הרב שאול אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|חסידות=[[חסידות גור]] | |חסידות=[[חסידות גור]] | ||
|מקום מגורים=ירושלים | |מקום מגורים=ירושלים | ||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות=ירושלים | ||
|מספר בשושלת= | |מספר בשושלת= | ||
|הקודם= | |הקודם= | ||
|הבא= | |הבא= | ||
|תחילת כהונה= | |תחילת כהונה=שמחת תורה תש"פ | ||
|סיום כהונה= | |סיום כהונה= | ||
|רבותיו=הרב דב לנדו | |רבותיו=הרב דב לנדו | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
|חיבוריו=* ילקוט שיעורים | |חיבוריו=* ילקוט שיעורים | ||
* עברא דדשא | * עברא דדשא | ||
* נמלכין בסנהדרין | |||
* לצדדין קתני | * לצדדין קתני | ||
* אגרות | * אגרות תורה | ||
|אב=[[רבי פנחס מנחם אלתר]] | |אב=[[רבי פנחס מנחם אלתר]] | ||
|אם=ציפורה אלתר | |אם=ציפורה אלתר | ||
| שורה 33: | שורה 34: | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
הרב '''שאול אלתר''' (ז' תמוז ה'תשי"ז,1957) הוא | הרב '''שאול אלתר''' (ז' תמוז ה'תשי"ז,1957) הוא מנהיג קהילת פני מנחם, וחבר נשיאות [[ועד הישיבות]] וחבר נשיאות [[מפעל הש"ס]], שימש בעבר כראש ישיבת שפת אמת, ומכונה עד היום בתואר 'ראש הישיבה'. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
הרב שאול אלתר נולד ב[[ירושלים]] בשנת תשי"ז (1957), ל[[רבי פנחס מנחם אלתר]] בעל ה"פני מנחם", ולציפורה בת הרב אברהם מרדכי אלתר. בן הרב משה בצלאל אחיו של בעל ה[[אמרי אמת]] בחודש סיוון תשל"ז נישא לנעמי, בת חיים דב רובינשטיין מחיפה. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים בחיפה, שם כיהן כר"מ בישיבת אור שמחה. במקביל העביר שיעורים עיוניים בישיבת "בית ישראל" באשדוד. לאחר פטירת דודו, האדמו"ר [[רבי שמחה בונים אלתר]], עבר להתגורר בירושלים בהוראת אביו. בתמוז תשנ"ג מינה אותו אביו לעמוד בראש ישיבת שפת אמת. עד שנת תשס"ג העביר שיעורים יומיים ושיעורים כלליים בישיבה. לאחר ששונתה שיטת הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות", מסר שיעורים בישיבת פוניבז' תקופה קצרה. דרך לימודו היא באופן חלקי בדרכו של ה[[חזון איש]]. בשנת תשע"ו נסגרה הישיבה שבראשה עמד | הרב שאול אלתר נולד ב[[ירושלים]] בשנת תשי"ז (1957), ל[[רבי פנחס מנחם אלתר]] בעל ה"פני מנחם", ולציפורה בת הרב אברהם מרדכי אלתר. בן הרב משה בצלאל אחיו של בעל ה[[אמרי אמת]]. בחודש סיוון תשל"ז נישא לנעמי, בת ר' חיים דב רובינשטיין מחיפה. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים בחיפה, שם כיהן כר"מ בישיבת אור שמחה. במקביל העביר שיעורים עיוניים בישיבת "בית ישראל" באשדוד. לאחר פטירת דודו, האדמו"ר [[רבי שמחה בונים אלתר]], עבר להתגורר בירושלים בהוראת אביו. | ||
בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל האדמו"ר הנוכחי לבית גור שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות". הרב אלתר מתח על המהלך ביקורת אידאולוגית - דבר הנחשב לתקדימי בחסידות גור, אשר ההתבטלות אל האדמו"ר וקבלת הוראותיו ללא עוררין היא מן המאפיינים הבולטים שלה. | בתמוז תשנ"ג מינה אותו אביו לעמוד בראש ישיבת שפת אמת. עד שנת תשס"ג העביר שיעורים יומיים ושיעורים כלליים בישיבה. לאחר ששונתה שיטת הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות", מסר שיעורים בישיבת פוניבז' תקופה קצרה. דרך לימודו היא באופן חלקי בדרכו של ה[[חזון איש]]. בשנת תשע"ו נסגרה הישיבה שבראשה עמד. | ||
בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל האדמו"ר הנוכחי לבית גור שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות". הרב אלתר מתח על המהלך ביקורת אידאולוגית - דבר הנחשב לתקדימי בחסידות גור, אשר ההתבטלות אל האדמו"ר וקבלת הוראותיו ללא עוררין היא מן המאפיינים הבולטים שלה. | |||
== קהילת פני מנחם == | |||
בחג שמחת תורה שנת תש"פ, פרש מחסידות גור יחד עם מאות חסידים, והקים קהילה עצמאית, בשם 'פני מנחם'. | |||
חסידיו ותלמידיו הקימו מוסדות תורה, בהם בתי כנסת, כוללים, תלמודי תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. | |||
הרב שאול אלתר מוסר שיעור כללי בעיון, פעם בשבועיים בישיבה קטנה ובישיבה גדולה. ובשבתות ובחגים הוא עורך 'טיש' בבית מדרשו. | |||
מלבד בית המדרש המרכזי של הקהילה ברחוב יוסף זיו בירושלים, קיימים בארץ ישראל ובחוץ לארץ בתי כנסת ('שטיבל'ך' בעגה החסידית) נוספים העומדים בנשיאותו: | |||
שלושה בבית שמש, שניים בבני ברק, אחד בחיפה, ואחד באשדוד. ששה בבורו פארק, וכן בלייקווד, ובסטטן איילנד. ובלונדון. | |||
מוסדות התורה והחסד העומדים בנשיאותו: | |||
* כוללי אברכים בירושלים, בית שמש, אשדוד, בני ברק, וחיפה, ובבורו פארק. | |||
* ישיבה גדולה "פני מנחם" בירושלים, בראשות הישיבה עומד [[הרב מנחם מנדל שפרן]]. | |||
* ישיבה קטנה "נר ישראל" בירושלים, בראשות הישיבה עומד אחיו [[הרב דניאל חיים אלתר]]. | |||
* תלמוד תורה "פני מנחם" בית טיטלבוים, בירושלים. | |||
* תלמוד תורה כלל חסידי "חשקת התורה" בבית שמש. | |||
* ישיבת "יגדיל תורה" דחסידי גור בבורו פארק. | |||
* ישיבה לצעירים בבורו פארק. | |||
* בית חינוך לבנות "בית יעקב בנות פעריל" בבורו פארק. | |||
* מפעל החסד "יד יעקב" ע"ש רבי יעקב מנדלסון, לרווחה וחסד בארץ ובעולם. | |||
* קופת צדקה "עין טובה". | |||
* קופת גמ"ח "עזר נישואין". | |||
* מכון "עברא דדשא", המוציא לאור גיליון שבועי בשם 'שיחות רבינו ראש הישיבה', ועלון תורני שבועי ממשנתו "'''בנאות דשא'''" המופץ בישראל ובעולם, וירחון תורני "שמעתתא דמר". | |||
* מערכת "'''דבר אמת'''", המפיקה גיליון שבועי דיגיטלי הכולל שיעורים ושיחות ותכנים תורניים מבית מדרשו של הרב שאול אלתר, ופעמיים בשנה מפיקה מגזין "'''בני היכלא'''", ומגזין לנוער "פני הצאן". | |||
* מכון "עלי דשא", המוציא לאור עלון תורני שבועי פופולרי באנגלית ''''עלי דשא'''', וחוברות וספרים ממשנתו על החגים ומועדי ישראל באנגלית, המופצים ברחבי ארצות הברית. | |||
* מערכת "'''גחלי אש'''", קו תוכן טלפוני 'גחלי אש' המכיל את שיעורי, דרשות, ושיחות הרב שאול אלתר. | |||
* מערכת "'''ליבנו בתורתו'''" בניהולו של ר' עקיבא גרינצייג, המפעילה מיזם תורני שבו לומדים 'עמוד יומי' במסכתות נבחרות, באמצעות קו תוכן טלפוני 'היא שיחתי' שבו הרב שאול אלתר מוסר כל בוקר שיעור בעמוד היומי. והלומדים מגיבים בהערות, שאלות ותשובות. תמצית ותקציר מתוכן הקו יוצא לאור מידי שבוע בעלון 'שיח הקהילה'. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
* ''' | * '''קונטרס מראי מקומות וציונים''', על מסכתות כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות. (יצא במספר מהדורות, מהדורה אחרונה בתשע"ה). | ||
* '''ילקוט שיעורים''' | * '''ילקוט שיעורים''', קידושין - פרק האשה נקנית (תשנ"ג); בבא קמא - פרק ארבעה אבות (תשנ"ו); סוגיות (תשע"ח). | ||
* '''עברא דדשא''': דרשות, שני כרכים | * '''נמלכין בסנהדרין''', שיעורים והערות על מסכת סנהדרין, ירושלים תשפ"ה. | ||
* '''לצדדין קתני''' | * '''עברא דדשא''': דרשות ונאומים מלפני ההנהגה, שני כרכים, ירושלים תשע"ב-תשע"ד. | ||
* '''אגרות תורה''', | * '''עברא דדשא''', שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תש"פ-תשפ"א, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ב. | ||
* '''עברא דדשא''', שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תשפ"ב-תשפ"ד, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ה. | |||
* '''עברא דדשא''', על ירח האיתנים, חנוכה, שבט אדר, פסח, שבועות. | |||
* '''לצדדין קתני''', הערות והארות מגיליונות ספריו, ירושלים תשע"ה. | |||
* '''אגרות תורה''', ה' כרכים, ירושלים, תשס"ד-תשפ"א. | |||
* '''נשאו דשאים''', טללי עצה, ומכתבי מוסר וחסידות, ירושלים תשפ"ה. | |||
* '''שאל אביך''', פנינים על הגדה של פסח, ירושלים תשפ"ג. | |||
* '''כזיתא דפיסחא''', שיחות ומאמרים על הגדה של פסח, ירושלים תשפ"ה. | |||
גרסה אחרונה מ־16:24, 26 במאי 2026
|
|
| רבי שאול אלתר | |
|---|---|
| תאריך לידה | ז' תמוז תשי"ז |
| מקום פעילות | ירושלים |
| נושאים שבהם עסק | חינוך,הוראה. |
| רבותיו | הרב דב לנדו |
| אב | רבי פנחס מנחם אלתר |
הרב שאול אלתר (ז' תמוז ה'תשי"ז,1957) הוא מנהיג קהילת פני מנחם, וחבר נשיאות ועד הישיבות וחבר נשיאות מפעל הש"ס, שימש בעבר כראש ישיבת שפת אמת, ומכונה עד היום בתואר 'ראש הישיבה'.
תולדות חייו[עריכה]
הרב שאול אלתר נולד בירושלים בשנת תשי"ז (1957), לרבי פנחס מנחם אלתר בעל ה"פני מנחם", ולציפורה בת הרב אברהם מרדכי אלתר. בן הרב משה בצלאל אחיו של בעל האמרי אמת. בחודש סיוון תשל"ז נישא לנעמי, בת ר' חיים דב רובינשטיין מחיפה. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים בחיפה, שם כיהן כר"מ בישיבת אור שמחה. במקביל העביר שיעורים עיוניים בישיבת "בית ישראל" באשדוד. לאחר פטירת דודו, האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, עבר להתגורר בירושלים בהוראת אביו. בתמוז תשנ"ג מינה אותו אביו לעמוד בראש ישיבת שפת אמת. עד שנת תשס"ג העביר שיעורים יומיים ושיעורים כלליים בישיבה. לאחר ששונתה שיטת הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות", מסר שיעורים בישיבת פוניבז' תקופה קצרה. דרך לימודו היא באופן חלקי בדרכו של החזון איש. בשנת תשע"ו נסגרה הישיבה שבראשה עמד. בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל האדמו"ר הנוכחי לבית גור שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מ"עיון" ל"בקיאות". הרב אלתר מתח על המהלך ביקורת אידאולוגית - דבר הנחשב לתקדימי בחסידות גור, אשר ההתבטלות אל האדמו"ר וקבלת הוראותיו ללא עוררין היא מן המאפיינים הבולטים שלה.
קהילת פני מנחם[עריכה]
בחג שמחת תורה שנת תש"פ, פרש מחסידות גור יחד עם מאות חסידים, והקים קהילה עצמאית, בשם 'פני מנחם'. חסידיו ותלמידיו הקימו מוסדות תורה, בהם בתי כנסת, כוללים, תלמודי תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. הרב שאול אלתר מוסר שיעור כללי בעיון, פעם בשבועיים בישיבה קטנה ובישיבה גדולה. ובשבתות ובחגים הוא עורך 'טיש' בבית מדרשו.
מלבד בית המדרש המרכזי של הקהילה ברחוב יוסף זיו בירושלים, קיימים בארץ ישראל ובחוץ לארץ בתי כנסת ('שטיבל'ך' בעגה החסידית) נוספים העומדים בנשיאותו: שלושה בבית שמש, שניים בבני ברק, אחד בחיפה, ואחד באשדוד. ששה בבורו פארק, וכן בלייקווד, ובסטטן איילנד. ובלונדון.
מוסדות התורה והחסד העומדים בנשיאותו:
- כוללי אברכים בירושלים, בית שמש, אשדוד, בני ברק, וחיפה, ובבורו פארק.
- ישיבה גדולה "פני מנחם" בירושלים, בראשות הישיבה עומד הרב מנחם מנדל שפרן.
- ישיבה קטנה "נר ישראל" בירושלים, בראשות הישיבה עומד אחיו הרב דניאל חיים אלתר.
- תלמוד תורה "פני מנחם" בית טיטלבוים, בירושלים.
- תלמוד תורה כלל חסידי "חשקת התורה" בבית שמש.
- ישיבת "יגדיל תורה" דחסידי גור בבורו פארק.
- ישיבה לצעירים בבורו פארק.
- בית חינוך לבנות "בית יעקב בנות פעריל" בבורו פארק.
- מפעל החסד "יד יעקב" ע"ש רבי יעקב מנדלסון, לרווחה וחסד בארץ ובעולם.
- קופת צדקה "עין טובה".
- קופת גמ"ח "עזר נישואין".
- מכון "עברא דדשא", המוציא לאור גיליון שבועי בשם 'שיחות רבינו ראש הישיבה', ועלון תורני שבועי ממשנתו "בנאות דשא" המופץ בישראל ובעולם, וירחון תורני "שמעתתא דמר".
- מערכת "דבר אמת", המפיקה גיליון שבועי דיגיטלי הכולל שיעורים ושיחות ותכנים תורניים מבית מדרשו של הרב שאול אלתר, ופעמיים בשנה מפיקה מגזין "בני היכלא", ומגזין לנוער "פני הצאן".
- מכון "עלי דשא", המוציא לאור עלון תורני שבועי פופולרי באנגלית 'עלי דשא', וחוברות וספרים ממשנתו על החגים ומועדי ישראל באנגלית, המופצים ברחבי ארצות הברית.
- מערכת "גחלי אש", קו תוכן טלפוני 'גחלי אש' המכיל את שיעורי, דרשות, ושיחות הרב שאול אלתר.
- מערכת "ליבנו בתורתו" בניהולו של ר' עקיבא גרינצייג, המפעילה מיזם תורני שבו לומדים 'עמוד יומי' במסכתות נבחרות, באמצעות קו תוכן טלפוני 'היא שיחתי' שבו הרב שאול אלתר מוסר כל בוקר שיעור בעמוד היומי. והלומדים מגיבים בהערות, שאלות ותשובות. תמצית ותקציר מתוכן הקו יוצא לאור מידי שבוע בעלון 'שיח הקהילה'.
ספריו[עריכה]
- קונטרס מראי מקומות וציונים, על מסכתות כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות. (יצא במספר מהדורות, מהדורה אחרונה בתשע"ה).
- ילקוט שיעורים, קידושין - פרק האשה נקנית (תשנ"ג); בבא קמא - פרק ארבעה אבות (תשנ"ו); סוגיות (תשע"ח).
- נמלכין בסנהדרין, שיעורים והערות על מסכת סנהדרין, ירושלים תשפ"ה.
- עברא דדשא: דרשות ונאומים מלפני ההנהגה, שני כרכים, ירושלים תשע"ב-תשע"ד.
- עברא דדשא, שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תש"פ-תשפ"א, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ב.
- עברא דדשא, שיחות ואמרים שנאמרו בין השנים תשפ"ב-תשפ"ד, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ה.
- עברא דדשא, על ירח האיתנים, חנוכה, שבט אדר, פסח, שבועות.
- לצדדין קתני, הערות והארות מגיליונות ספריו, ירושלים תשע"ה.
- אגרות תורה, ה' כרכים, ירושלים, תשס"ד-תשפ"א.
- נשאו דשאים, טללי עצה, ומכתבי מוסר וחסידות, ירושלים תשפ"ה.
- שאל אביך, פנינים על הגדה של פסח, ירושלים תשפ"ג.
- כזיתא דפיסחא, שיחות ומאמרים על הגדה של פסח, ירושלים תשפ"ה.