שיחה:קנין איסור: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 16: | שורה 16: | ||
מה הכוונה "קניין איסורי" - קניין ממוני שיש לו השלכות איסוריות (כמו עבד עברי, שמחמת הקניין מותר בבת ישראל, עי' {{מקור|רמב"ן קידושין טז א$רמב"ן קידושין טז.}}: "...לפיכך אמרו שאף עבד עברי יש לרבו בו קנין איסור, שהרי מתירו בשפחה כנענית, ואין קנין איסור נפקע בלא גט, בין באישות בין בעבדות..." אך ברור שעבד עברי מתחיל בקניין הממוני, רק שיש לדבר השלכות איסוריות) '''או''' שהכוונה לקניין שאיננו ממוני כלל (כמו [[קידושין]], לטענת כותב הערך, שלבעל אין זכות ממונית באשתו כלל)?{{ש}}לעניות דעתי כדאי להגדיר היטב את התשובה לשאלה זו (ואולי להיעזר בדברי האחרונים), כי היא הבסיס להגדרת הערך. כמובן, שייתכן שישנן הגדרות חלוקות למושג, ואזי נצטרך לתת לכל הגדרה את מקומה הראויה.{{ש}}יישר כוח גדול ולילה טוב! [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] 23:25, 11 באוקטובר 2012 (IST) | מה הכוונה "קניין איסורי" - קניין ממוני שיש לו השלכות איסוריות (כמו עבד עברי, שמחמת הקניין מותר בבת ישראל, עי' {{מקור|רמב"ן קידושין טז א$רמב"ן קידושין טז.}}: "...לפיכך אמרו שאף עבד עברי יש לרבו בו קנין איסור, שהרי מתירו בשפחה כנענית, ואין קנין איסור נפקע בלא גט, בין באישות בין בעבדות..." אך ברור שעבד עברי מתחיל בקניין הממוני, רק שיש לדבר השלכות איסוריות) '''או''' שהכוונה לקניין שאיננו ממוני כלל (כמו [[קידושין]], לטענת כותב הערך, שלבעל אין זכות ממונית באשתו כלל)?{{ש}}לעניות דעתי כדאי להגדיר היטב את התשובה לשאלה זו (ואולי להיעזר בדברי האחרונים), כי היא הבסיס להגדרת הערך. כמובן, שייתכן שישנן הגדרות חלוקות למושג, ואזי נצטרך לתת לכל הגדרה את מקומה הראויה.{{ש}}יישר כוח גדול ולילה טוב! [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] 23:25, 11 באוקטובר 2012 (IST) | ||
:ברור שיש גם אפשרות של קנין איסור על העבד שאינו קשור לקנין הממון, שמסיבה זו המפקיר עבדו, שנפקע ממנו הקנין הממוני, יצא לחירות אבל לדיעות מסויימות (וכמדומה שכן קיי"ל) צריך עדיין שטר שחרור - כדי להפקיע ממנו את קנין האיסור! [[משתמש:טישיו|טישיו]] * [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 16:20, 14 באוקטובר 2012 (IST) | |||
== קידושי אשה - כמה הערות על הפסקה == | == קידושי אשה - כמה הערות על הפסקה == | ||
גרסה מ־17:20, 14 באוקטובר 2012
|
|
למחוק?
לטעמי יש כאן תשתית טובה לערך מצויין, אלא שהוא נוגד את אחד הכללים בעקרונות העריכה, שהחלוקה לנושאים לא תיעשה "לפי שורשן ההלכתי... משתי סיבות: מהותית - פעמים רבות, שיוך כל נושא לקטגוריה המתאימה יכול להיות תלוי במחלוקת... אין מטרת האנציקלופדיה, כמובן, להכריע באותן מחלוקות. פרקטית - האנציקלופדיה נועדה לשימוש עממי, ולא כל אדם בקי בנבכי ההלכה".
יתכן שהדברים אמורים רק על החלוקה לקטגוריות, וייתכן שהגולשים יחליטו שכלל זה שגוי (כפי שאני נוטה לחשוב).
אך במידה ודעתי לא תתקבל - צריך להטיל על הערך תבנית:למחוק.
יישר כוח גדול לעורך האנונימי (אגב, מומלץ להירשם)! רוב ברכה והצלחה וחורף טוב! למאי נ"מ? 12:56, 11 באוקטובר 2012 (IST)
- איני רואה כל בעיה בקיום הערך הזה. אם יש מושג תורני כזה (ויש כזה), בהכרח שיהיה על זה ערך. אנו גם אנציקלופדיה ישיבתית למושגים ישיבתיים ולמדניים ולא רק למצוות הכתובות בתורה שבכתב. טישיו * שיחה 15:27, 11 באוקטובר 2012 (IST)
מצויין! למאי נ"מ? 23:25, 11 באוקטובר 2012 (IST)
לבירור הגדרת הערך
מה הכוונה "קניין איסורי" - קניין ממוני שיש לו השלכות איסוריות (כמו עבד עברי, שמחמת הקניין מותר בבת ישראל, עי' רמב"ן קידושין טז.: "...לפיכך אמרו שאף עבד עברי יש לרבו בו קנין איסור, שהרי מתירו בשפחה כנענית, ואין קנין איסור נפקע בלא גט, בין באישות בין בעבדות..." אך ברור שעבד עברי מתחיל בקניין הממוני, רק שיש לדבר השלכות איסוריות) או שהכוונה לקניין שאיננו ממוני כלל (כמו קידושין, לטענת כותב הערך, שלבעל אין זכות ממונית באשתו כלל)?
לעניות דעתי כדאי להגדיר היטב את התשובה לשאלה זו (ואולי להיעזר בדברי האחרונים), כי היא הבסיס להגדרת הערך. כמובן, שייתכן שישנן הגדרות חלוקות למושג, ואזי נצטרך לתת לכל הגדרה את מקומה הראויה.
יישר כוח גדול ולילה טוב! למאי נ"מ? 23:25, 11 באוקטובר 2012 (IST)
- ברור שיש גם אפשרות של קנין איסור על העבד שאינו קשור לקנין הממון, שמסיבה זו המפקיר עבדו, שנפקע ממנו הקנין הממוני, יצא לחירות אבל לדיעות מסויימות (וכמדומה שכן קיי"ל) צריך עדיין שטר שחרור - כדי להפקיע ממנו את קנין האיסור! טישיו * שיחה 16:20, 14 באוקטובר 2012 (IST)
קידושי אשה - כמה הערות על הפסקה
- העורך האנונימי של הערך כתב: "קידושי אשה יוצרים קנין איסור, אך לא קנין ממון, שכן אין האשה בבעלותו של האיש ואינה קניין ממוני שלו". - ואינני יודע מהיכן פשוט לו הדבר כל כך, ולדעתי יש לבעל קניין ממוני באשתו, כפי שהבאתי במקום אחר מדברי הגאון הנצי"ב שיש לבעל קניין ממוני באשתו לענייני אישות (ושם בסוגריים הובאו מקורות לדבר מדברי הראשונים) ע"ש. ואם יש מי שחולק על הדברים, צריך להביא אותם בתור מחלוקת.
- לעניין ירושה - מהי ירושה מחמת קורבה ומהי ירושה מחמת "שיארות"? ("שאר בשר" זה לא קרוב משפחה?) וכיצד זה נוגע להגדרת הקניין של הבעל באשתו? מדוע ירושת הבעל היא רק מהנישואין, ואילו הקניין של הבעל באשתו הוא כבר מהקידושין?
- עוד כתב העורך האנונימי והנכבד: "לענין אכילת תרומה: קנין איסור הוא הקנין המתיר לאשת כהן לאכול בתרומה - כלומר הקידושין הוא קנין איסור." - ולא הבנתי מהיכן פשוט לו הדבר? הרי ממונו של כהן (בהמותיו, עבדיו הכנעניים ועוד) ג"כ אוכלים בתרומה, והם הִתְרבו מאותו פסוק שהתרבתה אשתו (לשיטת רש"י כתובות מח. שהוא לימוד מהפסוק "קניין כספו").
ברצוני לציין, שעל אף כל הערותיי הרבות על הערך, העורך עשה עבודה טובה במיוחד, שיכולה להוות תשתית לערך מצויין, אך הדבר מצריך עוד עבודה, ולמען כך כתבתי את הדברים (אחרי שהוסכם שיש מקום לערך).
יישר כוח גדול וברכה והצלחה! למאי נ"מ? 23:25, 11 באוקטובר 2012 (IST) שלום למאי נמ, תודה רבה על העיון הדק בדברים!! אשתדל להרחיב יותר. Shyk 09:38, 14 באוקטובר 2012 (IST)