פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יא|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יא}} אחד האיש ואחד האשה ש...") |
מ (Try fix category tree) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יא|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יא}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יא|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יא}} | == סעיף יא – אישה שצריכה לקרוע == | ||
==== מועד קטן כב ע"ב ==== | |||
על כל המתים כולן, אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא <span class="underline">עליון</span>. על אביו ועל אמו - קורע את <span class="underline">כולן</span>... אחד האיש ואחד אשה. ר' שמעון בן אלעזר אומר: האשה קורעת את התחתון, ומחזירתו לאחוריה, וחוזרת וקורעת את העליון. | |||
על כל המתים כולן, אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן... אחד האיש ואחד אשה. ר' שמעון בן אלעזר אומר: האשה קורעת את התחתון, ומחזירתו לאחוריה, וחוזרת וקורעת את העליון. | |||
<ul> | |||
<li> כיצד האישה צריכה לקרוע: (ב"י, ב"ח סע' יא, ש"ך ס"ק כב, פני ברוך סי' א סע' טז עמ' טו) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>רמב"ם (הל' אבל פ"ט ה"א) ומרדכי (סי' תתקד) – האישה קורעת <span class="underline">כמו האיש</span>, שפוסקים כת"ק ולא כרשב"א.<ref><p>הטעם שאין חוששים בקריעת האישה את בגדיה להרהור עבירה:</p> | |||
<p>לדעת '''המרדכי''' - משום שאין יצר הרע מתגרה בשעת צרה.</p> | |||
<p>לדעת '''הרמב"ם''' - משום שאחר שהאישה קורעת היא שוללת מיד.</p></ref></p></li> | |||
<li><p>רי"ף וטור – האישה קורעת את הבגד התחתון, <span class="underline">ומחזירתו</span> וקורעת העליון. שהלכה כרשב"א <span class="underline">שמבאר</span> את דברי ת"ק, או שגורסים כך: "אחד האיש ואחד האשה דברי רבי שמעון בן אלעזר, שרשב"א אומר: האשה קורעת את התחתון...".</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרי"ף, משום שחשש להרהור עבירה: "אחד האיש ואחד האשה שוים לענין קריעה, אלא שהאשה קורעת התחתון <span class"underline">ומחזירתו</span> לאחריה, וחוזרת וקורעת העליון". וכ"פ הפני ברוך. | |||
</li> | |||
<li> וכתב הש"ך, שמדובר בקריעה על <span class"underline">אב ואם</span> שצריך לקרוע את כל הבגדים. והוסיף שעל אף שהרמ"א כתב שלא נוהגים לקרוע את החלוק התחתון (הצמוד לגוף), עדיין ישנו חשש של הרהורי עבירה, כשרואים את החלוק הצמוד לגופה של האשה. | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><blockquote><p>כתב שו"ת צרור החיים<ref><p>כתבו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. חי בין השנים ה'תרפ"ט –ה'תש"ע (1929-2010).</p></ref> (תשובה סא, עמ' 45): "אישה אבלה לא תקרע בפני גברים אלא <span class="underline">מעט</span>, ולאחר מכן תשלים את הקריעה בחדר צדדי ותהדק את הבגד בסיכת ביטחון מטעמי צניעות, או שתקרע בחדר צדדי בגד פנימי ולא חיצוני".</p></blockquote></li></ul> | |||
=== המנהג שנשים אינן קורעות כלל === | |||
* כתב שו"ת רב פעלים (ח"ג יו"ד סי' כז) שמנהג הנשים בבגדד <span class="underline">שאינן קורעות</span> כלל: "לפי מנהג עיר בגדאד דאין הנשים נוהגין לעשות קריעה כלל, ואין לנשים סימני אבלות כי אם חימום של בכיה וצעקות גדולות וטפוח על ראשיהם". | |||
* כתב שו"ת צרור החיים (לרב מרדכי אליהו, תשובה סא, עמ' 45): "ישנן עדות הנוהגות שנשים אינן קורעות כלל, וראוי לנהוג כן בכל מקום שיש לחוש לפריצות ובפרט בגדים קצרים שהקריעה תוסיף פריצות". | |||
* וביבי"א (יבי"א ח"ו יו"ד סי' לב) כתב: "יש לבטל מנהג הנשים שבבבל הנמנעות מקריעה על קרוביהן, שהוא מנהג <span class="underline">טעות</span>". וכ"פ בחזו"ע (ח"א "דיני קריעה" עמ' רלח). | |||
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | |||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:03, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא – אישה שצריכה לקרוע[עריכה]
מועד קטן כב ע"ב[עריכה]
על כל המתים כולן, אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן... אחד האיש ואחד אשה. ר' שמעון בן אלעזר אומר: האשה קורעת את התחתון, ומחזירתו לאחוריה, וחוזרת וקורעת את העליון.
- כיצד האישה צריכה לקרוע: (ב"י, ב"ח סע' יא, ש"ך ס"ק כב, פני ברוך סי' א סע' טז עמ' טו)
רמב"ם (הל' אבל פ"ט ה"א) ומרדכי (סי' תתקד) – האישה קורעת כמו האיש, שפוסקים כת"ק ולא כרשב"א.[1]
רי"ף וטור – האישה קורעת את הבגד התחתון, ומחזירתו וקורעת העליון. שהלכה כרשב"א שמבאר את דברי ת"ק, או שגורסים כך: "אחד האיש ואחד האשה דברי רבי שמעון בן אלעזר, שרשב"א אומר: האשה קורעת את התחתון...".
- הכרעה: השו"ע פסק כרי"ף, משום שחשש להרהור עבירה: "אחד האיש ואחד האשה שוים לענין קריעה, אלא שהאשה קורעת התחתון ומחזירתו לאחריה, וחוזרת וקורעת העליון". וכ"פ הפני ברוך.
- וכתב הש"ך, שמדובר בקריעה על אב ואם שצריך לקרוע את כל הבגדים. והוסיף שעל אף שהרמ"א כתב שלא נוהגים לקרוע את החלוק התחתון (הצמוד לגוף), עדיין ישנו חשש של הרהורי עבירה, כשרואים את החלוק הצמוד לגופה של האשה.
כתב שו"ת צרור החיים[2] (תשובה סא, עמ' 45): "אישה אבלה לא תקרע בפני גברים אלא מעט, ולאחר מכן תשלים את הקריעה בחדר צדדי ותהדק את הבגד בסיכת ביטחון מטעמי צניעות, או שתקרע בחדר צדדי בגד פנימי ולא חיצוני".
המנהג שנשים אינן קורעות כלל[עריכה]
- כתב שו"ת רב פעלים (ח"ג יו"ד סי' כז) שמנהג הנשים בבגדד שאינן קורעות כלל: "לפי מנהג עיר בגדאד דאין הנשים נוהגין לעשות קריעה כלל, ואין לנשים סימני אבלות כי אם חימום של בכיה וצעקות גדולות וטפוח על ראשיהם".
- כתב שו"ת צרור החיים (לרב מרדכי אליהו, תשובה סא, עמ' 45): "ישנן עדות הנוהגות שנשים אינן קורעות כלל, וראוי לנהוג כן בכל מקום שיש לחוש לפריצות ובפרט בגדים קצרים שהקריעה תוסיף פריצות".
- וביבי"א (יבי"א ח"ו יו"ד סי' לב) כתב: "יש לבטל מנהג הנשים שבבבל הנמנעות מקריעה על קרוביהן, שהוא מנהג טעות". וכ"פ בחזו"ע (ח"א "דיני קריעה" עמ' רלח).
מתוך הספר שירת הים - לפרטים