פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסג א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסג א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסג|א}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסג א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסג|א}} | ||
== סעיף א | זהירות בנר שבת == | == סעיף א | זהירות בנר שבת == | ||
| שורה 72: | שורה 35: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:07, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | זהירות בנר שבת[עריכה]
הגמרא אומרת (כג:) שהזהיר בנר שבת (לעשותו יפה, טור) - יהיו לו בנים ת"ח.
כלבו וטור: המנהג לעשות שתי נרות, אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.
☜ שו"ע: יהא זהיר בהדלקת הנר ויש נוהגים להדליק שתי נרות כנגד זכור ושמור.
⤶ אם אין, עדיף שיקנה אחד נאה ולא שנים גרועים (משנ"ב).
רמ"א: אפשר להדליק גם שלוש או ארבע נרות, וכן נהגו[1]*.
הדלקת הנר צריכה להיות בכל החדרים שהולך שם בשבת שלא יכשל בעץ ואבן, ונר אחד מספיק בשאר החדרים[2]. ותברך על הנר שבמקום האכילה (משנ"ב).
משום שזוכים לבנים זכרים בשכר מצווה זו, ראוי שהאשה תתפלל על בנים צדיקים בזמן הדלקת הנר (אחרונים).
כשמדליק שני נרות יכול להעביר אש מנר אחד לשני (כי גם בנרות הנוספים יש מצווה (ביה"ל)), אבל יש להחמיר מלהדליק קיסם וכדומה מנר של שבת, אפילו אם עושה כך בשביל להדליק את הנר השני[3] (משנ"ב).
יש מכוונים להדליק בנר שעווה שעשוי משני פתילות המלופפות זו עם זו כי 'זכור ושמור' בדיבור אחד נאמרו, ומנהג הגון הוא (משנ"ב).
אין להשתמש בשעווה מבית תפלתם של עכו"ם אפילו אם ביטלו את האיסור, ואם אין לו אחר ידליק בלי ברכה (פרי מגדים).
יש נוהגים להדליק שבע נרות כנגד שבעת ימי השבוע או עשר כנגד עשרת הדברות (מג"א).
עיקר המצווה היא בנרות שמדליקים במקום האכילה (משנ"ב).
❖ אשה ששכחה להדליק[עריכה]
רמ"א: אשה ששכחה להדליק פעם אחת תדליק שלוש נרות כל ימי חייה.
⤶ אם הייתה רגילה בשתיים. כלומר שתוסיף עוד נר. וכל פעם ששכחה תדליק עוד נר. וכל זה משום קנס, ולכן אם נאנסה לא צריכה להדליק עוד נר[4]*. (משנ"ב).
אשה ענייה יכולה להסתפק בהוספת שמן לנר שהיא מדליקה כבר (אליה רבה).
הפרי מגדים סובר שדין אשה ששכחה קיים אפילו אם שכחה להדליק נר אחד מתוך כמה שהיא נוהגת, והביה"ל חלק עליו שהרי זה רק מנהג 'והבו דלא להוסיף עלה'.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * שש"כ (מג, ג): המנהג שכאשר האשה מתארחת תדליק רק שתי נרות.
- ↑
ואין חובה להדליק דווקא לצורך שבת אלא העיקר שיהיה אור מעט בשאר החדרים שלא יכשל בהם (עיין שבט הלוי ג, כד).
- ↑
יש לעיין אם יהיה מותר להדליק בקיסם מנר התוספת לנר תוספת אחר.
- ↑ * בשש"כ (פרק מג, הערה כט) הסתפק מה הדין אם השאירה אור חשמל שבסופו של דבר לא יכשלו שם. וכן אם אמרה לגוי להדליק בביה"ש. ובשבט הלוי כתב שגם אם נשאר חשמל חייבת להדליק נר נוסף, כיוון שזה נחשב לשכחה גמורה, שהרי אף כשדולק החשמל היא מדליקה עם ברכה, ואם שכחה הרי שיש כאן ביטול למצווה.