| |
| בשלהי יומא, שאפי' אחד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו ומביא רפואה לעולם,
| |
| וכמשל הר"י בשע"ת<ref>שערי תשובה שער א סי' ב.</ref> ע"ד התפוסים ע"י עון למלכות, שהשאיר להם מחתרת פתוחה,
| |
| והי' הקצף גדול על מי שלא ברח, כיון שראה המחתרת פתוחה לפניו, ש"מ שרצון
| |
| המלך להנצל על ידה בנקל, כי חפץ חסד הוא.
| |
| שם, "מאסונים". העיר כת"ר שנקט יראת העונש, משום דלאו כולי עלמא
| |
| גמירי לאחוז בתשובה מאהבה ומיראה עילאה, וכהא דקיי"ל דברכות וקללות או
| |
| אזהרות ועונשים נקראים ומתרגמים, מגילה כ"ה ב' ולא חיישינן דלמא אתו למיעבד
| |
| מאהבה ומיראה. ומ"מ י"ל דאסונים כולל ג"כ האסון היותר גדול של הריחוק
| |
| מקרבת ד' ב"ה שהוא הטוב האמיתי, א"כ הוי בכלל יראת אמת הבאה מאהבה.
| |
| דף 167
| |
| ד' ו' א'. "אתה יודע רזי עולם". לא אמנע מהציג מה שפרשתי לע"ד בנוסח
| |
| זה, שהוא מובא ג"כ בהקדמה לוידוי "על חטא", ולכאורה אינו כ"כ מענין וידוי. אלא
| |
| דבאמת עקרי תשובה הם שלשה, כד' הר"י בשע"ת<ref>שם ס' י א מט.</ref>, חרטה על העבר, ועזיבת החטא
| |
| מהמחשבה והרצון בהוה, וקבלה על להבא, ולפ"ד הרמב"ם בריש ה' תשובה נראה
| |
| שמצות וידוי הוא שיאמר אלו הענינים של החרטה העזיבה והקבלה, וכלשון הוידוי
| |
| שהוא ג"כ בירושלמי שלהי יומא, אמנם בבבלי לא נזכר שבכלל מצות וידוי הוא
| |
| שיאמר עניני התשובה לחלקיהם כ"א "אבל אנחנו חטאנו", כדאמרי' ביומא פ"ז ב' ש"מ
| |
| עיקר וידוי האי הוא, וע"כ לא מצינו במטבע התפילות של הקדמונים הקבוע לכל
| |
| ישראל מפורש פרטי חרטה עזיבה וקבלה, כ"א הזכרת החטא שהוא ענין הרחבה
| |
| ל"אבל אנחנו חטאנו", ונראה דהפרטים ע"פ הבבלי הם בכלל תשובה שבמחשבה
| |
| ולא בכלל מצות וידוי. ולפי"ז צ"ע למה פסק הרמב"ם, שצריך שיאמר אלו הענינים.
| |
| ואולי י"ל שחילק בין יחיד לציבור, דבירו' וכן ברמב"ם הוא לשון יחיד, וכדאמרי'
| |
| בברכות י"ב ב' למען תזכרי ובושת דילמא ציבור שאני, וי"ל דה"נ יש להקל גבי
| |
| ציבור בהזכרת החטא בעלמא יותר מיחיד, שצריך ג"כ לפרש פרטי התשובה
| |
| בוידויו, והכי שפיר לן שלא לאפושי במחלוקת בין התלמודים כמה דאפשר. וי"ל
| |
| ומ"מ רמוז כאן כל שלשת דרכי התשובה בוידוי, דהנה החרטה כבר כתב הר"י
| |
| בשע"ת<ref>שם סי' יב.</ref> דאינה דומה לפי מה שהחטא גדול בעיניו, שהרי הפסד דינר ג"כ קשה
| |
| בעיני האדם ומתחרט ע"ז ומ"מ אינו דומה חרטתו למי שאבד כל הונו בענין רע,
| |
| וק"ו הנשמה היקרה כבודה בת מלך ממ"ה הקב"ה, א"כ א"א שתהי' חרטה גמורה
| |
| כדינה כ"א אם ידע האדם כמה החטא פוגם, וכאשר באמת פגמי החטא עולים הם
| |
| למעלה בסדרי העולמות והנשמות כולם, דחד בחד סביך, ע"כ אמתת צורת החרטה
| |
| אינה גלויה כ"א ליוצר בראשית ב"ה, שהוא לבדו יודע רזי עולם ותעלומות סתרי
| |
| כל חי, ויודע עד היכן שפע החיים של כל חי נפגם ע"י סתימת החטאים, ועל פיהם
| |
| ראוי שתהי' עמוקה החרטה, ולענין העזיבה כן לא יוכל האדם לדעת את לבבו
| |
| בעצמו, כי ישנן מחשבות נעלמות שאפילו בעל המחשבה לא ידע אותה, ולפעמים
| |
| היא מתגלה ע"י התעוררות מן הצד ואתגלי בהתתא<ref>ע' חולין נו:</ref>, אמנם יוצר האדם חופש כל
| |
| חדרי בטן ובוחן כליות ולב צריך שיהי' ענין העזיבה על דעתו העליונה ב"ה. ולענין
| |
| הקבלה להבא הלא צריך לקבל לעמוד בפני החטא גם אם יזדמנו סבות מזיקות
| |
| ומעוררות את כח הרע בנפש, מ"מ יהי' גיבור לעמוד בפרץ, ואיך ידע האדם
| |
| כמה גדול הוא הכח העתיד לבא עליו בתור נסיון, אלא יודע תעלומות אשר "אין
| |
| דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך", אתה יודע כל העתידות, וע"פ כל האופנים
| |
| העתידים החקוקים בידיעה העליונה תבא הקבלה על להבא להתגבר על יצרו
| |
| ולהמנע מן החטא. וזהו ענין "יעיד עליו יודע תעלומות" האמור בהר"מ<ref>ה' תשובה פ"ב ה"ב.</ref>. וכללו כאן
| |
| ברמיזה ג' תוכני התשובה לצאת ידי הירושלמי גם בוידוי הנאמר בדיבור.
| |
| דף 168
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |