פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
(Added ben shmuel book.)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 4: שורה 4:
== סעיף ו | אם אפו גויים בתנור יהודי ==
== סעיף ו | אם אפו גויים בתנור יהודי ==


◄ '''מרדכי ורמב"ם:''' שכר שבת אסור בדיעבד. לכן שאם אפו גויים פת בתנורו של יהודי ונותנים לו שכרו מהפת שאפו אסור לו להנות ממנה. כי שכר שבת אסור בדיעבד.
'''''''''' מרדכי ורמב"ם: שכר שבת אסור בדיעבד. לכן אם אפו גויים פת בתנורו של יהודי ונותנים לו שכרו מהפת שאפו, אסור לו להנות ממנה.


<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
</blockquote>
◄ '''רב נטרונאי גאון:''' שכר שבת מותר בדיעבד.
'''''''''' רב נטרונאי גאון: שכר שבת מותר בדיעבד.


<blockquote>⤶ '''ב&quot;ח ומשנ&quot;ב:''' אם הגויים אפו בימים נוספים חוץ משבת, מותר לקחת שכר בהבלעה.
<blockquote>⤶ ב&quot;ח ומשנ&quot;ב: אם הגויים אפו בימים נוספים חוץ משבת, מותר לקחת שכר בהבלעה.
</blockquote>
</blockquote>
<ol>
<ol>
<li><blockquote><p>אם אפו בעוד ימים שכרו מותר אפילו כשאפו ברצון היהודי (למרות שיש איסור לתת לגוים לאפות בו), כי האיסור הוא משום מראית עין ובסימן רמג, ס&quot;ק טז, כתב במשנ&quot;ב שאין לאסור שכר שבת משום מראית עין '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם אפו בעוד ימים שכרו מותר אפילו כשאפו ברצון היהודי (למרות שיש איסור לתת לגוים לאפות בו), כי האיסור הוא משום מראית עין ובסימן רמג, ס&quot;ק טז, כתב במשנ&quot;ב שאין לאסור שכר שבת משום מראית עין (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>דין שותפות בבהמה יתבאר בסימן רמו, ה.</p></blockquote></li></ol>
<li><blockquote><p>דין שותפות בבהמה יתבאר בסימן רמו, ה.</p></blockquote></li></ol>




[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]


== סעיף ו | אם אפו גויים בתנור יהודי ==


'''''◄''''' מרדכי ורמב&quot;ם: שכר שבת אסור בדיעבד. לכן אם אפו גויים פת בתנורו של יהודי ונותנים לו שכרו מהפת שאפו, אסור לו להנות ממנה.


<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
[[קטגוריה:בן שמואל]]
</blockquote>
'''''◄''''' רב נטרונאי גאון: שכר שבת מותר בדיעבד.
 
<blockquote>⤶ ב&quot;ח ומשנ&quot;ב: אם הגויים אפו בימים נוספים חוץ משבת, מותר לקחת שכר בהבלעה.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם אפו בעוד ימים שכרו מותר אפילו כשאפו ברצון היהודי (למרות שיש איסור לתת לגוים לאפות בו), כי האיסור הוא משום מראית עין ובסימן רמג, ס&quot;ק טז, כתב במשנ&quot;ב שאין לאסור שכר שבת משום מראית עין (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>דין שותפות בבהמה יתבאר בסימן רמו, ה.</p></blockquote></li></ol>

גרסה אחרונה מ־21:00, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמה ו


סעיף ו | אם אפו גויים בתנור יהודי[עריכה]

מרדכי ורמב"ם: שכר שבת אסור בדיעבד. לכן אם אפו גויים פת בתנורו של יהודי ונותנים לו שכרו מהפת שאפו, אסור לו להנות ממנה.

☜ כך פוסק שו"ע.

רב נטרונאי גאון: שכר שבת מותר בדיעבד.

⤶ ב"ח ומשנ"ב: אם הגויים אפו בימים נוספים חוץ משבת, מותר לקחת שכר בהבלעה.

  1. אם אפו בעוד ימים שכרו מותר אפילו כשאפו ברצון היהודי (למרות שיש איסור לתת לגוים לאפות בו), כי האיסור הוא משום מראית עין ובסימן רמג, ס"ק טז, כתב במשנ"ב שאין לאסור שכר שבת משום מראית עין (ביה"ל).

  2. דין שותפות בבהמה יתבאר בסימן רמו, ה.