|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קיט |אגרות הראיה-|אגרת|קיט|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| קיט
| |
|
| |
| ב"ה, עיה"ק יפו ת"ו, ך"ו אד"ר תרסח.
| |
| לכבוד הרבנים החכמים רבי המעלה, מנהלי לשכת "המזרחי" בק' פפד"מ,
| |
| וביחוד כבוד הה"ג עטרת תפארת מוהר"יפוזנאשליט"א, וכבוד הצייר המהולל
| |
| ברב תשבחות מר שטרוק נ"י, שלו' וברכה מהררי ציון,
| |
| המכתבים הנכבדים מאדוני היקרים, טובים השנים אשר נקבו בשמותיהם;
| |
| הגיעוני. ומפני הטרדא הרבה עלי אחרתי את תשובתי, ואת הדרת כבודם הסליחה.
| |
| הנני מוצא לנכון להודיע לכבודם תוכן הרצאת הד"ר טהון נ"י, שהיתה בשם
| |
| הא' שטרוק, לבאר את החקים התלויים בארץ, ביחוסםלענין הישוב המעשי.
| |
| וע"ז היתה תשובתי, שאע"פ שיסודי המצות התלויות בארץ, שיתפסו '''מקום גדול
| |
| בחיים המעשיים''', אינם נהוגים עכשו במילואם. למשל, תרומות ומעשרות.
| |
| אם היינו נוהגים לתן באמת את מנת הלויים, המעשר-ללויים, אז היתה שאלה
| |
| גדולה אם יוכל הישוב להתקיים בזה, אחרי העול הגדול של העשור, שלוקחת
| |
| הממשלה התורכית, אבל כבר פשט המנהג, שעושים בדרך היתר להקנות לכהן
| |
| וללוי, בדבר מועט, את מתנותיהם, כדי לקיים דין התורה. ולפי המצב הוא הכרח
| |
| גמור להתנהג כן, עד אשר ישובו לנו הימים הטובים וישכון ישראל בטח בדד
| |
| בארצו, אדירו ממנו ומושלו מקרבו, ומקדש ד' כמו רמים בנוי בהר מרום הרים,
| |
| כתקותנו בב"א. וכן הדבר מגיע לענין השביעית, שאם היתה יכולה להתקיים בלי
| |
| שום צידוד היתר של הפקעת המצוה, ע"פ דרכי ההיתר הנהוגים בכל דחק,
| |
| היתה לשאלה מעשית גדולה, אבל כיון שמפני דלדול מצבנו א"א כלל, שתתקיים
| |
| כדינה, - חוץ ממה שתתבע הממשלה את חקה, - ועלול הכללהחרב, לפי
| |
| המצב השומם והעזוב, ע"כ ההכרח הוא לסמך לעת עתה על ההיתר של מכירה
| |
| לנכרי, ואח"כ עושים ע"י נכרים רק ארבע המלאכות האסורות מן התורה, שהן
| |
| זריעה וזמירה קצירה ובצירה, וחרישה עמהן, ויתר המלאכות שהן אסורות מדרבנן
| |
| סומכים על היתר המכירה לעשות ע"י ישראל, עד אשר תבנה ותכנן ארה"ק בבניה,
| |
| ונוכל לקיים הכל כדת של תוה"ק. ובזה כבר חדל ענין השמיטה מלהיות נוגע
| |
| דף 150
| |
| בדרך ישר אל החיים. ואלה שני הענינים, תרומ"ע ושמיטה, הם היותר חשובים,
| |
| שאפשר שיהיו פועלים הרבה על הישוב במהלכו. אמנם שארי מצות התלויות
| |
| בארץ, --יוצא מהן לקט שו"פ, שבענינו א"א לקיימם כהלכה, כי לא יהנו מהם
| |
| עניי ישראל כלל, כי השכנים הערבים יפשטו על שדותינו ויקחום, וכבר זכרו זה
| |
| הפוסקים<ref>טור ושו"ע יו"ד סי' של"ם.</ref>, וזה המצב עדיין לא נשתנה, - נשארו רק ערלה, כלאי זרעים וכרם, שהן
| |
| ב"ה מתקיימות כהלכה, ואינן פועלות שום מועקה על סדרי הישוב. רק בענין הרכבת
| |
| אילנות נתעוררו מקרוב משאלות חדשות, שהן מזקיקות אותנו לתשומת-לב מיוחדת,
| |
| אבל זה אינו נכנס כבר רק במצות התלויות בארץ, כי הרכבת אילן אסורה גם
| |
| בחו"ל. אלא שפה הדבר נוגע לנו ביותר ע"פ מצבנו האגררי. ע"כ באמת לא
| |
| מצאתי כ"כ ענין לבאור חקי המצות הללו, עם מגמתנו בעבודת הישוב וקשר
| |
| המעשי של אומתנו לאה"ק בהוה. זה הי' תוכן דברי להד"רטהון נ"י.
| |
| אך עם כ"ז, אמרתי, שהשאלה הזאת אינה מצומצמת רק בחיי שעה. כי
| |
| ישנם רבים החפצים לדעת ג"כ הליכות עולם, איך יהיה אפשר לעמנו לחיות ע"פ
| |
| חקי תוה"ק על אדמתנו, כשישתכלל המצב ויהיו כלהחקים מתקיימים במילואם
| |
| כהלכתם. ע"כ החלטתי בל"נ לכתב חוברת קטנה, שתכיל קיצור תמציתי מכללות
| |
| המצות התלויות בארץ, בהערות קטנות ע"ד יחושן למצב החיים המלאים של
| |
| האומה, וע"ד ערכן בהיותן משתמרות אצלנו בתור זכר למקדש, ככל מצות הזכרון,
| |
| שהן קדושות מאד ומלאות חיי עד בקיומן למען ד' ועמו. וכשאמצא פנאי לשכללה
| |
| אוכל לשלחה לכבוד הדרתם. ואם ישר בעיניהם יוכלו להדפיסה כחפצם הטהור.
| |
| וע"ד עצם הציונות, וביחוד עבודת הקודש של ההארה של רוח ד' עליה,
| |
| שהיא באמת ראויה להיות עבודת ה"מזרחי"' חשקי מאד לחבר בזה, אבל לא הושכרה
| |
| לי עדיין השעה לדברים פופולריים, ומה שנמצא עמדי בשרשי הדברים ההולכים
| |
| על דרך המדע העמק, שאינו שוה לכל נפש, מסופק אני עדיין בתועלת הפעתם
| |
| לענין תכלית מעשי. ועיני נשואות לראות דבר מה יראיני ד' ע"ד כונניות הישיבה,
| |
| אשר החילותי לעסוק בהכנה, שהוא הצורך היותר נכבד להחיות את הציונות במקורה
| |
| ומקומה בטל אור ד' באמת. וכן התרכזות הרבנות ע"י קישור כל המושבות
| |
| שביהודה וגליל לחטיבה אחת, למען יהי' ראוי הישוב החדש להאגד יפה עם
| |
| הישוב הישן באה"ק, להיות ממנו מושפע ועליו משפיע, כדי שיתבוללו חלקי החיים
| |
| והטוב שיש בזה ובזה, לבנין עם ד' על אדמתו. ובתוך כל הארג המעשי הזה אקוה,
| |
| שיבא ג"כ ענין הדפסת ספרים וחוברות, המופיעים אור על צעדנו בדרך התחיה
| |
| הלאומית, ההולכת ומתרחבת לעינינו על אדמת הקודש, והדורשת עבודה רבה
| |
| ונאמנה, מכל איש אשר ידו אמונה לד', לעמו לארצו.
| |
| אחתום בברכה ורב כבוד מהררי קודש, כנפשם הרוממה ונפש אסיר התקוה
| |
| לתשועת ד' על עמו בחבל נחלתו,
| |
| הק' אברהם יצחק הכהן קוק הנ"ל
| |
| דף 151
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |