מידות הרחמים של ה' כפי שנאמר למשה בהר סיני.

המידות[עריכה]

כך נאמר בשמות פרק ל"ד (פסוקים ה'-ז'): "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה': וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:

מידות אלו שנתגלו למשה היו לאחר שמשה ביקש לראות את כבוד ה', וה' הסכים ש"יראה את אחוריו" כי "לא יראני האדם וחי".

אמירתן[עריכה]

את י"ג מידות אומרים כדי לעורר רחמים. נהגו לאומרם בסליחות, לפני תחנון (לפי האשכנזים רק בשחרית של שני וחמישי).

בקריאת התורה של תענית ציבור קוראים את פרשת "ויחל משה" שבה נמצאות י"ג מידות ונוהגים שהציבור קורא אותם בקול לפני שהחזן אומרם.

אומרים את המידות עד "ונקה".

את י"ג מידות אומרים בעמידה. הספרדים נוהגים לכרוע באמירת "ויעבור ה' על פניו ויקרא" ולהגביה הרגלים באמירת "ה' ה'".

נהגו הספרדים בסליחות לתקוע בשופר בעת אמירתן.

לפני אמירתם אומרים "א-ל מלך יושב על כסא רחמים וכו'".

מניינם[עריכה]

ישנם דרכים שונות למנות את י"ג המידות. לכו"ע אין אומרים מ"לא ינקה פוקד עוון וכו'".

מניין א': 1) ה' 2) ה' 3) א-ל 4) רחום 5) וחנון 6) ארך אפים 7) ורב חסד 8) ואמת 9) נוצר חסד לאלפים 10) נושא עוון 11) ופשע 12) וחטאה 13) ונקה. (ראב"ע).

מניין ב': "ה' ה'" אינו מן המניין. 1) א-ל 2) רחום 3) וחנון 4) ארך 5) אפים 6) ורב חסד 7) ואמת 8) נוצר חסד 9) לאלפים 10) נושא עוון 11) ופשע 12) וחטאה 13) ונקה. (סידורים ספרדיים - ע"פ האר"י).

מעלתן[עריכה]

נאמר במדרש (ילקוט שמעוני פרשת כי-תשא רמז שצ"ח): "אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין לפני יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם."

== פירוש

                  ה'                        ה'                           א-ל                           רחום                             וחנון                              ארך-אפים                                  ורב חסד 
     מורה על רחמים על האדם קודם שחטא        ואף לאחר שחטא          לשון חוזק וכוח. ה' חזק ביותר ברחמיו      שומר ברחמיו על בניו שלא יחטאו      מושיע את מי שנפל ולא יוכל עוד לקום      מאריך אפו מלכעוס ואינו ממהר להיפרע מהרשע      גומל חסד לצריכים אותו שאין להם הרבה זכויות
     
                 ואמת                                נוצר חסד לאלפים                     נושא עוון                              ופשע                      וחטאה                                  ונקה
     משלם בדין שכר טוב לצדיקים על זכויותיהם          שומר חסד האבות לצאציהם לטובה        מכפר על העוון, ולוקח אותו על עצמו          גם מי שמורד בו ('להכעיס')        גם מי שחטא בשוגג               מנקה את העוון לשבים בתשובה עד שלא נותר כל רושם
                                           שהחזיקו במעשי אבותיהם לאלפי דורות

ראה גם[עריכה]

• תומר דבורה
• מידת הרחמים