ריה"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הפיכת הדף לדף הפניה לערך רבי יהודה הלוי)
 
שורה 1: שורה 1:
רבי יהודה בן שמואל הלוי, מגדולי משוררי "תור הזהב שבספרד, ומחבר הספר ה"כוזרי".
#הפניה [[רבי יהודה הלוי]]
 
 
== תולדותיו ==
 
נולד בשנת ד"א תת"ל (1070) בעיר טודילה שבספרד. נפטר בשנת ד"א תתק"א (1141).
 
 
== רבותיו ==
 
למד מה[[ר"י מיגאש]] ו[[ראב"ע]] ויתכן שגם אצל ה[[רי"ף]] - עליו חיבר קינה גדולה בפטירתו.
 
ריה"ל היה גם בלשן גדול, ופירושים שלו מצוטטים באבן עזרא ([[ראב"ע]]) וב[[רמב"ן]] על ה[[תורה]].
 
== משורר ==
 
הוא מגדולי משוררי ספרד של תור הזהב, שכתב שירים רבים שנכנסו לסדרי הבקשות, הפיוטים, הסליחות וכל חלקי ה[[תפילה]] וזמירות ה[[שבת]]. רבים משיריו חתומים באקרוסטיכון של "י'ה'ו'ד'ה'".
 
משיריו המפורסמים: "יום שבתון" (יונה מצאה), י-ה שמע אביונך, "יום ליבשה", "ציון הלא תשאלי", "ליבי במזרח".
 
וכך כותב עליו ה[[חיד"א]] ב"שם הגדולים": "משורר עצום והיה אומר שירותיו נכח פני ה' בדבקות גמור. וחיבר ספר משירות ותשבחות נמרצות והלצות ומליצות".
 
שירים רבים של ריה"ל מבטאים ערגה וכיסופים לעלות לארץ ישראל.
 
 
== הכמיהה לארץ ישראל ==
 
מלבד שירי ריה"ל המבטאים את הכיסופים לעלייה לארץ, והפרקים ב"כוזרי" בהם הוא מדגיש את השקפתו על קדושת הארץ, ריה"ל עצמו עלה בסוף ימיו לארץ.
 
לפי האגדה הגיע ריה"ל עד [[הכותל המערבי]] והשתטח עליו, לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", ושם הוא נדרש בידי פרש ערבי.
 
 
== ספר הכוזרי ==
 
ספר ה"כוזרי" שחיבר ריה"ל הוא ספר בסיסי במחשבת ישראל, הבנוי בצורת דו-שיח בין "מלך כוזר לחבר". שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל בע"ז הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, נוצרי, מוסלמי ויהודי לויכוח דת, שבספופ קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר וממלכתו הפכה לממלכה יהודית.
 
בספר הכוזרי מוכיח ריה"ל את האמונה ע"פ המסורת מ[[יציאת מצרים]] (ולא מ[[בריאת העולם]]), שכן לא יתכן שעם שלם טועה.
 
ה"כוזרי" מדגיש רבות את "העניין האלוקי", המייחד את עם ישראל מיתר העמים, ששיאו הוא בכח הנבואה היכולה להגיע רק ב[[ארץ ישראל]], שהיא המקום הטבעי לעם ישראל, שבו הוא יכול לגדול ולהתפתח במעלה רוחנית כראוי (ע"פ משל הכרם).
 
ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם היניהם הוא תרגומו של ר' יהודה [[אבן תיבון]].
 
ה[[גר"א]] אמר עליו שהספר 'קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו'.
 
[[קטגוריה: ראשונים]]
[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]--[[משתמש:א"י|א"י]] 15:22, כ"ו בטבת ה'תשס"ט (IST)

גרסה אחרונה מ־11:04, 27 בפברואר 2009