הרב מרדכי עבאדי (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 43: שורה 43:


==הנצחתו==
==הנצחתו==
על שמו ולכבוד תורתו וספרו מעין גנים הוקם כולל וישיבה בשם '''מעין גנים''' ב[[שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]] ברחוב [[הרב שלמה גולדמן מזוויעהל]] בראשות תלמידו המובהק של [[רבי בן ציון אבא שאול]] ומחבר הספר נופת צופים [[ר' מרדכי עבאדי]], אע"פ שהרב הנזכר אינו מצאצאיו הואיל ונקרא בשמו פתח לכבודו את הישיבה והכולל הנזכרים.
על שמו ולכבוד תורתו וספרו מעין גנים הוקם כולל וישיבה בשם '''מעין גנים''' על שם הפסוק (שיר השירים ד, טו): '''מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים''' בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֽוֹן
ב[[שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]] ברחוב [[הרב שלמה גולדמן מזוויעהל]] בראשות תלמידו המובהק של [[רבי בן ציון אבא שאול]] ומחבר הספר נופת צופים [[ר' מרדכי עבאדי]], אע"פ שהרב הנזכר אינו מצאצאיו הואיל ונקרא בשמו פתח לכבודו את הישיבה והכולל הנזכרים.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־14:20, 23 בדצמבר 2018

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב מרדכי עבאדי (1826, ה'תקפ"ו, חלב - 1884, כ"ז בסיוון ה'תרמ"ד, ביירות) היה דיין, מקובל ופייטן שפעל בסוריה, בטורקיה ובארץ ישראל. כיהן כרב קהילת קיליס. נודע כבקי בשירה, וחיבר פיוטים רבים שנכללו בשירת הבקשות.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1826 בחלב שבסוריה לרב יעקב, נצר למשפחת רבנים. בצעירותו התחנך ולמד אצל אביו ואצל סבו, הרב אברהם עבאדי. בהמשך למד אצל הרב משה סוויד, שהיה הרב הראשי המקומי בחלב.

שנים רבות כיהן כרב הקהילה היהודית בקיליס, שבדרום טורקיה. נודע בין השאר בחיבור פיוטים ופזמונים רבים כמו "אני אספר" (על ל"ט אבות מלאכות), "יודוך מלך", "יום זה שירו לאל", "מהללך ורוב גדלך" (על שבעת הרקיעים) "מי ימלל עזוז גבורות", "משמים שלום לעם", "מי לה' איתי עורך", "מקהלות עם", ועוד. שבעה מפזמוניו הכניס לקאנון[1] שירת הבקשות של יהודי חלב, והם והתקבלו בהמשך גם בעדה הבוכרית בירושלים.

עסק גם בחכמת הקבלה, ונודע כבקי בכל ענפי חכמת ישראל,

בשנות השלושים לחייו, עלה לירושלים יחד עם קבוצת רבנים מחלב, ובה הקימו ישיבות ומוסדות תורה שהשפיעו והנהיגו את הקהילות הספרדיות בשכונת הבוכרים.

הלך לעולמו ב-27 במאי 1884 בביירות, יש אומרים שהיה בדרך לירושלים, ונקבר בבית העלמין היהודי בביירות.

משפחתו

השאיר אחריו ארבעה ילדים: שאול. יעקב. אברהם, שבנו, הרב שאול מטלוב עבאדי, שימש כרבה של קהילת יהודי חלב בניו יורק[2]. ושרה (נפטרה בה'תרל"ה (1875) ונקברה בצפת), שהתחתנה עם הרב שלמה סוכרי (נפטר בי"ב בסיוון ה'תרמ"ו (1886 ונטמן בטבריה), שהיה אב בית הדין בדמשק לצד הרב יצחק אבולעפיה‏[3], ונולדו להם בת בשם רבקה, ובן, הרב יעקב סוכרי מרבני דמשק (חיבר את "ויקרא יעקב", דרשות על התורה (ליוורנו ה'תרל"ט, "ויורו משפטיך ליעקב", כלכתא ה'תרמ"ב, ועוד. בסוף ימיו עלה לארץ ונפטר בירושלים בה'תרס"ח)‏[4].

תלמידיו

חיבוריו

חיבר ספרי שו"ת, פירושים ודרשות, וכן פיוטים ופזמונים.

ספרות הלכתית

  • מעיין מים - ספר שו"ת, חידושים ודרשות ברוח הקבלה - מוקדש לבנו, משה
  • מעיין גנים - שו"ת, שני חלקים, ירושלים ה'תשי״ח
  • מעין חיים - דרשות בלשון הזוהר
  • חן מרדכי - סוגיות בתורת הקבלה, הודפס בספר ״דרכי חן״ של הרב אלתר נח הכהן מיכלנסקי, פשמיסל 1879
  • נעים זמירות - פירוש על תהילים
  • מליץ נעים
  • ויכוח נעים
  • אשרי הע"ם

פיוטים ופזמונים

  • קובץ מקרא קודש
  • דברי מרדכי - כולל פזמונים, חלב 1873

כמו כן נותרו עוד כתבי יד שלו שלא נדפסו.

הנצחתו

על שמו ולכבוד תורתו וספרו מעין גנים הוקם כולל וישיבה בשם מעין גנים על שם הפסוק (שיר השירים ד, טו): מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֽוֹן

בשכונת בית ישראל בירושלים ברחוב הרב שלמה גולדמן מזוויעהל בראשות תלמידו המובהק של רבי בן ציון אבא שאול ומחבר הספר נופת צופים ר' מרדכי עבאדי, אע"פ שהרב הנזכר אינו מצאצאיו הואיל ונקרא בשמו פתח לכבודו את הישיבה והכולל הנזכרים.

לקריאה נוספת

  • David Sutton, Shmuel Blitz -A Treasury of Sefardic Bedtime Stories, Shaarey Torah Educational Project, Mesora Publications, Brooklyn 2006
  • 1995 Amnon Shiloah Les Traditions Musicales juives, Maisonneuve @ Larose, Paris

קישורים חיצוניים

  1. january 2011 Mark Kligman A Song of Dawn:The Jerusalem Sephardic Bakkashot review, Asian Music
  2. חכם שאול מטלוב עבאדי
  3. חכם שלמה סוכרי באתר החכם היומי
  4. ראו באתר מורשת מכירות פומביות
  5. Brill Leiden Boston 2016 Jonathan Meir Kabbalistic Circles in Jerusalem הערה 50, עמוד 40