עשרים וארבעה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:48, 14 באוקטובר 2026 מאת 172.70.153.182 (שיחה) (←עשרים וארבעה מקומות שנקראו כהנים לויים: תיקנתי שגיאה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עשרים וארבעה תכשיטים[עריכה]

ספר ישעיה פרק ג (יח) בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים: (יט) הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת: (כ) הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים: (כא) הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף: (כב) הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים: (כג) וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים: (כד) וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי:

עשרים וארבעה קישוטי כלה[עריכה]

  • מדרש תנחומא כי תשא פרק טז - א"ר לוי אמר רשב"ל מה הכלה הזו מקושטת בעשרים וארבעה מיני תכשיטין כך ת"ח צריך להיות פקח וזריז בעשרים וארבעה ספרים.
  • רש"י על שמות פרק לא פסוק יח, מוסיף שמדובר בעשרים וארבעה קישוטין האמורים בספר ישעיה פרק ג[1].

עשרים וארבעה מיני שחין[עריכה]

  • שפתי חכמים על בראשית פרק יב פסוק יז - (ב) עשרים וארבעה מיני שחין הן ואין לך רע מכולם לתשמיש אלא ראתן ובו לקה פרעה...".

עשרים וארבעה ראשי איברים[עריכה]

עשרים וארבעה תיקוני כלה[עריכה]

עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא[עריכה]

עשרים וארבע שנים שהיה רבי עקיבא בבית המדרש[עריכה]

עשרים וארבע מתנות כהונה[עריכה]

עשרים וארבע משמרות כהונה[עריכה]

  • כנגד משמרות של מעלה [2]
  • רבנו בחיי על במדבר פרק יח פסוק יט

בשכבר ידעת כי מדת הכהן היא תורה שבכתב, ומדת הלוי תורה שבעל פה, ועל כן זכתה לו תורה עשרים וארבע מתנות כהונה כנגד עשרים וארבעה ספרים

עשרים וארבעה חודשים שהתינוק יונק[עריכה]

חוטי המשכן שזורים מעשרים וארבעה חוטים[עריכה]

עשרים וארבעה אלף שנפלו במעשה מדיין[עריכה]

עשרים וארבעה בלחם הפנים[עריכה]

מקום המערכה עשרים וארבעה על עשרים וארבעה[עריכה]

רש"י יחזקאל פרק מג פסוק טז - (טז) והאריאל שתים עשרה אורך - מקום המערכה היה עשרים וארבע על עשרים וארבע וזהו י"ב בי"ב. אל ארבעת רבעיו - שמאמצעיתו הוא מודד י"ב לכל רוח הרי כ"ד על כ"ד כך מפורש בזבחים וכן שנינו במסכת מדות המזבח היה ל"ב על ל"ב עלה אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא לשון על לשון עלה חמש וכנס אמה זה הסובב נמצא כ"ח על כ"ח מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש מקום הלוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא כ"ד על כ"ד מקום המערכה:

עשרים וארבע תעניות[עריכה]

עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו... פסחים דף נ.

עשרים וארבעה עופות טמאים[עריכה]

ספר תולדות יצחק על ויקרא פרק יא פסוק יג ואת אלה תשקצו מן העוף את הנשר ואת הפרס ואת העזניה, בעופות לא נתנה התורה סימנין, אלא הזכיר עשרים וארבע עופות טמאים, וכל שאר העופות שיש בעולם טהורים, ומי שמכיר אלו כ"ד עופות, אין צריך סימנים לדעת מי הם העופות הטהורים, אבל מי שאינו מכירם צריך סימנים לאכול עופות, וחז"ל [חולין נט א] נתנו סימנים.

עשרים וארבע שעות ביממה[עריכה]

תנחומא ויחי טו. פסיקתא רבתי רפ"ד. ע"ז כה.

עשרים וארבע שעות נכסה הירח בתחילת מולדו[עריכה]

  • שפתי חכמים על שמות פרק יב פסוק ב - (ס) הרא"ם האריך לפלפל וכו' ודבריו אין להם קישור וכו', אבל לי נראה מבואר הוא שצריך חכמה ובינה יתירה לעיני העמים מהא דאמרינן בראש השנה (כ ע"ב) אמר רבי זירא אמר רב נחמן עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא לדידן שית מעתיקא ותמני סרי מחדתא ולדידהו שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא הרי שבזה השיעור היה מתקשה אם בשיתא לאחר המולד ואם בתמני סרי לאחר המולד וכו'. (נחלת יעקב):

עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה[עריכה]

הפרשת חלה אחת מעשרים וארבע[עריכה]

עשרים וארבעה מיני ארזים[עריכה]

  • ילקוט (ישעיה רמז ת"נ) אמר רבי שמואל בר נחמני עשרים וארבעה מיני ארזים הם שנאמר אתן במדבר ארז וגו'

עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים[עריכה]

עשרים וארבע מעלות כהונה[עריכה]

נאמר באבות פרק ו משנה ב.

עשרים וארבעה מקומות שנקראו כהנים לויים[עריכה]

  • שפתי כהן על ויקרא פרק טז פסוק לג "ובעשרים וארבע מקומות נקראים הכהנים לוים, שנאמר והכהנים הלויים...".
  1. ↑ ככלתו - ככלתו כתיב חסר שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה. דבר אחר מה כלה מתקשטת בכ"ד קשוטין הן האמורים בספר ישעיה אף ת"ח צריך להיות בקי בכ"ד ספרים
  2. ↑ רבנו בחיי על דברים פרק יח פסוק ח - אבל דע והבן כי הכהנים משרתי המקדש עבודתם למטה דוגמת העבודה של מעלה, וכשם שיש למעלה משמרות של מלאכי השרת עובדין ומקלסין להקב"ה, כן חלקו האבות את הכהנים למשמרות לעבוד עבודתם, ותיקנו עשרים וארבע משמרות כנגד שלש כתות של מעלה שכל אחת מהן עשרים וארבע, כנרמז בספר הבהיר (אות קז), והיו המשמרות קבועות, כי כן של מעלה קבועין כל ימי היות הרצון בהם, והיו מתחלפין וחוזרין חלילה כי כן למעלה הקב"ה בורא כל יום כת של מלאכים ואומרים שירה והולכים להם, והיו מברכין כל משמרת ומשמרת היוצא מי ששכן שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם שלום ורעות, כי כן של מעלה אין ביניהם קנאה ושנאה אלא אהבה שלום ורעות. והנה הענין בחילוק המשמרות עצה יעוצה היתה מן האבות שבימי דוד ושלמה נעשה בכוונה ידועה וחכמה נפלאה: