אקלים ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''אקלים ארץ ישראל''' נחשב לאקלים נוח, בקנה מידה בינלאומי. האקלים מושפע מהעובדה כי הארץ שוכנת לחופו של הי...) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
בין שני האזורים האלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה (200-400 מילימטרים גשם בשנה). | בין שני האזורים האלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה (200-400 מילימטרים גשם בשנה). | ||
קטגוריה: גאוגרפיה של ארץ ישראל | [[קטגוריה: גאוגרפיה של ארץ ישראל]] |
גרסה אחרונה מ־01:12, 4 בדצמבר 2008
|
אקלים ארץ ישראל נחשב לאקלים נוח, בקנה מידה בינלאומי. האקלים מושפע מהעובדה כי הארץ שוכנת לחופו של הים התיכון, עובדה הגורמת ליצירת משב רוחות ויצירת משקעים. ומזג האוויר השורר בה מכונה "אקלים ים תיכוני" בדומה שאר הארצות השוכנות לחופי הים התיכון. ארץ ישראל שוכנת באזור קווי רוחב, הכלולים באזור הממוזג, והדבר משפיע על עצמת קרני השמש ועל התפלגות עונות השנה. ארץ ישראל מאופיינת בקיץ חם ויבש וחורף קר וגשום. עונות המעבר: סתיו ואביב הן קצרות ואין הן באות לידי ביטוי כמו בארצות אירופה.
קיימים הבדלים קלים במזג האויר בחבלי ארץ ישראל: הר החרמון, הרי הגליל, הרי יהודה והרי הנגב המרכזי קרים יותר ובחורף הטמפרטורות יורדות מתחת לאפס ויורדים שלגים. במקומות אלה הקיץ חם, אך יבש, לעומת הלחות בשפלת החוף. בספר המדבר של ארץ ישראל היא בקעת הירדן הדרומית, מדבר יהודה, הרי חברון והנגב האקלים נוטה להיות יבשתי, שכן הוא מושפע פחות מהקרבה לים התיכון. אפיוני ספר המדבר הוא מיעוט המשקעים, הטמפרטורות בקיץ ובחורף יותר קיצוניות. אקלים יבשתי במיחוד יותר שורר בעבר הירדן המרוחקת מהים התיכון והקרובה למדבריות.
התקופות במקורות[עריכה]
אקלים הארץ בא לידי ביטוי בקביעת התקופות הן המכונות בימינו עונות השנה. בשנת החמה ארבעה חלקים: תקופת תשרי, טבת, ניסן ותמוז. על אורך התקופות נאמר בתלמוד בבלי מסכת עירובין :
"ואין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה " (נ"ו א').
ועל האמנות בחישוב התקופות והמזלות כתוב במסכת שבת:
"א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר (דברים ד') ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות" (ע"ה, א')
הרמב"ם בהלכות קידוש החודש קובע :
"תקופת ניסן, היא השעה והחלק שתיכנס בו השמש לתחילת מזל טלה; ותקופת תמוז, היות השמש בראש מזל סרטן; ותקופת תשרי, היות השמש בראש מזל מאזניים; ותקופת טבת, היות השמש בראש מזל גדי. ( פרק ט', ג')
משקעים ואזורי אקלים בישראל[עריכה]
באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית מוצגת מפה המציגה את המשקעים ואזורי האקלים בישראל:
ההבדל בין אזורי האקלים העיקריים בישראל בולט מאוד:
האזור הים תיכוני הוא גשום (400-1,200 מילימטרים גשם בשנה), בנגב ובמדבר יהודה, שהאקלים השורר בהם הוא מדברי, המשקעים מעטים מאוד (פחות מ-200 מילימטרים גשם בשנה). בין שני האזורים האלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה (200-400 מילימטרים גשם בשנה).