רבי מנחם מנדל הגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
לא ק' ולא ט' |
||
| (12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | {{אדמו"ר | ||
|שם= | |שם= מנחם מנדל הגר מויז'ניץ | ||
|תואר= | |תואר= | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|חיבורו העיקרי= | |חיבורו העיקרי= ובו תדבק | ||
|תאריך לידה=ה' | |תאריך לידה=ה' [[כסלו]] התשי"ח | ||
|מקום לידה=[[בני ברק]] | |מקום לידה=[[בני ברק]] | ||
|תאריך פטירה= | |תאריך פטירה= | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|סיבת הפטירה= | |סיבת הפטירה= | ||
|מקום קבורה= | |מקום קבורה= | ||
|חסידות= [[ | |חסידות= [[מרכז חסידי ויזניץ]] | ||
|מקום מגורים= | |מקום מגורים=שיכון ויזניץ | ||
|מקום פעילות=בני ברק | |מקום פעילות=בני ברק | ||
|מספר בשושלת= | |מספר בשושלת= 8 | ||
|הקודם=[[רבי משה יהושע הגר]] | |הקודם=[[רבי משה יהושע הגר]] | ||
|הבא= | |הבא= | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
|סיום כהונה= | |סיום כהונה= | ||
|רבותיו=[[רבי חיים מאיר הגר]], [[רבי משה יהושע הגר]] | |רבותיו=[[רבי חיים מאיר הגר]], [[רבי משה יהושע הגר]] | ||
|נושאים בהם עסק= | |נושאים בהם עסק= ביטול, התקשרות והתבטלות. | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו= אין חיבורים אבל חסידיו מוציאים לאור את דבריו בספרים הנקראים ובו תדבק | ||
|אב=[[רבי משה יהושע הגר]] | |אב=[[רבי משה יהושע הגר]] | ||
|אם=לאה אסתר לבית פנט | |אם=לאה אסתר לבית פנט | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
מנחם מנדל הגר הוא האדמו"ר הנוכחי מויז'ניץ, השמיני במספר, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. | |||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
נולד כבן זקונים ל[[רבי משה יהושע הגר]]. למד במוסדות החינוך של [[חסידות ויז'ניץ]] בבני ברק. כשנה לאחר גיל [[בר מצווה]] עבר להתחנך בישיבת [[חסידות סקווירא|סקוור]]. | נולד כבן זקונים ל[[רבי משה יהושע הגר]]. למד במוסדות החינוך של [[חסידות ויז'ניץ]] בבני ברק. כשנה לאחר גיל [[בר מצווה]] עבר להתחנך בישיבת [[חסידות סקווירא|סקוור]]. | ||
נישא למרים, בתו של הרב [[אברהם דוד הורביץ]], שכיהן בתפקיד [[אב"ד]] שטרסבורג שבצרפת, ובערוב ימיו כחבר בבד"צ [[העדה החרדית]] בירושלים. | נישא למרים, בתו של הרב [[אברהם דוד הורביץ]], שכיהן בתפקיד [[אב"ד]] שטרסבורג שבצרפת, ובערוב ימיו כחבר בבד"צ [[העדה החרדית]] בירושלים ורב ביהמ"ד זופניק הידוע בירושלים. | ||
לאחר נישואיו מונה לכהן כ[[רב]]. הוסמך להוראה בידי הרב [[יצחק יעקב וייס]] והרב [[משה הלברשטאם]]. | לאחר נישואיו מונה לכהן כ[[רב]]. הוסמך להוראה בידי הרב [[יצחק יעקב וייס]] והרב [[משה הלברשטאם]]. | ||
| שורה 37: | שורה 40: | ||
ב[[י' בסיוון]] [[ה'תש"ן]], במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר [[השואה]], הכתירו אביו באירוע מיוחד כרב ו[[אב"ד]] של [[קריית ויז'ניץ]] בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו "קונסס" - מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות. | ב[[י' בסיוון]] [[ה'תש"ן]], במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר [[השואה]], הכתירו אביו באירוע מיוחד כרב ו[[אב"ד]] של [[קריית ויז'ניץ]] בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו "קונסס" - מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות. | ||
בתשרי [[ה'תשס"ב]] השיב האב את אחיו [[רבי ישראל הגר|רבי ישראל]] למעמדו המרכזי בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק נכבד התקבץ סביב רבי מנחם מנדל שהקים [[חבורה חסידית|חבורות]] לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ". | בתשרי [[ה'תשס"ב]] השיב האב את אחיו [[רבי ישראל הגר|רבי ישראל]] למעמדו המרכזי בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק נכבד התקבץ סביב רבי מנחם מנדל, שהקים [[חבורה חסידית|חבורות]] לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ". | ||
ב[[ה'תשס"ד|תשס" | ב[[ה'תשס"ד|תשס"ו]] החל לערוך "[[זיץ|באטע'ס]]" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ, בשבתות שאביו לא ערך בהן [[טיש]]. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. בהמשך פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, מונטריאול, בורו פארק מונסי, וליקווד. | ||
לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו. מוסדותיו מכונים "מרכז חסידי ויז'ניץ". | לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו. מוסדותיו מכונים "מרכז חסידי ויז'ניץ". | ||
בשבט תשע"ג צורף ל[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. | בשבט תשע"ג צורף ל[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. | ||
"שיטת השוואנצונעס" (או שוואנצנות) היא גישה חינוכית-חסידית שהוביל האדמו"ר מויז'ניץ (מרכז), רבי מנחם מנדל הגר, המדגישה התבטלות מוחלטת לאדמו"ר, ציות ללא עוררין, והתנתקות מהשפעות חיצוניות. השיטה שואפת ליצור חסידים "קנאים" ("שוואנצונעס") המוכנים להקריב נוחות אישית, משפחתית ואף כלכלית עבור דבקות בדרך החסידות. | |||
עקרונות השיטה: | |||
התבטלות מוחלטת ("שוואנץ"): החסיד כ"זנב" (שוואנץ ביידיש) לאדמו"ר, ללא דעה עצמאית. | |||
הפרדה ומגבלות: איסור על עיסוק בעניינים שאינם רוחניים, צמצום קשר עם העולם החיצוני, ועידוד התבדלות. | |||
התלהבות וריקוד: הנהגת השיטה מלווה בשירים וריקודים חסידיים המבטאים דבקות וחיזוק הדרך. | |||
התנגדות ל"באטשים": כינוי לחסידים פתוחים יותר או כאלו המטילים ספק בדרכו המוחלטת של הרבי. | |||
השיטה זכתה לחיזוקים אינטנסיביים מצד האדמו"ר, במיוחד סביב אירועים חברתיים וחינוכיים, תוך דגש על שייכות בלעדית לחצר ויז'ניץ-מרכז. | |||
וראה עוד אודותיו באריכות בפורום אוצר החמה ב"תנא לפני 200 שנה" | |||
==ילדיו== | ==ילדיו== | ||
* מחלה, נשואה לרב יואל משה מרדכי כ"ץ, בן הרב [[אשר אנשיל כ"ץ]], האדמו"ר מ[[קהילת וויען|וויען]] | * מחלה, נשואה לרב יואל משה מרדכי כ"ץ, בן הרב [[אשר אנשיל כ"ץ]], האדמו"ר מ[[קהילת וויען|וויען]] | ||
* הרב חיים מאיר, חתן רבי נפתלי צבי וייס, אדמו"ר מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת וייס|ספינקא]] [[בורו פארק]]. מכהן כרב הקהילה בבורו פארק. | * הרב חיים מאיר, חתן רבי נפתלי צבי וייס, אדמו"ר מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת וייס|ספינקא]] [[בורו פארק]]. מכהן כרב הקהילה בבורו פארק. | ||
* שרה רבקה, נשואה | * שרה רבקה, נשואה לרב ברוך הגר, בנו של [[רבי יעקב הגר]], האדמו"ר מ[[סערט ויז'ניץ]] | ||
* מרגלית, | * מרגלית, נשאואה בזיווג שני לרב נחום יואל הלפרן, בן יודא מאיר הלפרן, ראש כולל חזון נחום | ||
{{מיון רגיל:הגר מנחם מנדל}} | {{מיון רגיל:הגר מנחם מנדל}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:21, 12 באוגוסט 2026
|
|
| מנחם מנדל הגר מויז'ניץ | |
|---|---|
| חיבורו העיקרי | ובו תדבק |
| תאריך לידה | ה' כסלו התשי"ח |
| מקום לידה | בני ברק |
| חסידות | מרכז חסידי ויזניץ |
| מקום מגורים | שיכון ויזניץ |
| מקום פעילות | בני ברק |
| מספר בשושלת | 8 |
| הקודם | רבי משה יהושע הגר |
| תחילת כהונה | תשע"ב |
| רבותיו | רבי חיים מאיר הגר, רבי משה יהושע הגר |
| נושאים בהם עסק | ביטול, התקשרות והתבטלות. |
| חיבוריו | אין חיבורים אבל חסידיו מוציאים לאור את דבריו בספרים הנקראים ובו תדבק |
| אב | רבי משה יהושע הגר |
| אם | לאה אסתר לבית פנט |
| בת זוג | מרים לבית הורביץ |
מנחם מנדל הגר הוא האדמו"ר הנוכחי מויז'ניץ, השמיני במספר, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדותיו[עריכה]
נולד כבן זקונים לרבי משה יהושע הגר. למד במוסדות החינוך של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. כשנה לאחר גיל בר מצווה עבר להתחנך בישיבת סקוור.
נישא למרים, בתו של הרב אברהם דוד הורביץ, שכיהן בתפקיד אב"ד שטרסבורג שבצרפת, ובערוב ימיו כחבר בבד"צ העדה החרדית בירושלים ורב ביהמ"ד זופניק הידוע בירושלים.
לאחר נישואיו מונה לכהן כרב. הוסמך להוראה בידי הרב יצחק יעקב וייס והרב משה הלברשטאם.
בי' בסיוון ה'תש"ן, במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר השואה, הכתירו אביו באירוע מיוחד כרב ואב"ד של קריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו "קונסס" - מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות.
בתשרי ה'תשס"ב השיב האב את אחיו רבי ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק נכבד התקבץ סביב רבי מנחם מנדל, שהקים חבורות לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".
בתשס"ו החל לערוך "באטע'ס" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ, בשבתות שאביו לא ערך בהן טיש. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. בהמשך פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, מונטריאול, בורו פארק מונסי, וליקווד.
לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו. מוסדותיו מכונים "מרכז חסידי ויז'ניץ".
בשבט תשע"ג צורף למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
"שיטת השוואנצונעס" (או שוואנצנות) היא גישה חינוכית-חסידית שהוביל האדמו"ר מויז'ניץ (מרכז), רבי מנחם מנדל הגר, המדגישה התבטלות מוחלטת לאדמו"ר, ציות ללא עוררין, והתנתקות מהשפעות חיצוניות. השיטה שואפת ליצור חסידים "קנאים" ("שוואנצונעס") המוכנים להקריב נוחות אישית, משפחתית ואף כלכלית עבור דבקות בדרך החסידות. עקרונות השיטה: התבטלות מוחלטת ("שוואנץ"): החסיד כ"זנב" (שוואנץ ביידיש) לאדמו"ר, ללא דעה עצמאית. הפרדה ומגבלות: איסור על עיסוק בעניינים שאינם רוחניים, צמצום קשר עם העולם החיצוני, ועידוד התבדלות. התלהבות וריקוד: הנהגת השיטה מלווה בשירים וריקודים חסידיים המבטאים דבקות וחיזוק הדרך. התנגדות ל"באטשים": כינוי לחסידים פתוחים יותר או כאלו המטילים ספק בדרכו המוחלטת של הרבי. השיטה זכתה לחיזוקים אינטנסיביים מצד האדמו"ר, במיוחד סביב אירועים חברתיים וחינוכיים, תוך דגש על שייכות בלעדית לחצר ויז'ניץ-מרכז. וראה עוד אודותיו באריכות בפורום אוצר החמה ב"תנא לפני 200 שנה"
ילדיו[עריכה]
- מחלה, נשואה לרב יואל משה מרדכי כ"ץ, בן הרב אשר אנשיל כ"ץ, האדמו"ר מוויען
- הרב חיים מאיר, חתן רבי נפתלי צבי וייס, אדמו"ר מספינקא בורו פארק. מכהן כרב הקהילה בבורו פארק.
- שרה רבקה, נשואה לרב ברוך הגר, בנו של רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויז'ניץ
- מרגלית, נשאואה בזיווג שני לרב נחום יואל הלפרן, בן יודא מאיר הלפרן, ראש כולל חזון נחום