הרב שאול ידידיה שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב שאול ידידיה שוחט''' (נכתב גם '''שאחעט''' או '''שאכעט'''; [[כ"א באב]] [[תר"ך]], 1860 – [[תרפ"ו]], 1926) היה [[רב]], | '''הרב שאול ידידיה שוחט''' (נכתב גם '''שאחעט''' או '''שאכעט'''; [[כ"א באב]] [[תר"ך]], 1860 – [[תרפ"ו]], 1926) היה [[רב]], פוסק, דרשן וסופר ספרים תורניים, מחכמי ליטא שהיגר לארצות הברית. בוגר [[ישיבת וולוז'ין]] שקיבל סמיכה מאת [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] זצ"ל, רבה של קובנה. כיהן ברבנות בקהילות קארקלאן ועוד עיירות בליטא, אחר כך בהול שבאנגליה, ובפרת אמבוי, קנזס סיטי ולואיוויל בארצות הברית. את שנותיו האחרונות העביר בשיקגו, שם שימש כרבן של קהילות בית אהרן ולאחר מכן בית ישראל. חיבר ששה ספרים: '''תפארת שאול''', '''בית ידידיה''', '''ברכת שאול''', '''אהבת שאול''', '''תפארת ידידיה''' ו'''חכמת ידידיה'''. | ||
על ספרו '''בית ידידיה''' ניתנו | על ספרו '''בית ידידיה''' ניתנו הסכמות מ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] זצ"ל (אז רב בויסק שבלטביה), [[הרב יעקב דוד וילבסקי]] זצ"ל (הרידב"ז, אז רבה של סלוצק) ומהרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק זצ"ל, מחבר '''המזכיר על הש"ס'''. | ||
== מולדתו ויחוסו == | == מולדתו ויחוסו == | ||
הרב שאול ידידיה שוחט נולד ב[[כ"א באב]] [[תר"ך]] (1860) בעיירה זאגער הישנה (אלט-זאגער; כיום ז'אגארה בליטא), שהיתה אז בפלך קובנה של האימפריה הרוסית. את תאריך לידתו ואת מולדתו ציין בעצמו בהקדמת ספרו '''חכמת ידידיה''': "ובן ס' ויום כ"א מנחם אב בשנת תר"ך נולדתי בעיר זאגער ישן פלך קאוונא ארץ רוסיא"<ref>הקדמת המחבר ל'''חכמת ידידיה''', סנט לואיס, תרפ"ג.</ref>. | הרב שאול ידידיה שוחט נולד ב[[כ"א באב]] [[תר"ך]] (1860) בעיירה זאגער הישנה (אלט-זאגער; כיום ז'אגארה בליטא), שהיתה אז בפלך קובנה של האימפריה הרוסית. את תאריך לידתו ואת מולדתו ציין בעצמו בהקדמת ספרו '''חכמת ידידיה''': "ובן ס' ויום כ"א מנחם אב בשנת תר"ך נולדתי בעיר זאגער ישן פלך קאוונא ארץ רוסיא"<ref>הקדמת המחבר ל'''חכמת ידידיה''', סנט לואיס, תרפ"ג.</ref>. | ||
אביו, הרב אברהם חיים שוחט זצ"ל, שימש | אביו, הרב אברהם חיים שוחט זצ"ל, שימש כשוחט וכחזן בעיירה זאגער הישנה, וכמורה הוראה בעיירה. הוא מחבר הספר '''תפארת חיים''' על מסכתות הש"ס. הרב שאול ידידיה כותב בהקדמתו ל'''חכמת ידידיה''' על אביו: "כל הרבנים בזמנו הזכירו את ספריו לתוך לימודיהם". | ||
סבו של הרב שוחט מצד אביו היה ר' דוד שוחט מזאגער ז"ל, שגם הוא שימש כשוחט בעיירה. | סבו של הרב שוחט מצד אביו היה ר' דוד שוחט מזאגער ז"ל, שגם הוא שימש כשוחט בעיירה. | ||
דודו של אביו - כלומר אחי סבו - היה הרב אליהו מדיאלטעץ זצ"ל, מחבר הספר '''שני אליהו''' על מסכת | דודו של אביו - כלומר אחי סבו - היה הרב אליהו מדיאלטעץ זצ"ל, מחבר הספר '''שני אליהו''' על מסכת אבות דרבי נתן. הוא היה ידוע בפי כל בכינוי "ר' אליהו בעל שם", והרב שוחט מתארו בהקדמת '''חכמת ידידיה''' כ"גאון המקובל אלוקי". ייחוס משפחתי זה לבעל שם מצביע על זיקת המשפחה לעולם הסוד ולקבלה מעשית. | ||
== חינוכו == | == חינוכו == | ||
לאחר ילדותו בזאגער, עבר הרב שוחט ל[[ישיבת וולוז'ין]] - הישיבה המרכזית של | לאחר ילדותו בזאגער, עבר הרב שוחט ל[[ישיבת וולוז'ין]] - הישיבה המרכזית של יהדות ליטא בדורו. הישיבה, שנוסדה על ידי [[רבי חיים מוולוז'ין]] תלמיד הגר"א, הייתה אם הישיבות וממנה יצאו רוב גדולי הרבנים הליטאים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. | ||
על פי תאריך לידתו, סביר להניח שלמד בישיבת וולוז'ין בשנים תרל"ה עד תרמ"ב לערך (1875–1882), בתקופה שבה כיהן [[ | על פי תאריך לידתו, סביר להניח שלמד בישיבת וולוז'ין בשנים תרל"ה עד תרמ"ב לערך (1875–1882), בתקופה שבה כיהן [[הרב נפתלי צבי יהודה ברלין]] (הנצי"ב) כראש ישיבה. | ||
בהקדמתו ל'''חכמת ידידיה''' מתאר הרב שוחט את שיטת לימודו | בהקדמתו ל'''חכמת ידידיה''' מתאר הרב שוחט את שיטת לימודו בפלפול: "עיקר לימוד תורתינו הקדושה הוא על ידי דרך הפלפול, כידוע השתמש השם יתברך עמדי בפלפולא דאורייתא להבי המבן". | ||
סמיכה לרבנות קיבל מאת [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] זצ"ל מקובנה, מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בדורו, ששימש כפוסק המרכזי בענייני עגונות וגיטין לכל יהדות מזרח אירופה. | |||
== חיים אישיים == | == חיים אישיים == | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
מהזיווג הראשון נולדו לרב שוחט שלושה ילדים, שאותם הוא מונה במפורש בספרו '''אהבת שאול''' חלק א': משה דוד, הענא רבקה, ושיינא עטיא. מאופי הכתיבה בהספד שכתב על אשתו ב'''אהבת שאול''' חלק ג', עולה ש"לא זכתה להביא אף אחד מצאצאיה לחופה". יש להניח שחלק מהילדים נפטרו בילדותם. הרב שוחט מזכיר ייסורים אלה בהקדמת '''חכמת ידידיה''' בלשון "צער גידול בנים". | מהזיווג הראשון נולדו לרב שוחט שלושה ילדים, שאותם הוא מונה במפורש בספרו '''אהבת שאול''' חלק א': משה דוד, הענא רבקה, ושיינא עטיא. מאופי הכתיבה בהספד שכתב על אשתו ב'''אהבת שאול''' חלק ג', עולה ש"לא זכתה להביא אף אחד מצאצאיה לחופה". יש להניח שחלק מהילדים נפטרו בילדותם. הרב שוחט מזכיר ייסורים אלה בהקדמת '''חכמת ידידיה''' בלשון "צער גידול בנים". | ||
בשנת [[תרע"ז]] (1917), בעוד הרב שוחט מכהן ברבנות בשיקגו, נפטרה עליו הרבנית פיגא דינה. הוא קונן עליה ב'''אהבת שאול''' חלק ג'. על התקופה שלאחר פטירתה כותב הרב שוחט בהקדמת '''חכמת ידידיה''': "ושלשה שנים עברו עלי בצרות וטלטולים, כידוע מאמר חז"ל טלטולא דגברא קשה מאיתתא" - על פי המאמר | בשנת [[תרע"ז]] (1917), בעוד הרב שוחט מכהן ברבנות בשיקגו, נפטרה עליו הרבנית פיגא דינה. הוא קונן עליה ב'''אהבת שאול''' חלק ג'. על התקופה שלאחר פטירתה כותב הרב שוחט בהקדמת '''חכמת ידידיה''': "ושלשה שנים עברו עלי בצרות וטלטולים, כידוע מאמר חז"ל טלטולא דגברא קשה מאיתתא" - על פי המאמר במסכת יבמות (קי"ח ע"ב). | ||
=== זיווגו השני === | === זיווגו השני === | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
== רבנותו בליטא == | == רבנותו בליטא == | ||
את דרכו ברבנות החל הרב שוחט בעיירה קארקלאן (Karklėnai) שבפלך קובנה - עיירה קטנה בליטא. תפקיד זה מתועד מפורשות בהסכמת הרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק לספרו '''בית ידידיה''' מי"ג | את דרכו ברבנות החל הרב שוחט בעיירה קארקלאן (Karklėnai) שבפלך קובנה - עיירה קטנה בליטא. תפקיד זה מתועד מפורשות בהסכמת הרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק לספרו '''בית ידידיה''' מי"ג אייר תרס"ג (1903), שבה הוא מכונה במפורש "אב"ד דקארקלאן"<ref>הסכמות לספר '''בית ידידיה''', שהודפסו מחדש בפתיחת '''תפארת ידידיה''', סנט לואיס, תר"פ.</ref>. לפי '''אהלי שם''' של הרב שמואל נח גוטליב, הרב שוחט שירת גם בעיירות נוספות בליטא. | ||
בעודו ברבנות בליטא הדפיס הרב שוחט את שני ספריו הראשונים בעיר פיוטרקוב שבפולין: '''תפארת שאול''' בשלושה חלקים (תרנ"ט, 1899), חידושים על מסכתות הש"ס; ו'''בית ידידיה''' (תרס"ז, 1907), ספר שאלות ותשובות. על פי עדות המחבר בהקדמת '''תפארת ידידיה''', '''תפארת שאול''' הודפס פעמיים בשל הביקוש הגדול, ושני ההדפסים נמכרו במלואם. | בעודו ברבנות בליטא הדפיס הרב שוחט את שני ספריו הראשונים בעיר פיוטרקוב שבפולין: '''תפארת שאול''' בשלושה חלקים (תרנ"ט, 1899), חידושים על מסכתות הש"ס; ו'''בית ידידיה''' (תרס"ז, 1907), ספר שאלות ותשובות. על פי עדות המחבר בהקדמת '''תפארת ידידיה''', '''תפארת שאול''' הודפס פעמיים בשל הביקוש הגדול, ושני ההדפסים נמכרו במלואם. | ||
== הגירה לאנגליה וארצות הברית == | == הגירה לאנגליה וארצות הברית == | ||
מליטא עבר הרב שוחט לאנגליה וכיהן כרב בעיר הול (Hull) - עיר נמל בצפון-מזרח אנגליה, שדרכה עברו רבים מיהודי מזרח אירופה בדרכם להגירה לארצות הברית. על פי '''אהלי שם''' היגר הרב שוחט לארצות הברית בשנת | מליטא עבר הרב שוחט לאנגליה וכיהן כרב בעיר הול (Hull) - עיר נמל בצפון-מזרח אנגליה, שדרכה עברו רבים מיהודי מזרח אירופה בדרכם להגירה לארצות הברית. על פי '''אהלי שם''' היגר הרב שוחט לארצות הברית בשנת תרס"ד (1904). תאריך זה מאושש על ידי תוכן ספרו '''תפארת ידידיה''', שכולל תשובות שנכתבו בקנזס סיטי כבר מתרס"ה (1905) ואילך. | ||
בארצות הברית כיהן הרב שוחט כרב במספר קהילות בזו אחר זו: בפרת אמבוי שבניו ג'רזי, בקנזס סיטי שבמיזורי, ובלואיוויל שבקנטקי. מעבר תכוף זה בין קהילות היה אופייני לדור הראשון של רבני ההגירה. | בארצות הברית כיהן הרב שוחט כרב במספר קהילות בזו אחר זו: בפרת אמבוי שבניו ג'רזי, בקנזס סיטי שבמיזורי, ובלואיוויל שבקנטקי. מעבר תכוף זה בין קהילות היה אופייני לדור הראשון של רבני ההגירה. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
== משנתו ההלכתית == | == משנתו ההלכתית == | ||
שיטת הפסיקה של הרב שוחט בנויה על המתודולוגיה הקלאסית של בית המדרש הליטאי: בקיאות מפליגה בש"ס ובפוסקים, בשילוב | שיטת הפסיקה של הרב שוחט בנויה על המתודולוגיה הקלאסית של בית המדרש הליטאי: בקיאות מפליגה בש"ס ובפוסקים, בשילוב פלפול והכרעה מסודרת בין הראשונים והאחרונים. על שער '''תפארת ידידיה''' מציין הרב שוחט שספרו "כולל בתוכו שאלות ותשובות בנוים על אדני השכל הישר על ארבעה חלקי שלחן ערוך". | ||
=== תחומי פסיקה מרכזיים === | === תחומי פסיקה מרכזיים === | ||
התחום המרכזי שבו עסק הרב שוחט בכתיבתו ההלכתית היה | התחום המרכזי שבו עסק הרב שוחט בכתיבתו ההלכתית היה אבן העזר - בעיקר הלכות גיטין ועגונות. כל ספרו '''תפארת ידידיה''' (תר"פ) מוקדש לתחום זה. תחום זה היה במיוחד בוער בארצות הברית של אותה תקופה, שכן גלי הגירה אדירים יצרו מצבים של נשים שבעליהן נסעו לאמריקה ולא חזרו, ושל גברים שהשאירו אחריהם נשים בליטא. | ||
נושאים נוספים שבהם דן: | נושאים נוספים שבהם דן: | ||
* כתיבת שמות בגיטין - ב'''חכמת ידידיה''' (סימן ג') דן בכתיבת השם "וועלוועלע" בגט, ומכריע: "צריכין לכתוב וועלוועלע ביוד". | * כתיבת שמות בגיטין - ב'''חכמת ידידיה''' (סימן ג') דן בכתיבת השם "וועלוועלע" בגט, ומכריע: "צריכין לכתוב וועלוועלע ביוד". | ||
* הלכות חג - אפר מקלה בתעניות ציבור (זכר | * הלכות חג - אפר מקלה בתעניות ציבור (זכר לעקדת יצחק); קריאת מגילה בפורים; הנהנה ביום הכיפורים. | ||
* | * חליצה - האם החליצה היא מטעם מצוה או קניין, ודין חליצת קטן. | ||
* ייחוס וגיורים של מהגרים. | * ייחוס וגיורים של מהגרים. | ||
* מילה לחולה - ב'''חכמת ידידיה''' (סימן כ"ו) דן בילד שירדה לו רוח באחד מאיבריו, ומתי יש למולו. | * מילה לחולה - ב'''חכמת ידידיה''' (סימן כ"ו) דן בילד שירדה לו רוח באחד מאיבריו, ומתי יש למולו. | ||
הרב שוחט היה גם | הרב שוחט היה גם דרשן מוכר. ספרו '''אהבת שאול''' (תרע"ו) הוא אוסף דרשות על חמישה חומשי תורה ועל מועדי השנה. | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
על הספר ניתנו שלוש הסכמות: | על הספר ניתנו שלוש הסכמות: | ||
* '''[[ | * '''[[הרב יעקב דוד וילבסקי]]''' (הרידב"ז), אז רבה של סלוצק, בהסכמה מי"ט שבט תרס"ג (1903). בהסכמתו: "וחזקא ידעתי הרב הנ"ל מכמה שנים לגברא רבה גדול בישראל גדול ממש כאחד מהרבנים המובהקים". | ||
* '''[[ | * '''[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]''', אז רב בבויסק שבלטביה לפני עלייתו לארץ ישראל, בהסכמה מיום ב' פרשת יתרו תרס"ב (1902). ההסכמה הודפסה מחדש ב'''תפארת ידידיה''' עם התוספת "וכעת בירושלים עיר הקדושה". | ||
* '''הרב שמואל יעקב רבינוביץ'''', מחבר '''המזכיר על הש"ס''', בהסכמה מי"ג אייר תרס"ג (1903), שבה מכונה הרב שוחט "אב"ד דקארקלאן". | * '''הרב שמואל יעקב רבינוביץ'''', מחבר '''המזכיר על הש"ס''', בהסכמה מי"ג אייר תרס"ג (1903), שבה מכונה הרב שוחט "אב"ד דקארקלאן". | ||
=== ברכת שאול === | === ברכת שאול === | ||
חיבור על | חיבור על מסכת מגילה ועל מסכת קידושין. הספר מוזכר בהקדמות ל'''תפארת ידידיה''' ול'''חכמת ידידיה''' כאחד מששת ספרי המחבר, אך לא ידוע מקום ושנת ההדפסה. | ||
=== אהבת שאול (תרע"ו) === | === אהבת שאול (תרע"ו) === | ||
| שורה 88: | שורה 88: | ||
=== תפארת ידידיה (תר"פ) === | === תפארת ידידיה (תר"פ) === | ||
ספר שאלות ותשובות בענייני | ספר שאלות ותשובות בענייני אבן העזר, בעיקר בהלכות גיטין ועגונות. נדפס בסנט לואיס בשנת תר"פ (1920) בבית הדפוס "מוינסטר פרינטינג", ברחוב 1318 קאר. הקדמת המחבר נחתמה בא' אלול תר"פ. הספר כולל שני חלקים עם 378 עמודים, ובו למעלה מ-100 סימנים ארוכים. | ||
בפתיחת הספר הציג המחבר מחדש את שלוש ההסכמות שניתנו לספרו הקודם '''בית ידידיה'''. בסוף הספר מצורפת רשימת חותמים (פראנעמעראנטען) נרחבת על פני תשעה עמודים, ובה מאות שמות של רבני שיקגו ובעלי בתים. רשימה זו היא מקור היסטורי חשוב לחקר יהדות שיקגו של תחילת המאה ה-20. | בפתיחת הספר הציג המחבר מחדש את שלוש ההסכמות שניתנו לספרו הקודם '''בית ידידיה'''. בסוף הספר מצורפת רשימת חותמים (פראנעמעראנטען) נרחבת על פני תשעה עמודים, ובה מאות שמות של רבני שיקגו ובעלי בתים. רשימה זו היא מקור היסטורי חשוב לחקר יהדות שיקגו של תחילת המאה ה-20. | ||
| שורה 121: | שורה 121: | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
[[קטגוריה:רבני ארצות הברית]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:18, 19 ביוני 2026
|
|
הרב שאול ידידיה שוחט (נכתב גם שאחעט או שאכעט; כ"א באב תר"ך, 1860 – תרפ"ו, 1926) היה רב, פוסק, דרשן וסופר ספרים תורניים, מחכמי ליטא שהיגר לארצות הברית. בוגר ישיבת וולוז'ין שקיבל סמיכה מאת רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה של קובנה. כיהן ברבנות בקהילות קארקלאן ועוד עיירות בליטא, אחר כך בהול שבאנגליה, ובפרת אמבוי, קנזס סיטי ולואיוויל בארצות הברית. את שנותיו האחרונות העביר בשיקגו, שם שימש כרבן של קהילות בית אהרן ולאחר מכן בית ישראל. חיבר ששה ספרים: תפארת שאול, בית ידידיה, ברכת שאול, אהבת שאול, תפארת ידידיה וחכמת ידידיה.
על ספרו בית ידידיה ניתנו הסכמות מהרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (אז רב בויסק שבלטביה), הרב יעקב דוד וילבסקי זצ"ל (הרידב"ז, אז רבה של סלוצק) ומהרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק זצ"ל, מחבר המזכיר על הש"ס.
מולדתו ויחוסו[עריכה]
הרב שאול ידידיה שוחט נולד בכ"א באב תר"ך (1860) בעיירה זאגער הישנה (אלט-זאגער; כיום ז'אגארה בליטא), שהיתה אז בפלך קובנה של האימפריה הרוסית. את תאריך לידתו ואת מולדתו ציין בעצמו בהקדמת ספרו חכמת ידידיה: "ובן ס' ויום כ"א מנחם אב בשנת תר"ך נולדתי בעיר זאגער ישן פלך קאוונא ארץ רוסיא"[1].
אביו, הרב אברהם חיים שוחט זצ"ל, שימש כשוחט וכחזן בעיירה זאגער הישנה, וכמורה הוראה בעיירה. הוא מחבר הספר תפארת חיים על מסכתות הש"ס. הרב שאול ידידיה כותב בהקדמתו לחכמת ידידיה על אביו: "כל הרבנים בזמנו הזכירו את ספריו לתוך לימודיהם".
סבו של הרב שוחט מצד אביו היה ר' דוד שוחט מזאגער ז"ל, שגם הוא שימש כשוחט בעיירה.
דודו של אביו - כלומר אחי סבו - היה הרב אליהו מדיאלטעץ זצ"ל, מחבר הספר שני אליהו על מסכת אבות דרבי נתן. הוא היה ידוע בפי כל בכינוי "ר' אליהו בעל שם", והרב שוחט מתארו בהקדמת חכמת ידידיה כ"גאון המקובל אלוקי". ייחוס משפחתי זה לבעל שם מצביע על זיקת המשפחה לעולם הסוד ולקבלה מעשית.
חינוכו[עריכה]
לאחר ילדותו בזאגער, עבר הרב שוחט לישיבת וולוז'ין - הישיבה המרכזית של יהדות ליטא בדורו. הישיבה, שנוסדה על ידי רבי חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, הייתה אם הישיבות וממנה יצאו רוב גדולי הרבנים הליטאים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
על פי תאריך לידתו, סביר להניח שלמד בישיבת וולוז'ין בשנים תרל"ה עד תרמ"ב לערך (1875–1882), בתקופה שבה כיהן הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) כראש ישיבה.
בהקדמתו לחכמת ידידיה מתאר הרב שוחט את שיטת לימודו בפלפול: "עיקר לימוד תורתינו הקדושה הוא על ידי דרך הפלפול, כידוע השתמש השם יתברך עמדי בפלפולא דאורייתא להבי המבן".
סמיכה לרבנות קיבל מאת רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל מקובנה, מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בדורו, ששימש כפוסק המרכזי בענייני עגונות וגיטין לכל יהדות מזרח אירופה.
חיים אישיים[עריכה]
זיווגו הראשון[עריכה]
הרב שוחט נשא לאישה את הרבנית פיגא דינה ("פיגא" = "פייגא", שם יידי שמשמעותו "ציפור"). היא הייתה בתו של הרב שמואל יצחק הורוויץ זצ"ל, שכיהן כמורה צדק בעיירה קרטינגן שבליטא. אביה היה ידוע בפי כל בכינוי "הקרעטיננער רעבעלע" - "הרב הקטן מקרטינגן" - כינוי חיבה שניתן לרבנים שלא היו רבני קהילה רשמיים אלא מורי הוראה בעלי השפעה ציבורית.
הרב שוחט מתאר את אשתו הראשונה בחכמת ידידיה: "זוגתי היקרה הצדקנית הרבנית פיגא דינה בת הרב הגאון הצדיק ר' שמואל יצחק הורוויץ זצ"ל הכ"ץ מקרעטינגען". התואר "הכ"ץ" (הכהן צדק) שמיוחס לחמיו רומז על שייכותו לכהונה.
מהזיווג הראשון נולדו לרב שוחט שלושה ילדים, שאותם הוא מונה במפורש בספרו אהבת שאול חלק א': משה דוד, הענא רבקה, ושיינא עטיא. מאופי הכתיבה בהספד שכתב על אשתו באהבת שאול חלק ג', עולה ש"לא זכתה להביא אף אחד מצאצאיה לחופה". יש להניח שחלק מהילדים נפטרו בילדותם. הרב שוחט מזכיר ייסורים אלה בהקדמת חכמת ידידיה בלשון "צער גידול בנים".
בשנת תרע"ז (1917), בעוד הרב שוחט מכהן ברבנות בשיקגו, נפטרה עליו הרבנית פיגא דינה. הוא קונן עליה באהבת שאול חלק ג'. על התקופה שלאחר פטירתה כותב הרב שוחט בהקדמת חכמת ידידיה: "ושלשה שנים עברו עלי בצרות וטלטולים, כידוע מאמר חז"ל טלטולא דגברא קשה מאיתתא" - על פי המאמר במסכת יבמות (קי"ח ע"ב).
זיווגו השני[עריכה]
לאחר שלוש שנות אלמנות, נשא הרב שוחט בזיווג שני את הרבנית דאבע, אלמנה, בתו של ר' שרגא פאוויעס. הרב שוחט מתאר אותה בחכמת ידידיה כ"אשת חיל ויראת אלהים מרת דאבע בת ר' שרגא פאוויעס אשר מאמצת בכל כחה לסייעה אותי".
לאשתו השנייה היה מנישואיה הראשונים בן בשם שרגא פייוויל, שהרב שוחט מתארו כ"המופלג בתורה החו"ב וי"א מהור"ר שרגא פייוויל" - תלמיד חכם שלמד אצלו.
רבנותו בליטא[עריכה]
את דרכו ברבנות החל הרב שוחט בעיירה קארקלאן (Karklėnai) שבפלך קובנה - עיירה קטנה בליטא. תפקיד זה מתועד מפורשות בהסכמת הרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק לספרו בית ידידיה מי"ג אייר תרס"ג (1903), שבה הוא מכונה במפורש "אב"ד דקארקלאן"[2]. לפי אהלי שם של הרב שמואל נח גוטליב, הרב שוחט שירת גם בעיירות נוספות בליטא.
בעודו ברבנות בליטא הדפיס הרב שוחט את שני ספריו הראשונים בעיר פיוטרקוב שבפולין: תפארת שאול בשלושה חלקים (תרנ"ט, 1899), חידושים על מסכתות הש"ס; ובית ידידיה (תרס"ז, 1907), ספר שאלות ותשובות. על פי עדות המחבר בהקדמת תפארת ידידיה, תפארת שאול הודפס פעמיים בשל הביקוש הגדול, ושני ההדפסים נמכרו במלואם.
הגירה לאנגליה וארצות הברית[עריכה]
מליטא עבר הרב שוחט לאנגליה וכיהן כרב בעיר הול (Hull) - עיר נמל בצפון-מזרח אנגליה, שדרכה עברו רבים מיהודי מזרח אירופה בדרכם להגירה לארצות הברית. על פי אהלי שם היגר הרב שוחט לארצות הברית בשנת תרס"ד (1904). תאריך זה מאושש על ידי תוכן ספרו תפארת ידידיה, שכולל תשובות שנכתבו בקנזס סיטי כבר מתרס"ה (1905) ואילך.
בארצות הברית כיהן הרב שוחט כרב במספר קהילות בזו אחר זו: בפרת אמבוי שבניו ג'רזי, בקנזס סיטי שבמיזורי, ובלואיוויל שבקנטקי. מעבר תכוף זה בין קהילות היה אופייני לדור הראשון של רבני ההגירה.
רבנותו בשיקגו[עריכה]
לבסוף עבר הרב שוחט לשיקגו, שהייתה אז שנייה רק לניו יורק בגודלה ובחשיבותה בקרב קהילות ישראל בארצות הברית. בתחילה כיהן כרבן של קהל בית אהרן (Congregation Beth Aaron). חתימתו על שער ספרו תפארת ידידיה משנת תר"פ (1920) מציינת: "החופ"ק בשיקאגא בקאנגרעגיישאן בית אהרן"[3].
מאוחר יותר, בערך משנת תרפ"ב (1922), עבר הרב שוחט לכהן ברבנות קהל בית ישראל (Congregation Beth Israel). בהקדמתו לחכמת ידידיה (תרפ"ג) הוא כותב: "אדבר לדבר אקדים לי ברכה לאנשי קהלתי בית ישראל בעיר שיקאגא איל' אשר מחזיקים אותי בכבוד, יזכרם אלהים לטובה".
משנתו ההלכתית[עריכה]
שיטת הפסיקה של הרב שוחט בנויה על המתודולוגיה הקלאסית של בית המדרש הליטאי: בקיאות מפליגה בש"ס ובפוסקים, בשילוב פלפול והכרעה מסודרת בין הראשונים והאחרונים. על שער תפארת ידידיה מציין הרב שוחט שספרו "כולל בתוכו שאלות ותשובות בנוים על אדני השכל הישר על ארבעה חלקי שלחן ערוך".
תחומי פסיקה מרכזיים[עריכה]
התחום המרכזי שבו עסק הרב שוחט בכתיבתו ההלכתית היה אבן העזר - בעיקר הלכות גיטין ועגונות. כל ספרו תפארת ידידיה (תר"פ) מוקדש לתחום זה. תחום זה היה במיוחד בוער בארצות הברית של אותה תקופה, שכן גלי הגירה אדירים יצרו מצבים של נשים שבעליהן נסעו לאמריקה ולא חזרו, ושל גברים שהשאירו אחריהם נשים בליטא.
נושאים נוספים שבהם דן:
- כתיבת שמות בגיטין - בחכמת ידידיה (סימן ג') דן בכתיבת השם "וועלוועלע" בגט, ומכריע: "צריכין לכתוב וועלוועלע ביוד".
- הלכות חג - אפר מקלה בתעניות ציבור (זכר לעקדת יצחק); קריאת מגילה בפורים; הנהנה ביום הכיפורים.
- חליצה - האם החליצה היא מטעם מצוה או קניין, ודין חליצת קטן.
- ייחוס וגיורים של מהגרים.
- מילה לחולה - בחכמת ידידיה (סימן כ"ו) דן בילד שירדה לו רוח באחד מאיבריו, ומתי יש למולו.
הרב שוחט היה גם דרשן מוכר. ספרו אהבת שאול (תרע"ו) הוא אוסף דרשות על חמישה חומשי תורה ועל מועדי השנה.
ספריו[עריכה]
הרב שוחט פרסם בחייו ששה ספרים בעברית. בהקדמת ספרו האחרון חכמת ידידיה הוא מציין: "ולכן כאשר אחכה להוציא לאור את ספרי חכמת ידידיה דהיינו חיבורי הששית".
תפארת שאול (תרנ"ט)[עריכה]
ספרו הראשון. שלושה חלקים. חידושים על מסכתות הש"ס. יצא לאור בפיוטרקוב בשנת תרנ"ט (1899), בעודו רב צעיר בקארקלאן. הודפס פעמיים בשל הביקוש לו.
בית ידידיה (תרס"ז)[עריכה]
ספרו השני. ספר שאלות ותשובות שנדפס בפיוטרקוב בשנת תרס"ז (1907). זמין בקטלוג היברו בוקס.
על הספר ניתנו שלוש הסכמות:
- הרב יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז), אז רבה של סלוצק, בהסכמה מי"ט שבט תרס"ג (1903). בהסכמתו: "וחזקא ידעתי הרב הנ"ל מכמה שנים לגברא רבה גדול בישראל גדול ממש כאחד מהרבנים המובהקים".
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אז רב בבויסק שבלטביה לפני עלייתו לארץ ישראל, בהסכמה מיום ב' פרשת יתרו תרס"ב (1902). ההסכמה הודפסה מחדש בתפארת ידידיה עם התוספת "וכעת בירושלים עיר הקדושה".
- הרב שמואל יעקב רבינוביץ', מחבר המזכיר על הש"ס, בהסכמה מי"ג אייר תרס"ג (1903), שבה מכונה הרב שוחט "אב"ד דקארקלאן".
ברכת שאול[עריכה]
חיבור על מסכת מגילה ועל מסכת קידושין. הספר מוזכר בהקדמות לתפארת ידידיה ולחכמת ידידיה כאחד מששת ספרי המחבר, אך לא ידוע מקום ושנת ההדפסה.
אהבת שאול (תרע"ו)[עריכה]
ספר דרשות ופרשנות על חמישה חומשי תורה. שלושה חלקים. נדפס בשיקגו בשנת תרע"ו (1916). חלק ג' כולל קינה על אשתו פיגא דינה שנפטרה בתרע"ז. חלק ב' זמין בקטלוג היברו בוקס. הספר נחשב כ"נשכח" עד שנת 2019, כאשר הרב אברהם מאיר מורגנשטרן משיקגו גילה אותו מחדש וכתב עליו.
תפארת ידידיה (תר"פ)[עריכה]
ספר שאלות ותשובות בענייני אבן העזר, בעיקר בהלכות גיטין ועגונות. נדפס בסנט לואיס בשנת תר"פ (1920) בבית הדפוס "מוינסטר פרינטינג", ברחוב 1318 קאר. הקדמת המחבר נחתמה בא' אלול תר"פ. הספר כולל שני חלקים עם 378 עמודים, ובו למעלה מ-100 סימנים ארוכים.
בפתיחת הספר הציג המחבר מחדש את שלוש ההסכמות שניתנו לספרו הקודם בית ידידיה. בסוף הספר מצורפת רשימת חותמים (פראנעמעראנטען) נרחבת על פני תשעה עמודים, ובה מאות שמות של רבני שיקגו ובעלי בתים. רשימה זו היא מקור היסטורי חשוב לחקר יהדות שיקגו של תחילת המאה ה-20.
הספר משקף את רשת ההתכתבות ההלכתית של הרב שוחט עם פוסקים בני זמנו בארצות הברית, ובהם הרב טוביה גפן מאטלנטה והרב צבי הירש גרודז'ינסקי.
חכמת ידידיה (תרפ"ג)[עריכה]
ספרו השישי והאחרון שיצא בחייו, שלושה חלקים, בסנט לואיס בשנת תרפ"ג (1923), שלוש שנים לפני פטירתו. הספר כולל 252 עמודים, וזמין בהיברו בוקס.
הספר כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך (חלק א'), וכן חידושים על מסכתות הש"ס וחידושים על התורה (חלק ב'). ההקדמה הארוכה לספר היא מסמך אוטוביוגרפי חשוב.
הרב שוחט מסביר בהקדמתו מדוע הוציא ספר זה ללא הסכמות: "המנהג של המחברים לקחת הסכמות על ספריהם, אבל בעיני הוא למותר. כי הרוצה לעיין בהסכמות שלי יכול לעיין בספר תפארת שאול ובספרי בית ידידיה ובספרי תפארת ידידיה, ואין זה אלא גאוה".
פטירתו[עריכה]
הרב שאול ידידיה שוחט זצ"ל נפטר בשיקגו בשנת תרפ"ו (1926), בהיותו בן 64. מודעת אבל ותולדות חייו פורסמו בכתב העת התורני אפריון בחוברת ג' של אותה שנה. זהו מקור המידע הראשוני העיקרי לתולדות חייו.
ספריו (סיכום)[עריכה]
- תפארת שאול - שלושה חלקים, פיוטרקוב, תרנ"ט (1899). חידושים על הש"ס.
- בית ידידיה - פיוטרקוב, תרס"ז (1907). שאלות ותשובות.
- ברכת שאול - על מסכת מגילה ועל מסכת קידושין.
- אהבת שאול - שלושה חלקים, שיקגו, תרע"ו (1916). דרשות על התורה.
- תפארת ידידיה - שני חלקים, סנט לואיס, תר"פ (1920). שאלות ותשובות באבן העזר.
- חכמת ידידיה - שלושה חלקים, סנט לואיס, תרפ"ג (1923). שאלות ותשובות וחידושים.
הערות שוליים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בית ידידיה באתר היברו בוקס
- אהבת שאול חלק ב' באתר היברו בוקס
- הרב שאול ידידיה שוחט בבלוג Exploring Kotzk