|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמו ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמו|ג}}
| |
|
| |
|
|
| |
| == סעיף ג | השכרת בהמה ==
| |
|
| |
| '''סמ"ק, סמ"ג, תרומה, מרדכי וטור:''' אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לגוי, אפילו ביום ראשון כי מצווה על שביתתה.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ וכך פוסק '''שו"ע.'''
| |
| </blockquote>
| |
| '''סמ"ג, תרומה ומרדכי:''' אסור ליהודי להשכיר לגוי בהמה על מנת שתנוח בשבת.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ '''רמ"א:''' מותר להשכיר לגוי על מנת שיחזיר אותה קודם השבת, אבל אסור להתנות שתנוח בשבת, כיוון שהגוי אינו נאמן.
| |
|
| |
| ⤶ משום שלא נתפס כגנב אם יעבוד בה בשבת, מה שאין כן אם התנה עימו שיחזיר לו לפני שבת, שהגוי פוחד לעבוד בה בשבת '''(משנ"ב)'''.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>גם אם הגוי שכר את הבהמה מישראל, עדיין אסור שתעבוד בשבת כיוון שספק אם שכירות קונה לגמרי, ולכן יש להחמיר גם אם הגוי השכיר ליהודי. אבל אם שכר מגוי והשכיר לגוי- מותר ממאי נפשך '''(משנ"ב)'''.</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אם קנה או מכר לגוי רק בכסף או רק במשיכה, יש ספק אם המכירה חלה ויש להחמיר לעניין שביתת הבהמה '''(תוספת השבת)'''.</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| === ❖ '''אם מפקיר את הבהמה''' ===
| |
|
| |
| <blockquote>הגמרא (יח:) מבררת לפי בית שמאי שסוברים שיש שביתת כלים, כיצד מותר להשתמש בגיגית שיש בה שכר, או בנר בשבת? ומיישבת שמותר אם מפקיר אותם.
| |
| </blockquote>
| |
| הראשונים דנו האם הפקרה תועיל גם לעניין שביתת בהמה:
| |
|
| |
| ◄ '''תוספות, רא"ש, מרדכי, רבינו ירוחם, סמ"ג וטור''': אין לסמוך על הפקר בשביל להשכיר לגוי סוס, כיוון שהגמרא התירה רק כי אי אפשר אחרת, ועוד שאין זה דבר מפורסם.
| |
|
| |
| <blockquote>⤶ '''בית יוסף:''' הראשונים אסרו רק אם מפקיר בינו לבין עצמו, אבל בפני שלושה מותר (ואפשר שאפילו בפני אחד מותר).
| |
|
| |
| ☜ '''ב"ח:''' מותר להשכיר על מנת להפקיר בפני שלושה. '''משנ"ב:''' בשעת הדחק אפשר לסמוך על הב"ח.
| |
| </blockquote>
| |
| ◄ '''סמ"ק:''' מותר בשלושה תנאים: '''1.''' בהבלעה. '''2.''' שיפקיר (אפילו בפני אחד '''(ב"י)'''). '''3.''' שלא יעשה בערב שבת.
| |
|
| |
| ◄ '''אור זרוע (מובא בדרכי משה):''' אסור בהפקר, ואפילו בפני שלושה.
| |
|
| |
| ◄ '''רבינו שמשון:''' מותר להפקיר בהמתו אפילו בינו לבין עצמו.
| |
|
| |
| ◄ '''הגהות מרדכי ואגור:''' אם אמר לגוי: 'בהמתי קנויה לך' מותר<ref>ולמי שאוסר בהפקר בינו לבין עצמו מפני החשד בם בזה ודאי שאסור (בית יוסף).</ref>.
| |
|
| |
| ◄ '''רא"ש וריב"ש (כך משמע מדבריו):''' יעשה את ההפקר לפחות בפני אחד אם השאיל לגוי את הבהמה ולא החזיר לו לפני שבת<ref>כל זה בדיעבד, אבל לכתחילה לא. ואין הכרע אם הרא"ש יתיר בפני שלושה כמו שכתב הבית יוסף בדעת שאר הראשונים.</ref>.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ '''שו"ע:''' אסור להפקיר בשביל להשכיר. אבל אם השכיר והגוי לא מחזיר יפקיר בינו לבין עצמו או יאמר 'בהמתי קנויה לגוי' כדי להנצל מאיסור תורה.
| |
|
| |
| ⤶ אסור גם למכור רק ליום השבת מפני החשד '''(משנ"ב)'''.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>מהתורה מספיק שיפקיר בינו לבין עצמו ומדרבנן צריך בפני שלושה. אלא שכיוון שיש ראשונים שסוברים שצריך להפקיר בפני שלושה מדין תורה, יזהר להפקיר בפני שלושה או לפחות בפני אחד '''(משנ"ב)'''.</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אפשר לומר 'בהמתי קנויה לגוי' רק בפני הגוי שאז הוא קונה על ידי חצרו באמירה הזו. וצריך שתהיה גם פסיקת דמים '''(מג"א ואחרונים)'''.</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| === ❖ דרך ההפקר ===
| |
|
| |
| '''רבינו פרץ וטור:''' יפקיר רק לאותה שבת כדי שלא יבואו אחרים ויזכו בה. '''טור:''' אפילו בסתם, ודאי שכוונתו לכך.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ '''רמ"א:''' יכול להפקיר בפני שלושה וההפקר חל רק על שבת עצמה.
| |
|
| |
| ⤶ נחלקו האחרונים בהגדרת ההפקר בשבת עצמה:
| |
|
| |
| ◄ '''מג"א:''' אפילו בשבת עצמה אין זה הפקר גמור.
| |
|
| |
| ◄ '''שאר האחרונים (על פי שער הציון):''' בשבת עצמה הבהמה מופקרת לחלוטין.
| |
| </blockquote>
| |
| === ❖ שביתת בהמה ביו"ט ===
| |
|
| |
| ☜ '''רמ"א''': אין שביתת בהמתו ביו"ט. (מכל מקום ישכיר רק בהבלעה '''(משנ"ב)''').
| |
|
| |
| ⤶ '''מהרש"ל, גר"א ומג"א''': גם ביו"ט יש שביתת בהמתו.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ '''משנ"ב''' מכריע לחומרא.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>'''רעק"א:''' אם נתן קצב עם הגוי דמים ונתן את הבהמה להתנסות בה- כל עוד היא אצל הגוי אין היהודי מצווה על שביתת בהמתו. תוספות ירושלים הקשה על זה מירושלמי מפורש '''(ביה"ל).'''</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>בבהמה דקה לא מצוי שעושים בה מלאכה ואין בה איסור '''(ביה"ל)'''.</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אדם מצווה גם על שביתת חיות ועופות שלו, אפילו אלה שבים '''(ביה"ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:בן שמואל]]
| |
| [[קטגוריה:אורח חיים]]
| |
|
| |
| == סעיף ג | השכרת בהמה ==
| |
|
| |
| סמ"ק, סמ"ג, תרומה, מרדכי וטור: אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לגוי, אפילו ביום ראשון כי מצווה על שביתתה.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ וכך פוסק שו"ע.
| |
| </blockquote>
| |
| סמ"ג, תרומה ומרדכי: אסור ליהודי להשכיר לגוי בהמה על מנת שתנוח בשבת.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ רמ"א: מותר להשכיר לגוי על מנת שיחזיר אותה קודם השבת, אבל אסור להתנות שתנוח בשבת, כיוון שהגוי אינו נאמן.
| |
|
| |
| ⤶ משום שלא נתפס כגנב אם יעבוד בה בשבת, מה שאין כן אם התנה עימו שיחזיר לו לפני שבת, שהגוי פוחד לעבוד בה בשבת (משנ"ב).
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>אף אם הגוי שכר את הבהמה מישראל, עדיין אסור שתעבוד בשבת כיוון שספק אם שכירות קונה לגמרי, ולכן יש להחמיר גם אם הגוי השכיר ליהודי. אבל אם שכר מגוי והשכיר לגוי - מותר ממאי נפשך (משנ"ב).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אם קנה או מכר לגוי רק בכסף או רק במשיכה, יש ספק אם המכירה חלה ויש להחמיר לעניין שביתת הבהמה (תוספת השבת).</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| === ❖ '''אם מפקיר את הבהמה''' ===
| |
|
| |
| <blockquote>הגמרא (יח:) מקשה לפי בית שמאי הסוברים שיש איסור שביתת כלים, כיצד מותר להשתמש בגיגית שיש בה שכר, או להדליק נר בשבת, ומיישבת שמותר אם מפקיר אותם.
| |
| </blockquote>
| |
| הראשונים נחלקו האם הפקרה תועיל גם לעניין שביתת בהמה:
| |
|
| |
| '''''◄''''' תוספות, רא"ש, מרדכי, רבינו ירוחם, סמ"ג וטור: אין לסמוך על הפקר עבור השכרת סוס לגוי, כיוון שהגמרא התירה רק כי אי אפשר אחרת, (ועוד שבגמרא אין פירסום לדבר).
| |
|
| |
| <blockquote>⤶ בית יוסף: הראשונים אסרו רק אם מפקיר בינו לבין עצמו, אבל בפני שלושה מותר (ואפשר שאפילו בפני אחד מותר).
| |
|
| |
| ☜ ב"ח: מותר להשכיר על מנת להפקיר בפני שלושה.
| |
|
| |
| ⤶ משנ"ב: בשעת הדחק ניתן לסמוך על הב"ח.
| |
| </blockquote>
| |
| '''''◄''''' סמ"ק: מותר בשלושה תנאים: '''1.''' בהבלעה. '''2.''' שיפקיר (אפילו בפני אחד (ב"י)). '''3.''' שלא ישכיר בערב שבת (לפי הדיעה האוסרת להשכיר כלים בערב שבת).
| |
|
| |
| '''''◄''''' אור זרוע (מובא בדרכי משה): אסור בהפקר, ואפילו בפני שלושה.
| |
|
| |
| '''''◄''''' רבינו שמשון: מותר להפקיר בהמתו אפילו בינו לבין עצמו.
| |
|
| |
| '''''◄''''' הגהות מרדכי ואגור: אם אמר לגוי: 'בהמתי קנויה לך' מותר<ref>ולמי שאוסר בהפקר בינו לבין עצמו מפני החשד, בזה ודאי שאסור '''(בית יוסף).'''</ref>.
| |
|
| |
| '''''◄''''' רא"ש וריב"ש (כך משמע מדבריו): יעשה את ההפקר לפחות בפני אחד אם השאיל לגוי את הבהמה ולא החזיר לו לפני שבת<ref>כל זה בדיעבד, אבל לכתחילה לא. ואין הכרע אם הרא"ש יתיר בפני שלושה כמו שכתב הבית יוסף בדעת שאר הראשונים.</ref>.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ שו"ע: אסור להפקיר בשביל להשכיר. אבל אם השכיר והגוי לא מחזיר יפקיר בינו לבין עצמו או יאמר 'בהמתי קנויה לגוי' כדי להנצל מאיסור תורה.
| |
|
| |
| ⤶ אסור גם למכור רק ליום השבת מפני החשד (משנ"ב).
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>מהתורה מספיק שיפקיר בינו לבין עצמו ומדרבנן צריך בפני שלושה. אלא שכיוון שיש ראשונים שסוברים שצריך להפקיר בפני שלושה מדין תורה, יזהר להפקיר בפני שלושה או לפחות בפני אחד (משנ"ב).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>ניתן לומר 'בהמתי קנויה לגוי' רק בפני הגוי שאז הוא קונה על ידי חצרו באמירה הזו. וצריך שתהיה גם פסיקת דמים (מג"א ואחרונים).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>רעק"א: אם נתן בהמתו לגוי להתנסות וקצב דמים - כל עוד היא אצל הגוי אין היהודי מצווה על שביתת בהמתו. אך בספר '''תוספות ירושלים''' הקשה על זה מירושלמי מפורש (ביה"ל).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>בבהמה דקה לא מצוי שעושים בה מלאכה ואין בה איסור (ביה"ל).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אדם מצווה גם על שביתת חיות ועופות שלו, אפילו אלה שבים (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| === ❖ דרך ההפקר ===
| |
|
| |
| רבינו פרץ וטור: יפקיר רק לאותה שבת כדי שלא יבואו אחרים ויזכו בה. טור: אפילו בסתם, ודאי שכוונתו לכך.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ רמ"א: יכול להפקיר בפני שלושה וההפקר חל רק על שבת עצמה.
| |
|
| |
| ⤶ נחלקו האחרונים בהגדרת ההפקר בשבת עצמה:
| |
|
| |
| '''''◄''''' מג"א: אפילו בשבת עצמה אין זה הפקר גמור.
| |
|
| |
| '''''◄''''' שאר האחרונים (על פי שער הציון): בשבת עצמה הבהמה מופקרת לחלוטין.
| |
| </blockquote>
| |
| === ❖ שביתת בהמה ביו"ט ===
| |
|
| |
| ☜ רמ"א: אין שביתת בהמתו ביו"ט. (מכל מקום ישכיר רק בהבלעה (משנ"ב)).
| |
|
| |
| ⤶ מהרש"ל, גר"א ומג"א: גם ביו"ט יש שביתת בהמתו.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ משנ"ב מכריע לחומרא.
| |
| </blockquote>
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |