הקדש, חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת" |
מ הורדת סוגריים מתבנית:מקור |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
וכן, אדם שייחד את עבדו, לפרעון חובו, ואחר כך שחרר אותו - פקע השעבוד והעבד משוחרר. {{מקור| | וכן, אדם שייחד את עבדו, לפרעון חובו, ואחר כך שחרר אותו - פקע השעבוד והעבד משוחרר. {{מקור|ורק מפני תיקון העולם - שמא ימצאנו המלווה בשוק ויאמר לו: עבדי אתה - כופין את המלווה שישחרר אותו מן הזכות שיש לו עליו}}. | ||
גרסה מ־12:29, 16 בפברואר 2009
|
|
אדם שייחד, למשל, את שורו, לפרעון חובו, ואחר כך הקדישו למזבח - פקע השעבוד ואין בעל החוב יכול לגבות את חובו מן ההקדש.
וכן, אדם שייחד מוצרי חמץ לנכרי, לפרעון חובו, והגיע זמן ביעור חמץ - פקע השעבוד וחייב לבער את החמץ.
וכן, אדם שייחד את עבדו, לפרעון חובו, ואחר כך שחרר אותו - פקע השעבוד והעבד משוחרר. ורק מפני תיקון העולם - שמא ימצאנו המלווה בשוק ויאמר לו: עבדי אתה - כופין את המלווה שישחרר אותו מן הזכות שיש לו עליו.