|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמד|ב}}
| |
|
| |
|
|
| |
| == סעיף ב | מלאכת תלוש לצורך מחובר ==
| |
|
| |
| <blockquote>בירושלמי (שם) נחלקו ת"ק ורבי שמעון בן אלעזר לגבי בעלי מלאכה שעושים מלאכה בביתם לצורך יהודי, לדעת ת"ק מותר בכל אופן ולדעת רשב"א רק במלאכת תלוש מותר. והלכה כרשב"א.
| |
|
| |
| הראשונים למדו מכך לאסור מלאכה הקשורה למחובר גם אם נעשית בבית הגוי.
| |
| </blockquote>
| |
| ◄ '''רא"ש, תוספות, הגהות מימוניות וסמ"ג:''' אסור שגוי יפסול לבנים ויתקן הקורות אפילו בביתו, כיוון שזה לצורך מחובר.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק '''שו"ע.'''
| |
| </blockquote>
| |
| ◄ '''כלבו:''' אם המלאכה אינה מפורסמת מותר.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק '''רמ"א.''' (הרמ"א התיר דווקא אם הסיתות או הבנייה לא ניכרים שהם לצורך הבניין, כגון שהוא בבית הגוי או רחוק מהבניין '''(משנ"ב)''').
| |
|
| |
| ⤶ המשנ"ב מעיר כמה הערות בדין זה:
| |
| </blockquote>
| |
| <ol style="list-style-type: decimal;">
| |
| <li><blockquote><p>כוונתו להקל גם למלאכת מחובר כיוון שאינה ידועה כשל יהודי.</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אינו צריך למחות בגוי אבל אסור לומר לו לעבוד בשבת.</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אסור שהגוי יעשה סמוך לבניין כיוון שניכר הדבר שעושה בשביל אותו בניין.</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| <blockquote>☜ '''לדינא:''' אפשר להקל בסיתות אבנים כשאינו מפורסם, (ואפשר שאף השו"ע יודה בזה). במחובר צריך להחמיר אפילו כשלא ידוע שזה של היהודי כי יש לחוש לשכניו או בני ביתו.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>אם הגוי מסתת אבנים ששייכות לו, אפילו אם אומר שעושה את זה בשביל היהודי אין איסור בדבר '''(דגול מרבבה, רדב"ז)'''. אמנם אם עושה בסמוך לבניין, משום מראית עין אסור '''(רדב"ז).'''</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אם הגוי מתקן את האבנים באיסור יש למחות בידו '''(משנ"ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| === ❖ סיתת אבנים בדיעבד ===
| |
|
| |
| נחלקו הראשונים מה הדין אם הגוי שיקע בבית את האבנים שעשה בשבת:
| |
|
| |
| ◄ '''טור:''' אם עשה, אסור לשקעם בביתו.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ '''שו"ע:''' לא ישקעם בבניין (כוונתו לחומרא ולא שאסור מדינא '''(ביה"ל)''').
| |
| </blockquote>
| |
| ◄ '''רבינו ירוחם:''' אין איסור מדינא לשקעם בביתו אלא חומרא בעלמא.
| |
|
| |
| ◄ '''תרומה:''' ספק אם מותר.
| |
|
| |
| <blockquote>⤶ בסימן תקמג כתב הטור שנכון להחמיר ולא לתת את האבנים שסיתת הגוי, לעומת זאת כאן הטור אסר מדינא. נחלקו האחרונים ביישוב דבריו:
| |
|
| |
| ◄ '''תוספת שבת:''' אם רוצה לשקע לכתחילה את האבנים אסור (וזה כוונתו כאן), ואם שיקע נכון להחמיר (מג"א: גם אם רוצה לשקע לכתחילה נחשב הדבר למקום הפסד ואין לאסור בדיעבד<ref>אם כך, כיצד מיושבים דברי הטור? אולי כוונת הביה"ל בהביאו את דברי המג"א לומר שלפי המג"א אין תירוצו של התוספת שבת נכון לדינא ולכן צריך ליישב אחרת.</ref>).
| |
|
| |
| ◄ '''ביה"ל:''' באמת נכון רק להחמיר, ולכן שינה לשון השו"ע מדברי הטור<ref>ונראה מדבריו שהבין שאכן יש סתירה בדברי הטור, והשו"ע הכריע להקל בזה כמו שכתב הטור שם.</ref>.
| |
|
| |
| ☜ '''לדינא:''' מותר לכתחילה לשקעם בבניין (ואפילו אין צורך להחמיר לכתחילה) '''(משנ"ב בסעיף ג)'''.
| |
| </blockquote>
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:בן שמואל]]
| |
| [[קטגוריה:אורח חיים]]
| |
|
| |
| == סעיף ב | מלאכת תלוש לצורך מחובר ==
| |
|
| |
| <blockquote>בירושלמי (שם) נחלקו ת"ק ורבי שמעון בן אלעזר לגבי בעלי מלאכה שעושים מלאכה בביתם לצורך יהודי, לדעת ת"ק מותר בכל אופן ולדעת רשב"א רק במלאכת תלוש מותר. והלכה כרשב"א.
| |
| </blockquote>
| |
| '''''◄''''' רא"ש, תוספות, הגהות מימוניות וסמ"ג: מכאן שאסור שגוי יפסול לבנים ויתקן הקורות אפילו בביתו, כיוון שזה לצורך מחובר.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע.
| |
| </blockquote>
| |
| '''''◄''''' כלבו: אם המלאכה אינה מפורסמת מותר.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ כך פוסק רמ"א. (הרמ"א התיר דווקא אם הסיתות או הבנייה לא ניכרים שהם לצורך הבניין, כגון שהוא בבית הגוי או רחוק מהבניין (משנ"ב)).
| |
|
| |
| ⤶ משנ"ב מעיר כמה הערות בדין זה:
| |
| </blockquote>
| |
| <ol style="list-style-type: decimal;">
| |
| <li><blockquote><p>כוונתו להקל גם למלאכת מחובר כיוון שאינה ידועה כשל יהודי.</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אינו צריך למחות בגוי, אך אסור לומר לו לעבוד בשבת.</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אסור שהגוי יעשה סמוך לבניין כיוון שניכר הדבר שעושה בשביל אותו בניין.</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| <blockquote>☜ לדינא: אפשר להקל בסיתות אבנים כשאינו מפורסם, (ואפשר שאף השו"ע יודה בזה). במחובר צריך להחמיר אפילו כשלא ידוע שזה של היהודי כי יש לחוש לשכניו או בני ביתו.
| |
| </blockquote>
| |
| <ol>
| |
| <li><blockquote><p>אם הגוי מסתת אבנים השייכות לו, אפילו אומר שעושה זאת עבור היהודי, אין איסור בדבר (רדב"ז, דגול מרבבה). אמנם אם עושה בסמוך לבניין, משום מראית עין אסור (רדב"ז).</p></blockquote></li>
| |
| <li><blockquote><p>אם הגוי מתקן את האבנים באיסור יש למחות בידו (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol>
| |
|
| |
| === ❖ סיתת אבנים בדיעבד ===
| |
|
| |
| נחלקו הראשונים מה הדין אם הגוי שיקע בבית את האבנים שעשה בשבת:
| |
|
| |
| '''''◄''''' טור: אם עשה, אסור לשקעם בביתו.
| |
|
| |
| <blockquote>☜ שו"ע: לא ישקעם בבניין (כוונתו לחומרא, ולא מדינא (ביה"ל)).
| |
| </blockquote>
| |
| '''''◄''''' רבינו ירוחם: אין איסור מדינא לשקעם בביתו אלא חומרא בעלמא.
| |
|
| |
| '''''◄''''' תרומה: ספק אם מותר.
| |
|
| |
| <blockquote>⤶ בסימן תקמג כתב הטור שנכון להחמיר ולא לתת את האבנים שסיתת הגוי, לעומת זאת כאן הטור אסר מדינא. נחלקו האחרונים ביישוב דבריו:
| |
|
| |
| '''''◄''''' תוספת שבת: אם רוצה לשקע לכתחילה את האבנים אסור (וזה כוונתו כאן), ואם שיקע נכון להחמיר ('''מג"א:''' גם אם רוצה לשקע לכתחילה נחשב הדבר למקום הפסד ואין לאסור בדיעבד<ref>אם כך, כיצד מיושבים דברי הטור? אולי כוונת הביה"ל בהביאו את דברי המג"א לומר שלפי המג"א אין תירוצו של התוספת שבת נכון לדינא ולכן צריך ליישב אחרת.</ref>).
| |
|
| |
| '''''◄''''' ביה"ל: באמת נכון רק להחמיר, ולכן שינה לשון השו"ע מדברי הטור<ref>ונראה מדבריו שהבין שאכן יש סתירה בדברי הטור, והשו"ע הכריע להקל בזה כמו שכתב הטור שם.</ref>.
| |
|
| |
| ☜ לדינא: מותר לכתחילה לשקעם בבניין (ואפילו אין צורך להחמיר לכתחילה) (משנ"ב בסעיף ג).
| |
| </blockquote>
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |