משוח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=כהן גדול|אחר=קלף המשוח|עע=[[משוח (קלף)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=קלף המשוח בנוזל מיוחד על הצד המיועד לכתיבת הפרשיות|אחר=שמן המשחה למשיחת המשכן והכוהנים|עע=[[שמן המשחה במשכן]]}}
קלף המשוח בנוזל מיוחד על הצד המיועד לכתיבת הפרשיות, בניגוד לקלף טיבעי שאין עליו שום משיחה והכתיבה נעשית ישירות על הקלף הטבעי.על פניו של הקלף, בצד המיועד לכתיבה, מושחים שכבה נוזלית המכילה - בדרך כלל - סיד וקלף מותך, השכבה מתקשה ויוצרת על פני הקלף משטח חלק המאפשר כתיבה מהירה.בספרי הפוסקים מצוי דיון הלכתי אם המשיחה אינה מהווה חציצה בין הקלף לדיו. גם הפוסקים המכשירים מתנים את הכשרות בכך שהמשיחה תהיה דקה מאוד ושהדיו יחדור דרך המשיחה ויספג בקלף עצמו. אם הדיו אינו חודר דרך המשיחה ומגיע לקלף, האותיות אינן כתובות כלל על הקלף והכתב פסול<ref> וכך כותב מרן החתם סופר (בהגהה בלשכת הסופר ב', י"ד): "כיון שהטיחה שטחין על הקלף מפסיקה בין הדיו לקלף ולא נכתב ספר תורה על הקלף אלא על הטיחה, וידוע כשגורדין את הטיחה לא נשאר שום רושם כתיבה על הקלף, נמצא ספר תורה נכתב על דבר אחר שלא על הקלף, אטו אם ידבק נייר על הקלף ויכתוב עליו יוכשר? ומה לי נייר או טיחה?". כלומר, כאשר הדיו נכתב על הקלף המשוח ואינו חודר לקלף, נחשב הדבר כאילו כתב על נייר המודבק לקלף ולא על הקלף עצמו והכתב נפסל.</ref>.הבעיה המעשית הקשה ביותר של הקלף המשוח היא שרבות בו מאוד האותיות הנפסקות. הדיו מתפורר ונוצר הפסק באותיות. שכיח למצוא גם אותיות שנמחקו לגמרי. הסיבה להתפוררות הדיו היא, משום שהקלף הוא גמיש. הוא מתקפל וחוזר ומתיישר בקלות מרובה. שכבת הסיד המשוחה על הקלף היא קשיחה. קיפול הקלף או גלילתו {{מקור|לשם הכנסתו לנרתיק המזוזה או לבתי התפילין|כן}} יוצרים סדקים בסיד ועמו נסדק גם הדיו. עם ריבוי הסדקים מתפוררת שכבת הסיד ועמה מתפורר הדיו.לשימוש בקלף משוח קיימת השלכה חמורה נוספת: המשתמש בקלף משוח, עלול לגרום למחיקת שמות קדושים עקב קיפול הקלף, ולעבור על איסור: "לא תעשון כן לה' אלקיכם".


==הערות שוליים==
<references />


 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
כהן גדול שנמשח בשמן המשחה.
[[קטגוריה:סת"ם]]
 
 
 
בימי בית ראשון היה הכהן הגדול נמשח בשעת מינויו בשמן המשחה. מימי המלך יאשיהו ואילך ובזמן בית שני לא היה שמן המשחה, כי נגנז על ידי יאשיהו, ולכן היה הכהן הגדול מתחנך בלבישת שמונה בגדים, ארבעה בגדים יותר מכהן הדיוט.
 
 
 
 
 
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־12:50, 5 בספטמבר 2012

ערך זה עוסק בקלף המשוח בנוזל מיוחד על הצד המיועד לכתיבת הפרשיות. אם התכוונתם לשמן המשחה למשיחת המשכן והכוהנים, עיינו בערך שמן המשחה במשכן.

קלף המשוח בנוזל מיוחד על הצד המיועד לכתיבת הפרשיות, בניגוד לקלף טיבעי שאין עליו שום משיחה והכתיבה נעשית ישירות על הקלף הטבעי.על פניו של הקלף, בצד המיועד לכתיבה, מושחים שכבה נוזלית המכילה - בדרך כלל - סיד וקלף מותך, השכבה מתקשה ויוצרת על פני הקלף משטח חלק המאפשר כתיבה מהירה.בספרי הפוסקים מצוי דיון הלכתי אם המשיחה אינה מהווה חציצה בין הקלף לדיו. גם הפוסקים המכשירים מתנים את הכשרות בכך שהמשיחה תהיה דקה מאוד ושהדיו יחדור דרך המשיחה ויספג בקלף עצמו. אם הדיו אינו חודר דרך המשיחה ומגיע לקלף, האותיות אינן כתובות כלל על הקלף והכתב פסול[1].הבעיה המעשית הקשה ביותר של הקלף המשוח היא שרבות בו מאוד האותיות הנפסקות. הדיו מתפורר ונוצר הפסק באותיות. שכיח למצוא גם אותיות שנמחקו לגמרי. הסיבה להתפוררות הדיו היא, משום שהקלף הוא גמיש. הוא מתקפל וחוזר ומתיישר בקלות מרובה. שכבת הסיד המשוחה על הקלף היא קשיחה. קיפול הקלף או גלילתו (לשם הכנסתו לנרתיק המזוזה או לבתי התפילין) יוצרים סדקים בסיד ועמו נסדק גם הדיו. עם ריבוי הסדקים מתפוררת שכבת הסיד ועמה מתפורר הדיו.לשימוש בקלף משוח קיימת השלכה חמורה נוספת: המשתמש בקלף משוח, עלול לגרום למחיקת שמות קדושים עקב קיפול הקלף, ולעבור על איסור: "לא תעשון כן לה' אלקיכם".

הערות שוליים[עריכה]

  1. וכך כותב מרן החתם סופר (בהגהה בלשכת הסופר ב', י"ד): "כיון שהטיחה שטחין על הקלף מפסיקה בין הדיו לקלף ולא נכתב ספר תורה על הקלף אלא על הטיחה, וידוע כשגורדין את הטיחה לא נשאר שום רושם כתיבה על הקלף, נמצא ספר תורה נכתב על דבר אחר שלא על הקלף, אטו אם ידבק נייר על הקלף ויכתוב עליו יוכשר? ומה לי נייר או טיחה?". כלומר, כאשר הדיו נכתב על הקלף המשוח ואינו חודר לקלף, נחשב הדבר כאילו כתב על נייר המודבק לקלף ולא על הקלף עצמו והכתב נפסל.