|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קיא |אגרות הראיה-|אגרת|קיא|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ב' אד"ר תרס"ח.
| |
| לכבוד הדרת הרב הגאון הגדול, אוצר חמדת ישראל, מו"ה יצחק אייזיק
| |
| הלוי שליט"א, מח"ס היקר דורות-הראשונים, שלו' וברכה מקודש.
| |
| כפי יכלתי אשיב בזה על שאלותיו של כ"ג. ואכתב בתחילה את לשונו
| |
| במכתבו הנכבד, כחפצו הטהור.
| |
| . "אם טוב הדבר ונחץ להשתדל כי יהיו רבנים בכל קאלאני', ככל
| |
| אשר הוא בכל ערי ישראל ברוסיא, גם בעיר היותר קטנה, וזה יתן עז לתורה
| |
| ולכל דרכי היהדות לכל פרטיהם".
| |
| ע"ז אשיב, שברוסיא מחולקת היא עבודת הרבנות לשלשה חלקים ראשיים.
| |
| הא' הוראת או"ה, הב' דיני ממונות, הג' עסקי צרכי ציבור, לבד החלק הרביעי, שאיננו
| |
| כולל את כל הרבנים, הוא חלק הדרשות. והנה מצד הוראות או"הבודאי תסובב
| |
| טובה גדולה, במצב היהדות של המושבות, במה שיהי' להם במקומם רב מורה
| |
| הוראה. אמנם מצד החלק השני, של ד"מ, הנה באה"ק כל הענינים מסורים בזה
| |
| לב"ד, והרבה פעמים צריכים לדון בבפיהבכח מסודר, מפני שכל סדר ההנהגה
| |
| של הישוב תלוי בכח המשפט, ע"כ הכרח הוא שיהי' כח המשפט כח היותר חשוב
| |
| שאפשר. וכאשר הרבנות הכללית פה עה"ק נתחזקה בכח משטרה, והמושבות
| |
| שביהודה הנן נשמעות אלי' ב"ה, ע"כ אין כדאי הדבר להקטין את זה היסוד, גם
| |
| יהי' קשה מאד לחדש כח מוכרע בכל מושבה באופן שלא יזיק למנוחתה ולשלומה.
| |
| דף 137
| |
| ע"כ בזה החלק יותר טוב הוא להניח לע"ע על המצב הראשון, וראוי עוד לעבוד
| |
| בזה, ולקשר ג"כ את יתר המושבות, שבגליל, שיהיו ג"כ זקוקים להנהגת הרבנות
| |
| הראשית, כדי שיהי' תוקף דיני תוה"ק מתנהג על אדמת הקודש באופן מסודר
| |
| וכללי. החלק הג', העוסק בצרכי ציבור. במושבות מעת הוסדן, הונהגו אצלן ועדים,
| |
| שהם עסוקים בכל הענינים הציבוריים, ומנהיגים באמת את משטר העדה באופן
| |
| הגון מאד ביחשלהמצבהחמרי, ממש כמשטר הפאליצייבאירופא, ע"כ אין בזה
| |
| מקום לעבודת הרבנות. אמנם אם יצליח ד' בידינו להשיג רבנים, שיהיו ג"כ דרשנים
| |
| טובים באמת, ויהיו באמת יראי ד' וחושבי שמו, החפצים לרומם את קרן היהדות
| |
| באה"ק, אשער שתהי' פעולתם גדולה במושבות בע"ה.
| |
| , "אברכי ירושלים מוחזקים לבטלנים, כי מעולם לא ראו כי אם את
| |
| ירושלים. לבדה, ועל כן עלינו לדעת אם ההכרח להביא לזה אברכים מופלגי תורה
| |
| ויראי ד' באמת מארץ רוסיא, מאלה היודעים להלוך גם נגד החיים, ואשר יהי'
| |
| בכחם למשך אחריהם את לבב הקאלאניסטים, או שאפשר הדבר למצא זה גם
| |
| בירושלים, כי טובת תלמוד תורה דרבים בירושלים דורשת לקחת אברכים משם".
| |
| ע"ז אשיב, שהבטלנות של אברכי ירושלים אינה כ"א בטלנות חיצונית.
| |
| באמת נמצאים ביניהם בעלי כשרון נעליים, ופקחים מאד בהויות עולם, נוסף על
| |
| חשיבותם בתורה וביראת שמים, אלא שההלבשה המזרחית המוזרה לבני אירופא,
| |
| שבני הישוב החדש הנם מהם, היא עושה אותם מוחזקים לבטלנים. אבל מובטחני,
| |
| שאם רק ימצא אוצר של כספים בידי אחינו היראים באשכנז, ויוכלו לקבע פרס
| |
| הגון וחשוב, באופן המספיק לפרנסה בכבוד, לרבני המושבות בעתיד אי"ה, אלא
| |
| שעם זה יגלו דעתם שהם חפצים שתהי' התלבשת של הרב במדה של מיזוג, באופן
| |
| שיהי' מקובל ג"כ על הבריות בעלי נימוס אירופי, שאז לא תהי' מזה מניעה,
| |
| וממילא תוסר חזקת הבטלנות מאברכי ירושלים, ונוכל למצא מהם רבנים כאלה,
| |
| שיוכלו לפעול לטובה על מצב היהדות שבמושבות.
| |
| בהערה כותב כ' : "יחד עם זה נרצה לדעת באיזה אופן אפשר לתקן דרכי
| |
| הלימוד בירושלים, אשר נשתומם לראות כי עד היום לא יצא מירושלים עצמה
| |
| לא לבד גדול הדור, כ"א גם לא תלמיד חכם גדול ומצויין, ואין ספק שזה הוא מפני
| |
| שהאברכים שם, גם היושבים באהלי התורה, יעסקו בדקדוקי עניות, ואינם יודעים
| |
| דרכי הלימוד אשר הורו לנו רבותינו הגאונים, כהש"ךבחו"מ, המשנה למלך
| |
| והפרי חדש, המחנה אפרים והקצות החשן, הנודע ביהודה ורבינו עקיבא איגר
| |
| זצ"ל ודומיהם".
| |
| האמת אגיד לכבודו, שאין דרכי הלימוד בירושלים צריכים תיקון בנוגע
| |
| לידיעת סדר הלימוד. יש להם להלומדים כל סגולות הלמדנות לא פחות מהמצויינים
| |
| שבחו"ל. יודעים הם היטב את דרכי גדולי האחרונים, ועסוקים הם ג"כ בחידושים
| |
| ופלפולים, ע"פ אותה הדרך הכבושה ללומדים, מאז הופיעו ספרי גדולי האחרונים
| |
| בעולם. והסיבה שלא יצא מירושלים עצמה גדול הדור, במובן של הפרסום, הוא
| |
| באשמת המצב. כי גדול הדור אפשר שיתפרסם או ע"י רבנות חשובה, או ע"י
| |
| ספרים שידפיס. ושתי אלה יחד לא היו באפשר בארץ ישראל בכלל, וק"ובירושת"ו
| |
| בפרט. לרבנות, ודאי שאין מקום לכתרים הרבה בעיר אחת, ובכללות אה"ק הלא
| |
| היו רק ארבע הערים הידועות. ולספרים, העניות הלא היא גדולה עד שאין לחשוב
| |
| דף 138
| |
| כלל ע"ד הדפסת ספרים, כי איפו יוקח הכסף להדפסה, ומי יקנה אח"כ את הספרים
| |
| הנדפסים, וכמה גדולי עולם נמצא בירושלים, שאינם כותבים כלל את חידושיהם,
| |
| וכן הי' תמיד. ובאמת אגיד לכבודו, שאנשים שהם גדולים בתורה, ממש ככל גאוני
| |
| הדור המפורסמים, נמצאים בירושלים גם עכשו, ואין אדם סופנם , ובעצמם הנם
| |
| ג"כ שפלים בעיניהם, ואינם יודעים כלל את ערכם. מובן שכאלה הנם מעטים
| |
| במציאות, אבל ישנם. והלא מספר גדולי הדור באמת הוא מועט מאד גם בחו"ל,
| |
| המרובה באוכלסין כ"י. וע"ד ת"ח גדולים ומצויינים, נמצאים ב"ה לעשרות ת"ח,
| |
| הראויים לעמוד בשורה הראשונה עם כל המצוינים שבחו"ל, אלא שהעניות מדכאת
| |
| את רוחם, וצריכים אוהבי תורה שבחו"ל להשתדל ביחוד בתקנת מצבם. ולא היתה
| |
| ירושלים בפרט, ולא א"י בכלל, צריכה לבקש רבנים מן החוץ מצד חסרון גדולת
| |
| התורה שבת"ח שבא"י, כ"א מצד חסרון הפרסום שלהם, ומצד מניעת השמוש
| |
| הנסיוני, בהנהגת רבנות, שהי' מוכרח להיות לרגלי החרבן הנורא, בעוה"ר,
| |
| השורר בא"י.
