שיטת בריסק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
== דרך הניתוח של שיטת בריסק ==
== דרך הניתוח של שיטת בריסק ==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
בשיטת בריסק ניתוח הסוגיה יתמקד ביסודות הגדרת הדין ולא בנושאים אחרים{{דרושה הבהרה}}. פרטי הדין והלכותיו משמשים כאמצעי לבירור גדרו העיקרי.
בשיטת בריסק ניתוח הסוגיה יתמקד ביסודות הגדרת הדין ולא בהלכות עצמן הנגזרות ממילא כתוצאה מיסוד השאלה שהיא הגדרת הדין. פרטי הדין והלכותיו משמשים כאמצעי לבירור גדרו העיקרי.


ניתן להסביר את הדבר בעזרת דוגמאות:
ניתן להסביר את הדבר בעזרת דוגמאות:
* [[מצות עשה]] מן התורה להשבית את ה[[חמץ]] ב[[פסח]]. יש שעוסקים בדיונים מתי צריך להשבית את החמץ, איזה חמץ צריך להשבית, איך משביתים את החמץ, שאלות כעין אלו. לעומת זאת, [[רבי חיים מבריסק]] {{מקור|פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ג|כן}} עוסק בשאלה האם עיקר המצווה לדאוג שלא יהיה חמץ ברשותו או שהמצווה היא לעשות את פעולת הכיליון שלו. לשאלה זו ישנן כמה השלכות<ref>דוגמאות להשלכות: האם על האדם לדאוג שיהיה חמץ ברשותו כדי שיוכל לבערו, או שבעצם העובדה שאין חמץ ברשותו הוא מקיים את המצוה; האם [[בל יראה]] נוא '[[לאו הניתק לעשה|ניתק לעשה]]'; ועוד.</ref>, אך בשיטת בריסק העיקר הוא הגדרת המצוה, וההשלכות מהוות כלי לברר את גדריה.
* [[מצות עשה]] מן התורה להשבית את ה[[חמץ]] ב[[פסח]]. יש שעוסקים בדיונים מתי צריך להשבית את החמץ, איזה חמץ צריך להשבית, איך משביתים את החמץ, שאלות כעין אלו. לעומת זאת, [[רבי חיים מבריסק]] {{מקור|פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ג|כן}} עוסק בשאלה האם עיקר המצווה לדאוג שלא יהיה חמץ ברשותו או שהמצווה היא לעשות את פעולת הכיליון שלו. לשאלה זו ישנן כמה השלכות<ref>דוגמאות להשלכות: האם על האדם לדאוג שיהיה חמץ ברשותו כדי שיוכל לבערו, או שבעצם העובדה שאין חמץ ברשותו הוא מקיים את המצוה; האם [[בל יראה]] נוא '[[לאו הניתק לעשה|ניתק לעשה]]'; ועוד.</ref>, אך בשיטת בריסק העיקר הוא הגדרת המצוה, וההשלכות מהוות כלי לברר את גדריה.
* [[תקנת חכמים]] [[הסבה|להסב]] בשעת [[אכילת מצה]] ב[[ליל הסדר]]. יש שעסוקים בשאלות שונות בדיני הסבה<ref>מי חייב להסב ומי פטור? מתי צריך להסב? כיצד מסבים? מה הדין במי שלא הסב?</ref>, אך [[הרב מבריסק]] דן בשאלה האם חובת ההסבה היא דין באכילת מצה או שהיא מצווה עצמאית שיש לקיימה בשעת אכילת מצה. הוא מוכיח את דבריו מפרטי הלכות הסבה.
* [[תקנת חכמים]] [[הסבה|להסב]] בשעת [[אכילת מצה]] ב[[ליל הסדר]]. יש שעסוקים בשאלות שונות בדיני הסבה<ref>מי חייב להסב ומי פטור? מתי צריך להסב? כיצד מסבים? מה הדין במי שלא הסב?</ref>, אך [[הרב מבריסק]] דן בשאלה האם חובת ההסבה היא דין באכילת מצה או שהיא מצווה עצמאית שיש לקיימה בשעת אכילת מצה. הוא מוכיח את דבריו מפרטי הלכות הסבה.


== שיטת בריסק והכרעת ההלכה ==
== שיטת בריסק והכרעת ההלכה ==

גרסה מ־14:15, 28 ביוני 2012

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מלא אי דיוקים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שיטת בריסק היא שיטה ללימוד הגמרא בצורה עיונית, מיסודו של רבי חיים מבריסק.

דרך הניתוח של שיטת בריסק

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בשיטת בריסק ניתוח הסוגיה יתמקד ביסודות הגדרת הדין ולא בהלכות עצמן הנגזרות ממילא כתוצאה מיסוד השאלה שהיא הגדרת הדין. פרטי הדין והלכותיו משמשים כאמצעי לבירור גדרו העיקרי.

ניתן להסביר את הדבר בעזרת דוגמאות:

  • מצות עשה מן התורה להשבית את החמץ בפסח. יש שעוסקים בדיונים מתי צריך להשבית את החמץ, איזה חמץ צריך להשבית, איך משביתים את החמץ, שאלות כעין אלו. לעומת זאת, רבי חיים מבריסק (פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ג) עוסק בשאלה האם עיקר המצווה לדאוג שלא יהיה חמץ ברשותו או שהמצווה היא לעשות את פעולת הכיליון שלו. לשאלה זו ישנן כמה השלכות[1], אך בשיטת בריסק העיקר הוא הגדרת המצוה, וההשלכות מהוות כלי לברר את גדריה.
  • תקנת חכמים להסב בשעת אכילת מצה בליל הסדר. יש שעסוקים בשאלות שונות בדיני הסבה[2], אך הרב מבריסק דן בשאלה האם חובת ההסבה היא דין באכילת מצה או שהיא מצווה עצמאית שיש לקיימה בשעת אכילת מצה. הוא מוכיח את דבריו מפרטי הלכות הסבה.

שיטת בריסק והכרעת ההלכה

השתלשלות היסטורית

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. דוגמאות להשלכות: האם על האדם לדאוג שיהיה חמץ ברשותו כדי שיוכל לבערו, או שבעצם העובדה שאין חמץ ברשותו הוא מקיים את המצוה; האם בל יראה נוא 'ניתק לעשה'; ועוד.
  2. מי חייב להסב ומי פטור? מתי צריך להסב? כיצד מסבים? מה הדין במי שלא הסב?