עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 107: שורה 107:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת תזריע}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת מצורע}}}}... <br />
[[פרשת תזריע|להמשך הערך]]|
[[פרשת מצורע|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}

גרסה מ־09:16, 7 באפריל 2019

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,082 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
מלוח כרותח
מלוח כרותח הוא קביעה הלכתית שמאכל צונן שנמלח במלח, פולט טעם כדבר רותח. לדוגמא: בשר שהומלח במלח, המלח יגרום שהבשר ייעשה כרותח, וכל מאכל אשר...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
ג

=ג= הגדרה - האות השלישית מכ"ב אותיות של אל"ף בי"ת

צורת אות ג' מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי (ראה ערכו), בכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזה (ראה ערך...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
בגדי כהנה

הגדרה - הבגדים שהכהנים לובשים בשעת עבודתם במקדש

שלשה מיני בגדי כהונה הם: *בגדי כהן הדיוט. *בגדי כהן גדול בכל ימות השנה, והם הנקראים...
להמשך הערך
הידעת?

דברי הימים

עזרא ליקט את ספר דברי הימים מכמה חיבורים קודמים ולא רצה לשנות את הנוסח שבהם, ולכן יש בספר דברי הימים סתירות מיניה וביה (גבורת ארי (מבעל השאגת אריה) יומא נד.).

פרשת השבוע

פרשת מצורע היא הפרשה החמישית בחומש ויקרא. הפרשה ממשיכה בתיאור סוגי נגעי הצרעת המתוארים בפרשת תזריע, ומתארת את תהליך טהרת המצורע ואת צרעת הבית. בסוף הפרשה מובאים דיני טומאות היוצאות מן הג...
להמשך הערך


דבר בעתו

ברכת האילנות היא ברכה הנאמרת פעם בשנה כאשר האדם רואה אילנות מלבלבים. הברכה היא שבח על התחדשות הבריאה ועל ההנאה הנגזרת לאדם ממנה, ועל כן מברכים ברכה זו רק פעם בשנה. זמן הברכה הינו בכל תקופת הלבלוב ...
להמשך הערך