| |
| אמנם יותר ויותר עלולה היא א"י בכלל וירושלים בפרט לתן, כאשר יתוקנו
| |
| החסרונות, שבאו לרגלי העניות הנוראה. שאויראדא"י מחכים הננו רואים בחוש.
| |
| לא מצאתי כמעט ילד הדיוט )אידיאט( אחד מכל ילדי אה"ק, וכל הנולדים באה"ק
| |
| כולם הם בטבעם חדי השכל ופקחים מאד, שלמרות כל עניותם הנוראה, וכל מה
| |
| שסבלו מצרות המצב, ודכאות הרוח של החרבן, המדכא את הנפש, לא הספיק
| |
| לטמטם את אור שכלם, והנם מלאים דעה ושכל טוב.
| |
| אמנם לא לבד להיות גדולים בסברא ופלפול סוגיות מוכשרים הנם בני
| |
| אה"ק. להם יש חוש עליון, ועריגה פנימית לדברים עליונים ודעות נשגבות, שאם
| |
| תנתן להם הרוחה הגונה עלול הדבר שיעמדו מקרבם גדולי עולם, שיושיעו את
| |
| ישראל ישועה רוחנית, בהארת אור חכמה עליונה והתנוצצות רוח הקדש כימי
| |
| עולם.
| |
| . "לדעת הדרך הטובה והישרה איך לחנך את נערי הקאלאניסתים, שיהיו
| |
| שומרי תורה ומצוה, ורוח מלא יראת ד', וכי גם אלה אשר ישארואכרים פשוטים,
| |
| תהי' גם להם ידיעת בית רב בתורה, ובעלי הכשרונות יהיו מוכנים עד כי יוכלו
| |
| גם להשתלם בתורה ולצאת לפעלה".
| |
| זאת השאלה היא מחוברת עם השאלה שלאחריה.
| |
| . "אם נוכל להיות בטוחים, כי בהוסד שמה בתי תלמוד תורה ישלחו רוב
| |
| הקאלאניסתים את ילדיהם".
| |
| זה תלוי רק אם יהי' בידינו יכולת ורצון, ליסד בתי תלמוד תורה כאלה,
| |
| שימצאו בהם כל אותם הדברים הטובים הנמצאים עכשיו בבתי הספר, וההפרש
| |
| יהי' רק מה ששם משפיעים בכונה מיוחדת, ע"פ חפץ המיסדים והמורים, רוח
| |
| בער והרס, ובבתי הת"ת תהי' ההשפעה מלאה רוח תורה ואמונת ד' ותורתו באמת.
| |
| אבל מה שנוגע למשטר ולסדרים, לנקיון ולהנהגת הבריאות, למדעים ולכל הרגשות
| |
| הבריאים הנהוגים אצל המתקדמים המהרסים, הכל צריך שימצא בבתי הת"ת. אז
| |
| אין ספק שרוב הקולוניסטים, וכולם כמעט, ישלחו את ילדיהם דוקא לבתי ת"ת
| |
| דף 139
| |
| כאלה, ובזה ננצח את בה"ס הכפרניים כולם, בעה"י.
| |
| . "אם ילמדו בת"ת גם שפת המדינה, אם אפשר להשיג שם מורים יהודים
| |
| כשרים אשר תחלתם וסופם יראת שמים".
| |
| אני מסופק בפירוש התחלת הסעיף, אם כונתכתר"ה היא אם בהת"ת
| |
| שכבר נוסדו באיזה מושבות ילמדו גם שפת המדינה, או אם כונתו אם להבא,
| |
| כשיוסד בית לת"ת, ילמדו שם שפת המדינה. איך שיהי' כאן אנו נוגעים במקום
| |
| הכאב. ואפרש מעט את הדברים.
| |
| זה כחמישים שנה ויותר, אשר התחילו אוהבי השכלה, מצדדים שונים, להשפיע
| |
| על ירושלים בפרט, ועל א"י בכלל, רוח של השכלה. והנה כפי אשר ידענו את
| |
| הפחד הנפרז מההשכלה, שהי' שורר בכל גבול ישראל, שבקרבו הי' מונח ג"כ יסוד
| |
| של אמת, כמובן עלה בירושלים ובא"י, מצד ריבוי החסידות והיראה הנמצא בם,
| |
| ומצד מצב העניות וההפרדה מכל העולם החי המעשי וכל תהפוכותיו, במדה יותר
| |
| גדולה, עד אשר הביא לגדישת הסאה. וחכמי אה"ק, שהיו בהם כמה גאונים וצדיקים
| |
| באמת, גזרו בח"ח איסור על כל חכמה של חול ועל כל שפה זרה, ולא השאירו
| |
| היתר גם לשפת המדינה, והחזיקו את הדבר בחומרות רבות, ביחוד השתמשו בזה
| |
| באישיותו הגדולה של הגאון המפליא רי"ל זצ"ל. עכשו לפי מצב הזמן מוטל
| |
| איסור זה כעול-ברזל על צוארי האנשים יראי-ד' ותמימי-דרך, כי אין להם שום
| |
| עצה בחינוך בניהם. הם רואים עין בעין, כי א"א להתקיים ולהחזיק מעמד, לפי
| |
| תנאי החיים החדשים, בלא שפה ומדע. וכל פורקי עול תומ"צ מחנכים את ילדיהם
| |
| בבה"ס, ומכשירים אותם למלחמת החיים בתכלית השלמות, ורק הילדים של
| |
| ההורים שהם קשורים בקדושת תורה ואמונה נשארים נחשלים בארחות החיים.
| |
| אנכי העני מאז באתי פה גליתי את דעתי ליחידי-סגולה, שלא טוב הוא הדבר
| |
| להחזיק במעמד כזה. עלינו להיות רואים את הנולד, ולהקדים רפואה למכה. הודעתי
| |
| את דעתי, שאנו מחוייבים, משום "עת לעשות לד'" , להכנס בפרצה היותר דחוקה
| |
| רק להכשיר את הבנים, המתחנכים ע"י הוריהם ומוריהם בדרך התורה והמצוה,
| |
| למלחמת החיים בשפות ומדעים היותר נחוצים. והנני מעלים עין מאותם שיסדו
| |
| חדר מיוחד ולקחו מורים ללמוד לשון ומדע הנחוצים, והם מתנהגים בדרך התורה
| |
| והיראה, אע"פ שהוא הרבה נגד השיטה הקבועה לחוש לאיסור של חכמים הראשונים
| |
| ז"ל. ומ"מ כשיבא הדבר לידי מעשה, שנהי' אנחנו בעצמנו המיסדים והעושים, נהי'
| |
| צריכים להצעת דברים, בדרך משא ומתן של הלכה, בערך האיסור, והטעמים
| |
| המספיקים להתירו ע"פ התנאים הראויים.
| |
| מובן של "שפת המדינה" פה איננו מדויק. כי שפת הממשלה, היא השפה
| |
| התורכית, אין בה שום צורך בסדרי החיים הקבועים, ומעטים הם מאד המשתמשים
| |
| בה. אמנם ראוי מאד שיהיו לנו לכה"פמצויינים יחידים בין ת"ח היודעים אותה,
| |
| כדי שיוכלו להתקבל אצל פקידי הממשלה הגבוהים באורח כבוד. אמנם השימוש
| |
| המעשי הוא בשפה הערבית, ודיבורה מסגלים להם רוב ילידי הארץ, גם בלא
| |
| לימוד, ולכתיבתה ודקדוקה לא נמצא כ"כ ערך חשוב, ועכ"פ לא תספיק לצרכי
| |
| דף 140
| |
| החיים והמסחר כ"א אם תהי' מצורפת לידיעה של שפה אירופאית, כאנגלית
| |
| וצרפתית, ולזה ראוי להגיע.
| |
| ממוצא דברינו ידע כ"ג, שבהת"ת שכבר נוסדו עוד לא ילמדו שום שפה,
| |
| ובאותם שנקוה שיוסדו בעה"י צריכים אנו לתקן את הדרך לזה באורח שלו' וקדושה,
| |
| שיהי' רוח חכמים נוחה הימנה ומזה באה ג"כ תולדה, שקשה הדבר פה מאד
| |
| למצא מורים לשפות, שיהיו בדוקים ביראת שמים. כי ע"פ רוב אותם שלמדו שפות
| |
| למדום באיסור, ונטו כבר אחרי החיצונים, מחבלי הכרם. ואם ימצאו יחידי סגולה,
| |
| לא יספיקו לכל בתי הת"ת. ע"כ ראוי ונכון יהי' לשלח כאלה מחניכי היראים
| |
| שבגרמני', עד אשר תסולל לנו בהיתר דרך כבושה לזה, כהא דשמואל "והכל
| |
| לשם שמים" .
| |
| . איזה קאלאני' מוכשרת יותר להתחיל ממנה".
| |
| בזה אין להכריע דבר, כי כולן הנן נצרכות לזה מאד. השפעת בתי הספר
| |
| היא מזקת ומחרבת את א"י, ובתי הת"ת עוד לא באו למטרתם מפני חסרון ההשלמה
| |
| העולמית המוכרחת, החסרה עדיין מהם, שהסיבה הראשית לזה היא מיעוט היכולת
| |
| של העסקנים, ומצטרף ג"כ הרגל הדעת לשנאת כל חדש. אבל אם נתאגד יחד,
| |
| חכמי לב מוחזקים בתורה ויראת שמים, נוכל לתקן הרבה בע"ה. מ"מ ראוי להקדים
| |
| את הקולוניות העזובות, שאין בהן ת"ת כל עיקר, ואח"כ לפנות לתקן את אותן
| |
| המושבות שיש בהן בתי ת"ת, אלא שאינם מסודרים כראוי. את המצב, של מושבות
| |
| הגליל לא אדע. אמנם היותר קרובה ליהודה היא המושבה סאמארין )שומרון(,
| |
| שלה ראוי להקדים הצלה. כי שם נעצה השיטה הצרפתית את יתדה, וחרשי-משחית
| |
| נלוו עמה, ורחוקה היא מכל עיר מערי-הקודש, ומ"מ נמצאים בקרבה אנשים רבים,
| |
| הנוהים בכללם אחרי חינוך ישר ומקובל ביראת ד' באמת, מתוקן יפה עם דרכי
| |
| החיים.
| |
| והנה אחד מהתיקונים היותר גדולים, שבהחזקת היהדות במושבות, הוא
| |
| שאהי' אנכי בעניי מסבב מפרק לפרק במושבות, להשגיח על דרכי היהדות הבוללים,
| |
| ולדרש דברי תוכחה ומוסר השכל. אבל צריך לזה הוצאה חשובה, כי אנו מוכרחים
| |
| להנהיג את הרבנות, הכללית בדרך כבוד, וק"ו שלא להשפילה ע"י קבלת שום
| |
| טובת הנאה מאותם שאנו חפצים להאיר את דרכם בקודש. וע"כ ראוי שתהי'
| |
| אצלי מוכנה תמיד מרכבה, כדי לסבב על כל המושבות הנפוצות ביהודה ובגליל,
| |
| העולות למעלה משלשים במספר, והנן עזובות באין דורש ומבקש. ואנכי יודע ועד כמה
| |
| גדולה היא השפעת הסיבוב המכובד והשיחה והדרשה וכל ארחות הקירוב, אבל
| |
| צריך ע"ז קופה הגונה. אולי מאת ד' תהי' זאת, שיוחל אור חדש להאיר על אדמת
| |
| הקודש בישוב החדש, לקשרם בעבותות אהבה לתורה ויראת ד', ותהי' צדקת
| |
| המעשים לזה שלמה ותקותם לדור דורים.
| |
| והישיבה, כשיזכנו השי"ת להוציאה אל הפועל, בה יהי' פתח תקוה לכל,
| |
| לשאלת הרבנים, לשאלת המורים, ולכלל כבוד התורה והיהדות בישוב החדש,
| |
| ולקשר קבוע ופנמי לישוב החדש עם הישן, ולשניהם יחד עם כללות תפוצות
| |
| ישראל בגולה.
| |
| דף 141
| |
| וצור ישראל יופיע על עצתינו, ויהי' עמנו בכל פעלנו. והי' זה שלו' וברכת
| |
| ד' וטובו' כנפשו הרוממה ונפש דורש"תהק' באה"ר ורגשי כבוד והדר,
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל
| |
| דברים רבים מאד יש לדבר ע"ד תקון המצב של ת"ח הצעירים, ביחוד
| |
| של א"י בכלל ושל ירושלים בפרט, וע"ד עניני הרבנות של הישוב החדש, וע"ד
| |
| הצורך של התקשרותם עם גדולי עמנו בכל הגולה, ונחשך למכתבים הבאים
| |
| בעה"י. הנ"ל
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |