פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ו|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רחצ|ו}} | ||
== סעיף ו | גוי שהדליק נר == | == סעיף ו | גוי שהדליק נר == | ||
<blockquote>הברייתא אומרת (ברכות נג.) שאין לברך על אש של גוי ולא על אש שהדליק גוי מגוי חברו. אבל מותר לברך על אש שהדליק יהודי מגוי או גוי מיהודי<ref>בית יוסף: פשוט שיהודי שהדליק נר בשבת באיסור שאין לברך עליו סמוך לצאת השבת. אבל מותר לברך עליו אם הדליקו ממנו.</ref>. הגמרא מניחה שהברכה חלה על האש שהתחדשה בשניהם (ואם כן, מדוע יש איסור במדליק מגוי), ומבארת שגוי שהדליק מחברו יש חשש שמא יבואו לברך גם על אש שהדליק הגוי בעצמו בשבת מבלי שעבר מספיק זמן שתתחדש האש. | <blockquote>הברייתא אומרת (ברכות נג.) שאין לברך על אש של גוי ולא על אש שהדליק גוי מגוי חברו. אבל מותר לברך על אש שהדליק יהודי מגוי או גוי מיהודי<ref>'''בית יוסף:''' פשוט שיהודי שהדליק נר בשבת באיסור שאין לברך עליו סמוך לצאת השבת. אבל מותר לברך עליו אם הדליקו ממנו.</ref>. הגמרא מניחה שהברכה חלה על האש שהתחדשה בשניהם (ואם כן, מדוע יש איסור במדליק מגוי), ומבארת שגוי שהדליק מחברו יש חשש שמא יבואו לברך גם על אש שהדליק הגוי בעצמו בשבת, וזאת מבלי שעבר מספיק זמן שתתחדש האש. | ||
</blockquote> | |||
☜ שו"ע: מברכים מנר שהדליק גוי מיהודי או יהודי מגוי. אבל לא גוי מגוי. במוצאי יום כיפור אין מברכים גם על נר שהדליק יהודי מגוי<ref>טעם הדבר: שהברכה היא על האש שהתחדשה במוצאי שבת, ומכיוון שבכל השנה אפשר לברך על אש שהודלקה במוצאי שבת, לכן מותר לברך גם על אש שהדליק הגוי. אבל ביום כפור אין לברך על אש שהודלקה במוצאי החג ולכן אין לברך על אש שהדליק גוי '''(משנ"ב)'''. | |||
ביו"כ שחל בשבת, ואין לו נר, הורו האחרונים שאפשר לברך על נר שהדליק גוי (עיין '''כף החיים''' (ס"ק מב, ומו), וכן '''יחוה דעת''' (א, ס"ס סג)).</ref> (שו"ע ע"פ מגיד משנה). | |||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק את נרו במסיבת עובדי ע"ז אסור לברך על נרו כמו שאסור בבשמים בסימן רצז | <li><blockquote><p>אם הגוי הדליק את נרו במסיבת עובדי ע"ז אסור לברך על נרו כמו שאסור בבשמים בסימן רצז (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם היהודי הדליק אש מהגוי מותר לברך על האש גם אם הגוי הדליק אותה בשבת | <li><blockquote><p>אם היהודי הדליק אש מהגוי מותר לברך על האש גם אם הגוי הדליק אותה בשבת (משנ"ב), ואפילו אם הדליקה במסיבת ע"ז (שהרי מברך על התוספת שהמשיכה במוצאי שבת) (שער הציון).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם בירך על אש שגוי הדליק מגוי יצא בדיעבד כיוון שכל האיסור הוא משום גזירה | <li><blockquote><p>אם בירך על אש שגוי הדליק מגוי יצא בדיעבד כיוון שכל האיסור הוא משום גזירה (מג"א). לגר"ז: גם אם בירך על אש שהגוי בעצמו הדליק יצא בדיעבד. תוספת שבת: רק על אש שהדליק גוי מגוי יצא בדיעבד. ☜ וכך יש להורות (שער הציון).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק אש מעצים ואבנים מותר לברך | <li><blockquote><p>אם הגוי הדליק אש מעצים ואבנים מותר לברך עליה, אך אם הדליק נר מאותה אש אסור משום שיבואו להחליף בנר רגיל (אליה רבה ודרך החיים).</p></blockquote></li></ol> | ||
גרסה אחרונה מ־20:58, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ו | גוי שהדליק נר[עריכה]
הברייתא אומרת (ברכות נג.) שאין לברך על אש של גוי ולא על אש שהדליק גוי מגוי חברו. אבל מותר לברך על אש שהדליק יהודי מגוי או גוי מיהודי[1]. הגמרא מניחה שהברכה חלה על האש שהתחדשה בשניהם (ואם כן, מדוע יש איסור במדליק מגוי), ומבארת שגוי שהדליק מחברו יש חשש שמא יבואו לברך גם על אש שהדליק הגוי בעצמו בשבת, וזאת מבלי שעבר מספיק זמן שתתחדש האש.
☜ שו"ע: מברכים מנר שהדליק גוי מיהודי או יהודי מגוי. אבל לא גוי מגוי. במוצאי יום כיפור אין מברכים גם על נר שהדליק יהודי מגוי[2] (שו"ע ע"פ מגיד משנה).
אם הגוי הדליק את נרו במסיבת עובדי ע"ז אסור לברך על נרו כמו שאסור בבשמים בסימן רצז (משנ"ב).
אם היהודי הדליק אש מהגוי מותר לברך על האש גם אם הגוי הדליק אותה בשבת (משנ"ב), ואפילו אם הדליקה במסיבת ע"ז (שהרי מברך על התוספת שהמשיכה במוצאי שבת) (שער הציון).
אם בירך על אש שגוי הדליק מגוי יצא בדיעבד כיוון שכל האיסור הוא משום גזירה (מג"א). לגר"ז: גם אם בירך על אש שהגוי בעצמו הדליק יצא בדיעבד. תוספת שבת: רק על אש שהדליק גוי מגוי יצא בדיעבד. ☜ וכך יש להורות (שער הציון).
אם הגוי הדליק אש מעצים ואבנים מותר לברך עליה, אך אם הדליק נר מאותה אש אסור משום שיבואו להחליף בנר רגיל (אליה רבה ודרך החיים).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בית יוסף: פשוט שיהודי שהדליק נר בשבת באיסור שאין לברך עליו סמוך לצאת השבת. אבל מותר לברך עליו אם הדליקו ממנו.
- ↑ טעם הדבר: שהברכה היא על האש שהתחדשה במוצאי שבת, ומכיוון שבכל השנה אפשר לברך על אש שהודלקה במוצאי שבת, לכן מותר לברך גם על אש שהדליק הגוי. אבל ביום כפור אין לברך על אש שהודלקה במוצאי החג ולכן אין לברך על אש שהדליק גוי (משנ"ב). ביו"כ שחל בשבת, ואין לו נר, הורו האחרונים שאפשר לברך על נר שהדליק גוי (עיין כף החיים (ס"ק מב, ומו), וכן יחוה דעת (א, ס"ס סג)).