|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנז ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנז|ז}}
| |
|
| |
|
|
| |
| == סעיף ז | הטמנה לעומת שהייה ==
| |
|
| |
| ◄ '''רשב"ם:''' כל האיסור בהטמנה הוא רק בדברים שאסור להשהות אותם. אבל קדירה חיה או תבשיל שעבר בישול ואין בו חשש חיתוי, מותר גם להטמינו.
| |
|
| |
| ◄ '''ר"ת, רא"ש, ר"ן, מרדכי, סמ"ג, סמ"ק ותרומה:''' אסור להטמין אפילו תבשיל שעבר בישול או קדירה חיה כי הטמנה חמורה יותר משהייה. '''בית יוסף:''' משמע שאפילו מצטמק ורע לו אסור.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסקים '''שו"ע ורמ"א''' (והביא הרמ"א שיש מקילים ובמקום שנהגו להקל אין למחות בידם אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות<ref>עיין בסימן שיח, י בהערה לגבי דין דיעבד, שנראה שאין לסמוך על רשב"ם מאחר והוא יחיד וגם הרמ"א לא קיבל אותו לגמרי.</ref>).
| |
|
| |
| ⤶ נחלקו הראשונים בביאור החומרא שיש בהטמנה:
| |
|
| |
| ◄ '''תוספות:''' בהטמנה שהחום גדול, גם חיתוי מועט מועיל לשיפור חום הקדירה ויש בה חשש גדול יותר.
| |
|
| |
| ◄ '''רא"ש:''' הטמנה עושים לצורך מחר וצריך חיתוי כדי שלא יתקרר, ושיהוי עושים לצורך הערב ואינו צריך חיתוי.
| |
|
| |
| ☜ כך מבאר '''משנ"ב. '''
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>גם אם מטמין לצורך הלילה אסור כי לא חילקו חכמים בגזרתם '''(משנ"ב).''' ואף אם משהה לצורך מחר מותר כיוון שהקדירה מגולה ולא יועיל לה חיתוי כדי לשמור על חומה '''(שער הציון).'''</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אסור גם לרשב"ם להטמין בשבת עצמה בדבר שאינו מוסיף הבל '''(גר"א ופרי מגדים)''', משום שיש חשש שימצא שקדירתו הצטננה ויבוא להרתיחה '''(שער הציון)'''.</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>◄ '''מג"א:''' לדעת רשב"ם שהביא הרמ"א מותר להטמין אפילו תבשילבן דרוסאי (כפי דעת הרמ"א ברנג, א לגבי דין שהייה)</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| <blockquote>◄ '''אליה רבה ותוספת שבת (וכך נראה מהביה"ל):''' גם לדעת זו אין היתר להטמין אלא בתבשיל שעבר בישול גמור.
| |
| </blockquote>
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:בן שמואל]]
| |
| [[קטגוריה:אורח חיים]]
| |
|
| |
| == סעיף ז | הטמנה לעומת שהייה ==
| |
|
| |
| '''''◄''''' רשב"ם: איסור הטמנה שייך רק בדברים שאסור להשהותם. אבל קדירה חיה או תבשיל שעבר בישול ואין בו חשש חיתוי, מותר גם להטמינו.
| |
|
| |
| '''''◄''''' ר"ת, רא"ש, ר"ן, מרדכי, סמ"ג, סמ"ק ותרומה: אסור להטמין אפילו תבשיל שעבר בישול או קדירה חיה כי הטמנה חמורה יותר משהייה. בית יוסף: משמע שאפילו מצטמק ורע לו אסור.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסקים שו"ע ורמ"א (והביא הרמ"א שיש מקילים ובמקום שנהגו להקל אין למחות בידם אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות<ref>עיין בסימן שיח, י בהערה לגבי דין דיעבד, שנראה שאין לסמוך על '''רשב"ם''' מאחר והוא יחיד וגם '''הרמ"א''' לא קיבל דעתו לגמרי.</ref>).
| |
|
| |
| ⤶ נחלקו הראשונים בביאור החומרא שיש בהטמנה:
| |
|
| |
| '''''◄''''' תוספות: בהטמנה שהחום גדול, גם חיתוי מועט מועיל לשיפור חום הקדירה ויש בה חשש גדול יותר.
| |
|
| |
| '''''◄''''' רא"ש: הטמנה עושים לצורך מחר וצריך חיתוי כדי שלא יתקרר, ושיהוי עושים לצורך הערב ואינו צריך חיתוי.
| |
|
| |
| ☜ כך מבאר משנ"ב.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>גם אם מטמין לצורך הלילה אסור, כי לא חילקו חכמים בגזרתם (משנ"ב). ואף אם משהה לצורך מחר מותר כיוון שהקדירה מגולה ולא יועיל לה חיתוי כדי לשמור על חומה (שער הציון).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אף לרשב"ם אסור להטמין בשבת עצמה בדבר שאינו מוסיף הבל (גר"א ופרי מגדים), משום שיש חשש שימצא שקדירתו הצטננה ויבוא להרתיחה (שער הציון).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>'''''◄''''' מג"א: לדעת הרמ"א על פי הרשב"ם מותר להטמין אפילו תבשיל בן דרוסאי (כפי דעת הרמ"א ברנג, א לגבי דין שהייה).</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| <blockquote>'''''◄''''' אליה רבה ותוספת שבת (וכך נראה מהביה"ל): גם לדעת זו אין היתר להטמין אלא בתבשיל שעבר בישול גמור.
| |
| </blockquote>
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |